בית אפרים אבן העזר חלק א רסז

בדקנוה לדעת אם יצאה מרשות אביה ופירש כן ממשמעות לשון הש"ס דקאמר והרי הוא בוגרת וכ"כ הטור והש"ע סי' ל"ז ובדקוה ומצאוה בוגרת ולפום מה דכתיבנא דכל דבר שידוע לנו כאלו הוא לפנינו דמי א"כ הבדיקה היא אך למותר דהא מיירי ביומא דמשלים שית שאותו היום ודאי נעשה בוגרת ואפשר לומר דהא דביומא דמשלים שית נעשה בוגרת אינו רק כמו חזקה דרבא לענין סימני נערות ולא אזלינן בתרה רק להחמיר אבל להקל בדיקה בעי וכ"מ מדברי הרשב"א שהביא הח"מ והב"ש סי' ל"ז: אך צ"ע לדעת הרמב"ם שם שכתב דאחר ו"ח היא בוגרת אף בלא סימני בוגרת כלל ואפשר לומר דהתם דבא להשמיענו בגוונא שהקידושין שלה הם ודאי קידושין והיינו כשבדק קודם שקדשה עצמה או תיכף אח"כ והלכך דוקא ע"י בדיקה הא לא"ה אף קידושין אינם ודאי דלמא סוף היום ממש תעשה בוגרת. ועיין בפ"י שם שאף בלא בדיקה האשה עצמה נאמנת לומר שבגרה בשעת קידושין ע"ש: ומצאתי בספר המקנה בקידושין שם שכתב ג"כ להקשות על רש"י דמה צריך לבדיקה פשיטא דלאחר ו"ח נעשה בוגרת וצריך לדחוק דדוקא כשנמצאו בו ביום סימני בוגרת קודם הלילה בזה ס"ל לרב דמחזקינן לה בבוגרת משחרי' אבל אם לא בדקה כלל מודה רב דהיא בספק עד הלילה. אבל לא משמע הכי מדברי הרמב"ם בפ"י מהלכות אישות דמתחילת יום תשלום הו"ח ומעלה תקר' בוגרת. ונראה דס"ל דבל"ז דוחק לאוקמא פלוגתא דרב ושמואל בסתם ולא פירשו דמיירי ביומא דמשלים שית אלא דבאמת מיירי שאין ידוע לנו כלל לא הזמן השנים ולא זמן סימני נערות וס"ל לרב כיון דבדקוה ונמצא סימני בוגרת מחזיקינן שזה היום שנשלם הו"ח כו' ע"ש ועכ"פ פשיטות דברי הרמב"ם שכתב דהוה בוגרת מתחלת היום היינו ע"פ מה דקי"ל כרב דאי בפניא בוגרת מצפרא נמי בוגרת וכיון שידוע לנו שבאותו היום תהיה בוגרת ממילא הכי דיינינן מסתמא שהיה בוגרת מתחלת היום וכ"כ שם אח"כ בספר המקנה ע"ש: ולפ"ז נראה כמ"ש דאף אם לא בדק כיון שידוע שעכ"פ השערות עתידין לבוא הוה כבדק ואשכח וצ"ל הא דבודקין לקידושין וכתבו התוס' דמהני הך בדיקה כו' היינו לומר כיון דהשתא איתא קמן לא סמכינן לבטולי קידושין של שני בלא בדיקה דדלמא לא משתכחי השתא ויש לחוש לקידושי שניהם ומ"ש התוס' ד"ה ולגירושין דלא סמכינן אחזקה להקל היינו לכתחלה היכא דאפשר לבדוק ואפשר דאף בהלך למה"י חוששין דלמא פעם א' יבא לידי בדיקה ולא משתכחי סימנים אבל היכא ששוב לעולם לא יבוא לידי בדקה כגון שמת או שכבר עברו רוב שנותיו אמרינן דמסתמא אייתי סימנים בתוך משך שני גדלות דהא רוב אינם סריסים וממילא שהוא מוחזק בגדול למפרע מכח