בית אפרים אבן העזר חלק א ריב

שם דשכיחי התם טובא וקרובים אל החלל ומי יודע אם נפקד מהם איש או לא ואף שאמרו שמושכב ביער משמע שלא היה מוטל על הדרך שעוברים ושבים שם מ"מ הרי אין ידוע לנו שהלך ליער רק שהלך בדרך. רק כי כן כן דרך הרוצחים להוליך הנרצח מן הדרך למקום מיוחד להרגו שמה כמ"ש הרא"ש כלל נ"א ואם כמו כן יוכל להיות שאחר הלך באותו דרך ופגעו בו הרוצחים והוליכוהו ליער והרגוהו ומידי עברי בזה אני תמה על הרא"ש במ"ש שם וז"ל ועוד אני אומר דאתתא דא שרי' לכ"ע כי נמצאו הרוגים ואין דרך הרוצחים לעמוד על אם הדרך ולהרוג אלא מוליכין אותם למקום ייחוד והורגין אותם ואין לדבר אלא מקומו ושעתו ואנו תולין אלו האנשים הלכו שמה ומצאו הרוצחים שמה והרגום הלכך לא שכיחי שיירתא ולא הוחזקו כו' עכ"ל והוא פלא לענ"ד דמה בכך שמקום שנמצאו ההרוגים הוא מקום ייחוד מ"מ מה"ת לתלות ביה יותר מבאחר כיון דשכיחי שיירתא ומ"ש ואנו תולין שאלו הלכו כו' היא גופא קשיא דלמה נתלה ומבואר למעיין בהשאלה שם שענין ההליכה לשם לא היה נודע כלל ומ"ש בתשו' שם שיש לחפש לה היתר כיון שידוע שם בעלה של אשה זו מכלוף בן מלול ואין מכלוף אחר כו' פשוט דתיבת שם הוא נקוד ציר"י ור"ל כי שמו של האיש בעל האשה היה מכלוף וכן מבואר ברבינו ירוחם דשם איתא דשם בעלה היה כך כו' (ובתשו' אחרת כתבתי בזה על דברי הב"ח והח"מ ומהר"מ אלשקר) אך אפילו תימא שהכונה שתהיה שם באותו העיר מ"מ אינו ענין לומר דלפי שמוליכין הרוצחין למקום מיוחד מיקרי לא שכיחי שיירתא. וראיתי בשו"ת ח"צ סי' קל"ד בסופו שהביא דברי הרא"ש אלו וכתב וז"ל ונניח עתה מה שיש לפלפל ולדקדק בתשובה זו כו' ונראה שעמד על מ"ש ולא זכינו לשיחתו בענין זה שוב ראיתי בשו"ת ושב הכהן סי' ל"א שהביא בשם מהרח"ש שעמד בזה ומ"ש בתשו' הנ"ל בביאור דברי הרא"ש אינו מעלה ארוכה למ"ש דמ"מ למה נתלה באילו שהלכו למקום המיוחד דלא שכיח דאזלי התם שמא אחרים הלכו לשם: ומ"ש כ"ת בדברי השב יעקב כבר עמדתי ע"ז בימי חורפי בארוכה בתשובה אחת והגאון בעל נ"ב השיב לנו והיא נדפסה בשו"ת נ"ב מהדורא תנינא שנדפס מחדש ושם מבואר הכל באורך וגם מ"ש להקשות על הנ"ב סי' מ"ו מדברי הרא"ש במ"ק כבר עמדתי ע"ז בחבורי בית אפרים בקו' התשובות סי' ל"ח בסופו ע"ש ולא רציתי להאריך בזה דבלא"ה נלענ"ד שיש להתיר מכל הלין טעמי דלעיל ונמצא בתשו' אחרונים רבות כאלה שהתירו ואעפ"כ לכבודך פניתי והרחבתי הדיבור להגדיל תורה כו' ואעפ"כ לרווחא דמלתא וגם משום חומר א"א נכון לצרף עמנו עוד חכם מובהק ומפורסם בהוראה ואם אחי הרב הגאון המפורסם נ"י כעת בק"ק דובנא תשלח לו וכאשר יצא הדבר בהיתר ישבו ב"ד של ג' להתיר לה כדין הניסת על פי ע"א דברי ידידך ובן דודך דורש שלו' באהבה הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד: שאלה לז ע"ד העגונה אשת ר' מאיר מטשערווניץ שבאו אגרת מבאקארעסט שמוהר"ר מאיר מק"ק טשערוועניץ מת שם בעת הדבר ולכאורה לדעת הטור והרי"ף והוא גירסת הר"ן בהרמב"ם להחמיר כהך לישנא דדבר הרי היא כמלחמה וכבר האריך הר"ן בתשובה וכתב גם כן דכיון דלא איפשטא בגמרא הי לישנא עיקר נקטינן לחומרא וכיון דלגבי אשה עצמה נקטינן דדבר הרי כמלחמה ה"נ ע"א עד דאמר מת וקברתיו כו' וכ"ש לפי דברי ר"ח שכתב דבעי דע"א במלחמה לא איפשיטא שלפי דבריו אפילו אומר מת וקברתיו לא מהימן וכבר ידעת שיש חולקין על הרי"ף וסוברין דע"א במלחמה אף על גב דלא אמר קברתיו מהימן כו' אבל מאחר שהרי"ף והרמב"ם הסכימו דכל במלחמה ודכוותי' חיישינן לע"א דאמר בדדמי מי יקל את ראשו להקל באיסור אשת איש נגדם ומכ"ש שר"ח מחמיר בדבר יותר אפילו במת וקברתיו לא סגי וכמ"ש כו' עכ"ל הר"ן בתשובה הביאו ב"י סי' י"ז אך היכא דאומר קברתיו נראה מדברי הר"ן גופא שהיה סומך להתיר ע"ד הרי"ף והרמב"ם ודלא כהר"ח והכי הוא סוגיא דעלמא בע"א במלחמה להתיר בקברתיו ומכל שכן לענין דבר דבלא"ה איכא כ"מ שאינו כמלחמה ואם יש לסמוך על האגרת שחתומים עליו כמה אנשים וכתוב בתוכו כלשון זה אונ דער קברין וואס האט איהם מקבר גיוועזען האט איהם אלס זייעהר גוט געקאנט והקברן בעצמו חתום על האגרת. אך באגרת הלז לא נזכר רק שמו ושם עירו ולא שם אביו ואם כן צריך חיפוש בק"ק טשערווניץ אם לא יצא משם לפני ערך ד' שנים איש ששמו מאיר והחיפוש מהני בזה אע"ג דהב"ש בא"ע סי' ך' הביא בשם הח"מ דלא מהני חיפוש מאחר שלא נודע זמן יציאת כו' מ"מ בסעיף ךכ"ד הביא שם בכה"ג דמהני וכבר עמד בזה מהריב"ל והביאו בקט"ע שם סעיף ע"ט להכריע בפסק השני של מהר"ם דמהני חיפוש ואני כתבתי בתשובה אף שלענ"ד לא סתרי דברי הרא"ם דאם העיד יהודי סתם יש לחוש שמא יצא א' זה זמן רב ונשכח זכרו מבני העיר אבל במעיד יהודי פלוני אף שאין נזכר שם אביו מהני דעל ידי הזכרת שמו מתעורר כח הזכרון של בני העיר ונותנים לב לדעת אם יצא איש ששמו כך ואפילו מזמן מרובה ובהכי מיירי הרא"ם בפסק הנ"ל וא"כ בנ"ד ודאי דמהני החיפוש אך לענ"ד יש מקום להקל בזה אף בלא חיפוש מחמת האגרת השני שכתב מו' יחזקאל לאמו ושם נזכר שמו ושם אביו ושם עירו ועוד סימנין מובהקין שאין לספק בהם כלל