חזקה דרבא וחזקה דהשתא. ומ"מ במת צריך עיון דאפשר כיון דמת תו ל"ש גביה חזקה דהשתא שאין גדלות לאחר מיתה או אפשר שאין דנין שאם היה חי היה מביא סימנים במשך שני גדלותו והוה דיינינן ביה ח' דהשתא מה שסיבת המיתה גרמה שלא יבא לכלל הגעת סימנים בזה לא נגרע כח החזקה ודוקא אי בדק בחייו ולא אשכח כיון שהוא ראוי להביא סימנים ולא הביא איתרע לה החזקה משא"כ אם המניעה שאינו מביא סימנים הוא צד אחר אין זה מגרע החזקה ואם היינו אומרים כן הוה א"ש קושי' התוס' בב"ק דף קנ"ד שהקשו ולמה יש לנו לומר שהוא קטן שהרי הגיע לכלל שנים כו'. ועמדו בזה כמה מחברים דהאיך תועיל חזקה דרבא להוציא ממון. ולפי מ"ש א"ש דהא דלחליצה בעי בדיקה היינו' רק לברר דלמא לא משתכחי לן למסמך אחזקה דרבא לחוד ואף שעכ"פ סופה לבא לידי גדלות ויהיה ג"כ ח' דהשתא מ"מ השתא מיהא צריך לברורי. אבל היכא דליכא לברורי כגון הכא שמת אף בלא בדיקה כלל אמרי' כיון שאם היה חי היה סופה לבוא לידי גדלות והוי כמו ח' דרבא עם חזקה דהשתא שהוא מועיל להוציא ממון כמו שמועיל לבטל קידושי שני אמנם כן נפל האי ספיקא אי חזקה דרבא חזקה אלימתא הוא בבירא דהא לעולם לא משכחת ח' דרבא בלא חזקה דהשתא דאם בדק ולא אשכח גם ח' דרבא ליתא ואם לא בדק בכל גווני איכא חזקה דהשתא על שם העתיד שראוי הוא זה להבאת סימנים וחזרנו למ"ש הרמב"ן והרשב"א דטעמא דלחליצה בעי בדיקה משום דאיכא לברורי הא לא"ה חזקה אלימתא היא רק שעתה הורחב לנו מה שנראה מדברי התוס' דף קנ"ו והרא"ש כתב בהא דבודקין לקידושין דחזקה דרבא בלא ח' דהשתא ל"ח לקולא דזה סותר למשמעות התוס' דף קנ"ד. ולמ"ש גם עתה כדבריהם כן הוא שצריך לצרף ח' דהשתא לחזקה דרבא אלא דח' דהשתא לעולם איתא כל היכא דאיכא ח' דרבא דכל כמה דלא בדק ולא אשכח דיינינן ליה כח' דהשתא ע"ש סופו גם יש בזה כדי ליתן טעם למ"ד א"ח שמא נשרו דדוחק לומר דבהא פליגי דמ"ס חזקה דרבא חזקה אלימתא הוא ומ"ס דלאו ח' אלימתא הוא. וגם א"ל דס"ל דנשירה לא שכיח כלל דהא ודאי מצינן למיתלי שמחמת איזה סיבה נשרו וכדאמרינן ביבמות דאפי' הך מ"ד מודה דמשום צער לידה חיישינן וכ"כ יש כמה סיבות לנשירה וכמ"ש בשו"ת מהרי"ט סי' אך לפמ"ש א"ש כיון דעכ"פ עתה בדק ולא אשכח ואזדה לה חזקה דהשתא שוב מחמת ח' דרבא לחוד לית לן למיתלי בנשירה ומ"מ שפיר אזיל רבא בתר הך חזקה שלא תמאן ואפי' לא בעל דליכא רק קידושין דרבנן בסתמא דלא בדק דאיכא חזקה דהשתא ולקמן יבואר עוד בזה: אך באמת אין דעתי נוטה לומר דבמת ולא נבדק יחשב לחזקה דהשתא כיון דעכ"פ לעולם לא יבא לכלל הגעת סימנים וכדבדק ולא אשכח דמי יהיה מחמת איזה סיבה שיהיה ולפ"ז צריך ליישב דברי התוס' בב"ב דף קנ"ד. גם צ"ע לפי מ"ש בתירוצם שם דמיירי שנבדק פ"א ולא מצא דאזדא לה ח' דרבא ולפ"ז קשה א"כ אפי' מחיים אין מועיל בדיקה דלמא השתא הוא דאייתי ואא"ז מהרש"א ז"ל כתב דהתוס' מפרשי כהרמב"ן דמיירי שמכר ומת מיד וזה דחוק. והיה נלענ"ד לבאר ע"פ מה דמשמע מהפוסקים דאף אם נבדקה אחר הפרק פעם אחד ולא מצאנו שערות אפ"ה שריא ליבום. ולכאורה צ"ע דניחוש לה שמא איילונית היא דרוב מביאין בהגיע לכלל שני' וזו שלא הביאה איתרע לה רובא. וכיוצא בזה הקשה הב"ש בסי' קנ"ה ס"ק י"ט דלמה יועיל מיאון כשלא הביאה שערות אחר י"ב ניחוש שמא ימצא בה סימני איילונית ותהיה גדולה למפרע אע"ג דבעלמא ל"ח למיעוט איילונית הכא דאיכא ריעותא שלא נמצא שערות אית לן למיחש ע"ש שתירץ בשם הדרישה דמיירי בלא בעל והוי ס"ד ולדבריו צ"ל דלענין יבום באמת אסור בכה"ג ולפ"ז קשה דהאיך מייבמין בלא בדיקה אף אחר שהגיע לכלל שנים כיון דקי"ל דלחליצה בעי בדיקה שמא לא הביאה שערות והרי אם באנו לחוש לזה יהיה לנו לאסור גם לימים שהרי אין כאן שערות שוב יש לחוש גם לסריס ואיילונית דל"מ למיזל בתר רובא דאיתרע כיון דאין כאן שערות אבל באמת לק"מ דבאמת תרי רובי נינהו חדא שרוב אינם סריסים ואיילונית ומיעוט שהם סריסים ובאותו הרוב שאינם סריסים הרוב מהם מביאים שערות בהגעתן לכלל שנים ומיעוט שמביאין אח"כ הילכך אע"פ שזה לא הביא שערות בהגיע לכלל שנים ויצא מכלל הרוב השני מ"מ לא יצא בשביל זה מן הרוב שאינם סריסים וא"ז דומה להך דכתובות דרוב נשים בתולות נישאת דהתם רוב הנישאת בתולה יש לה קול הוא מתנגד לרוב נשים ב"נ משא"כ כאן ונראה שגם הפרישה שם עיקר קושיתו על הא דקאמר התם אפילו נולדו סימנים איילונית ע"ש ולפי דרכינו למדנו דאף שנבדוק פ"א ולא מצאו שערות מ"מ עתיד הוא להביא לאח"ז במשך שני גדלות דמ"מ לא יצא מרוב שאינם סריסים. ונלענ"ד בהא דאמר רב הרי הוא בוגרת לפנינו אף אם בדק בצפרא ולא נמצא סימני בוגרת כל שנמצא עתה אמרינן שהביאה באותו יום זמן מה אחר הבדיקה דהא דאמרינן שרגיל לבוא בצפרא היינו בשעה הקודמת שאפשר להיות לפי שכל אותו היום היא רגילה להביא בקודם האפשרי וה"נ לענין סימני נערות אף אם לא בא בתחלת הגעת שנים מ"מ כל משך שני גדלות הרגילות להביא בקודם האפשרי ולכן התוספות גבי בודקין לקידושין כתבו בסתם אבל הכא שהגיע לזמן גדלות מזמן גדול לא ולא הוזכרו בדבריהם ח' דרבא משום דס"ל דאף בלא ח' דרבא כגון שנבדק פ"א משנעשה גדול ע"מ אמרינן מדהשתא גדול גם