שהדברים סובבין על בעל האשה עלובה זו ואע"ג דבאגרת הלז לא נזכר הקבורה רק סתם ער איז נפטר געווארין מ"מ כיון שאותו האיש עצמו מו' יחזקאל חתם גם כן על האגרת הנ"ל שחתמו עליו כמה אנשים ואין ספק שכונתו על אותו האיש המבואר באגרת שגם קבורה היתה לו וכן הזכיר מהו' יחזקאל הנ"ל בהאגרת אחת שכתב איך האב שוין געשריבען איין בריבל מיט חתימות ובודאי שרומז על האגרת עם חתימת הנ"ל וגם כי באגרתו שהזכיר שמו ושם אביו ושם עירו כ' שנפטר בעשרה בטבת וע"כ גם כן באגרת הנזכר מהקבורה ופשיטא דלא חיישי' למיתה דתרי דאתרמי תרי גברי ששמם מאיר מק"ק טשערוועניץ ושניהם נשכלו ביום אחד ואין ספק דאחד גברא קאי שהוא בעל האשה וכיון דאמרו קברתיו מהני וגם כי לפי המבואר מהאגרת שהיא תשובה שהשיבו למהו' אברהם מפק"ק שכתב לשם לשאול על ענינו של מהו' מאיר מטשערוועניץ וע"ז השיבו לו משם ובודאי שעל האיש מאיר מטשערוויעניץ הידוע ביניהם היתה השאלה והתשובה בזה: ועוד נראה שיש לסמוך על האגרת של מהר"י הנ"ל שנזכר בו ש"א וש"ע אע"פ שלא נזכר בו קברתיו וכמ"ש בשו"ת מ"ב סי' צ"ח דאפילו דמאן דמחמיר בדבר דהוי כמלחמה לענין האשה עצמה מ"מ י"ל דבע"א ד"ה נאמן אפילו אי לא אמר קברתיו ואמנם שם כתב שמדברי הר"ן בתשובה נראה דאין לחלק אך נראה שהר"ן היה לו נוסחא מוטעת בהרמב"ם כו' ואילו ידע הגרסא האמיתות אפשר שהיה סומך על הרמב"ם לקולא בין באשה עצמה בין בע"א. ולענ"ד מבואר למעיין בתשובת הר"ן שכתב וכיון דלא איפשיטא בגמרא נקטינן לחומרא בשל תורה שכן דברי הגאונים בכל מקום לפסוק בשני לשונות להחמיר בשל תורה ואפילו היכא דלשון אחרון הוא לקולא וכן פסק הרמב"ם בפרק הנזכר כו' ומ"מ כיון דאסיקנא בגמרא דבאשה עצמה דבר הרי כמלחמה הדבר ברור לפי שיטת הגאונים דע"א בדבר לא מהני עד דאמר קברתיו כו' ע"ש שמבואר מדבריו דסברא דנפשיה הוא להחמיר בשל תורה וקרי ליה מסקנא דגמרא אלא שלחזק הענין הביא גם מדברי הרמב"ם ע"פ הנוסחא שהיה לו בדבריו וכיון שדעת הטור ור"ן ג"כ להחמיר דהוי כמלחמה ממילא י"ל כן גם לענין ע"א דהוי כמלחמה לענין קברתיו וכמ"ש הר"ן בזה וגם ביש"ש יבמות מבואר דעתו כהר"ן בזה ובאמת מ"ש המ"ב דהגרסא אמתית ברמב"ם דגבי דבר נאמנת כ"כ ג"כ מהריב"ל הביאו הכ"מ אבל מ"מ מ"ש הטור ור"ן בפשיטות דאינה נאמנת נראה שהיה גרסתם כהר"ן דאל"כ היו מזכירין דעת הרמב"ם בזה וכמו שבאמת תמה מהריב"ל ומ"ש דזיל בתר טעמא שכתב הרמב"ם כו' אפשר שגם בזה יש נוסחא אחרת ועיין בלח"מ שכתב בסתם שיש שני נסחאות ברמב"ם ולא הכריע איזה מהם עיקר: