בית אפרים אבן העזר חלק א קצו

סימן שאינו מובהק כיון שיש חשש שאלה ואם כן בנ"ד שהוכר הפרצוף בט"ע רק דחוששין לבדדמי וכיון דאיכא הכרת הפרצוף תוך ג' ימים בצירוף סימן שאינו מובהק סגי כמו דסגי בראה הטביעה וראוהו מיד כמבואר בב"ש מכ"ש בזה שהאשה אומרת שלא ראתה המפולת רק דאנן ניחוש לה הכי פשיטא דסגי בהכי וגם י"ל דודאי ליכא למיחש לאחד מארחי ופרחי שבא אל הבית דאית לן למימר כאן נמצא כאן היה כמ"ש הרמב"ן והרשב"א והנ"י בעובדא דתרי יצחק רק דניחוש שמא הוא איש אחר שנאבד ג"כ מתוך הקהל ואם אותן האנשים ג"כ הוכרו או אפילו ליתנייהו קמן ויש מהם שנאבדו לגמרי מ"מ אם ידוע דמות פרצופים שהיה רחוק מפרצופו של בעל אשה זו ואפילו אם ימצא בהם אחד שהיה קרוב לפרצופו של זה מ"מ שוב צ"ל שהשאיל בגדיו לזה דוקא וע"י המיתה נשתנה פרצופו לפרצופו של זה וטעתה האשה ואומרת בדדמי ושוב הו"ל שאלה דיחיד דל"ח ליה כמ"ש הח"צ וכיוצא בזה כתב בק"ע בשם תשובת מהר"א בן חיים דאם הוא אחר צריך לומר שנשתנה פניו לזה וגם הנזם דומה לנזם זה כו' ע"ש וכן מבואר בשו"ת נ"ב סי' ואף שי"ל דדוקא לענין אחר ג"י דהחשש הוא שנשתנה פניו ממש לתמונתו של זה אמרי' דלא שכיח משא"כ בנ"ד שאנו אומרים שהמיתה משנה קצת ועל ידי זה אומרת בדדמי שפיר יש לחוש כמ"ש התוספות דבשינוי מועט יאמרו אלו בעליהן של אלו מ"מ נראה דעכ"פ צ"ל שהיה קצת קרוב לתמונתו של זה דאל"כ אף בדדמי לא היתה אומרת וגם שהרי אמרה שהכירה אותו יפה יפה ומלתא דרמיא עלה אין לחוש לבדדמי דצורה ועי' בק"ע אות ש"פ: וראיתי בדברי הרב מהר"ח נ"י שכתב שע"פ דברי המבי"ט שהביא בק"ע סי' רך"א דאם נאבד יהודי שהלך למקום אחד ונמצא הרוג באותו דרך מדאורייתא תלינן שזהו הנאבד דאם איתא שהנאבד ניצל היה נודע מקומו כו' והביא שם דברי השב יעקב דמייתי מקבר שאבד ותמה עליו דלדעת הטור בחמץ דוקא ביטל וכבר האריך בזה בנ"ב וגם אני הארכתי בתשובה זה שנים רבות להגאון ז"ל בענין זה וקצרתי ובאמת צ"ע לסמוך על זה כי ראייתו מהרמב"ם הוא תמוה מאד דהתם אנו דנין על זה האיש עצמו שהיה במלחמה או במפולת משא"כ כאן לפי שנמצא הרוג א' בדרך נאמר שזהו והלא כמה אנשים שהיו בדרך הזה ומה שלא שב לביתו אין זה מורה שזהו ההרוג דשמא הוא עתיד לחזור בזמן קרוב ומכ"ש בנ"ד שידענו שהיה בתוך ההפיכה שיש לחוש דלמא אתלי ביה נורא ואתי ביה מומא ומחמת כסופ' ערק כדאמרי' גבי גברא חרוכ' היכא דמוכח' מלתא שהיה שם גם אחר ובתשוב' סי' כתבתי שאף המבי"ט לא קאמר אלא היכא דלא שכיחי אינשי לבא בדרך הזה וכיון שאין שיירות מצויות שם שפיר יש לתלות מדאורייתא עכ"פ ועי' בתשובת ח"צ סי' קל"ד ואין תשו' מבי"ט בידי לעי' בו וגם דבנ"ד אין דומה לההיא דמבי"ט דהתם כיון שזה החזיק בדרך הזה תלינן ביה משא"כ כאן דמ"מ מאין הרגלים לומר שזה בא אל הבית של המפולת שלא נודע לנו שהיה בדעתו לילך אל הבית הזה כלל וגם נראה דמ"ש המבי"ט שיצאה מחזקת איסור דאורייתא לענ"ד צ"ע דממקום שבא דהיינו מלחמה ומפולת אף שכתב הרמב"ם שרובן לאבד מ"מ הוי ספיקא דאורייתא ונותנין עליו חומרי חיים כו' ואם נשאת תצא ועי' בריב"ש דאיכא חזקת חי וחזקת אשת איש ובמ"א הארכתי במ"ש בנ"ב ע"ז ושם כתבתי שמ"ש בנ"ב דמנ"ל שרובן לאיבוד מבואר בש"ס דב"ב דף קנ"ג ומה ספינה שרוב לאבד וכן הוא בהגמ"ר וכאן קצרתי: ומ"מ כבר ביארתי כמה צדדים להקל באשה זו גם מצד ט"ע לבד ונראה מדברי תשובת האחרונים שלא חשו לדברי הזש"ג ומכל שכן בזה שרחוק הוא לומר שנודע לה שבא אל הבית הזה שתאמר בדדמי ומכש"כ בצירוף הכרת הבגדים דהיינו הקאפטין וליבסערדאקיל וסי' מובהק בכתונת שהרי צמצמה המקום וכולי האי ל"ח דמושלי וגם אין לחוש כאן דהעדים אומרים בדדמי על ט"ע דבגדים משום דדוקא בט"ע דגוף שיש לחוש שמשתנה קצת מחמת מיתה משא"כ בט"ע דבגדים והארכתי בסי' וכן מצאתי בנ"ב ועי' בח"מ סעיף קטן ס' ובב"ש ס"ק צ"ח וכעת אין הפנאי מסכים עמדי והנני מסכים והולך על דברת מחותני הרב הגדול מהר"ח נ"י להתיר הך אתתא להנשא אחרי אשר ימלאו לה הימים אשר היא מניקה ומ"מ נראה שצריך להתירה בצירוף ב"ד כדין נשאת ע"פ ע"א או ע"פ עצמה ואף שיש כאן שני עדים שיש להם ט"ע בבגדים כיון שצריך לצרף העדים יחד שעל הכרת הקאפטטין לבד יש חשש שאלה וצריך לצרף הכרת הלייבסערדאקעל והכתונת וליכא תרי סהדי וגם שבזה לבד קשה לסמוך כ"א בצירוף ההכרה לכן יש להתירה על פי ב"ד דברי זעירא מן חברייא: הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד: לד שאלה אשה עגונה שהוגבה עדות בב"ד והעידו שלשה עדים כאחד עד מפי עד שנפטר בעלה אשר היה במלאכת העפטערייא בהארמעייע רוססישע במדינות מאלדעווע כאשר באו הדברים ברוב ענין בגוף הגב"ע ושאלה זו שדרה לקמאי מחו' ידידי הרב הגדול החריף ובקי המפורסים מוהר"ר חיים כהן ראפפארט נ"י מק"ק אסטרהע ותשובתו בצידו להיתרא דהך אתתא וביקש ממני לחוות דעי בזה: תשובה עברתי על דברי העדיות הללו. וכפי דעתי יש בהם כדי להתיר אף שיש לפקפק קצת מצד אמירתם שמת בהיותו בהארמעיע רוססישע והיינו בהיותם חונים לצבא צבא והיה עמהם במערכות המלחמה. נלענ"ד שאין בזה בית מיחוש ואבאר בקצרה הנה הרמב"ם כתב וכן אם היתה מלחמה בעולם ובאה ואמרה מת בעלי במלחמה כו' וכן כתב לשון זה בש"ע והב"ח מדייק מלשון זה דדוקא באמרה בפירוש במלחמה אבל אם אמרה סתם אף שהוא בעת מלחמה לית לן בה וחלק על רש"י דס"ל דבמלחמה בעולם אף באומרת סתם מת הוי כאמרה מת במלחמה והב"ש כתב שם בדעת הרמב"ם דרש"י מוכיח כן מאיבעי' דש"ס בהחזיקה היא מלחמה והרמב"ם לשיטתו דס"ל דבמלחמה אף אומרת קברתיו לא מהני והאי בעי' בלא קברתיו. והקשה ע"ז דא"כ מאי קפשיט מנפלו עלינו לסטים דלמא מיירי בקברתיו וכתב שיש ליישב ואפשר כוונתו דהש"ס הוכיח דודאי לא איירי בקברתיו דודאי הא דנקט נפלו עלינו לסטים ולא נקט נפלו עליו אתי לאוריי דאף בהאשה גם כן היה סכנה בעצמה מפני הלסטים מ"מ נאמנת ולמסקנא דאשה כלי זיינה עליה היא גופא אשמועינן דאף בנפלו גם עליה מ"מ אשה כלי זיינה עליה ולא מסתפי' ונטרא עד דחזי' ועי' בשו"ת עבודת הגרשוני סי' ס"ז. והנה אם אומרת קברתיו פשיטא שאין סברא לומר שקברתיו בעוד חרב חדה מונחת על צוארה. וע"כ שצריכה לומר שאחר הליכת הלסטים קברתיו וכ"כ בח"מ לקמן דאם אומרת קברתיו היינו שקברתו רחוק מהמלחמה וא"כ הדרא קושי' לדוכתי' דלאיזה צורך נקט נפלו עלינו לסטים דהא אין רבות' בזה שהיתה עמו בסכנה כיון שעיקר עדותה שקברתו ואז לא היה מגור מסביב ואין פחד לנגד עיניה אלא דע"כ דמיירי בלא קברתיו ושפיר בעי למיפשט האבעי' דאף בכה"ג דלא אמרה קברתיו נאמנת במגו וזה נכון אף דבגוף תירוצא דהב"ש הוא דחוק דכיון דמתני' דשלום בעולם ומלחמה בעולם בקברתיו מיירי אם נאמר דהאיבעי' החזיקה מלחמה מיירי בלא קברתיו בודאי האיבעי' אהך גוונא דמיירי במתני' היא ואם איתא דבגווני אחרינא הוא לא הוי ליה לסתום אלא לפרש החזיקה היא מלחמה ולא אמרה קברתיו. וגם כתבו הח"מ והב"ש דהדיוקים קשיין אהדדי בלשון הרמב"ם דמעיקרא נקט מת במלחמה משמע דבסתם נאמנת ולבסוף כתב מת על מטתו נאמנת משמע דדוקא אמרה בפירוש על מטתו: ולענ"ד י"ל בדעת הרמב"ם דודאי הוכחת רש"י דמת סתם לא מהימנא היא הוכחה נכונה דאל"כ תפשוט ממתני' דהחזיקה מלחמה מהימנא ואמנם את"ל בהך צד איבעיא דהחזיקה מלחמה מהימנא א"כ איכא לאוקמי מת בכה"ג ושוב י"ל דמת סתם לאו כאומרת מת במלחמה ואם אומרת מת סתם אף דהוחזק מלחמה בעולם מהני ומתני' מיירי באומרת מת במלחמה וברישא דשלום בעולם היינו שהחזיקה מלחמה ומהימנא במגו כיון דהך דהחזיקה מלחמה היא איבעי' דלא איפשטי' ממילא שאין לנו לפשוט גם הך דינא דמת סתם לא מהימנ' דהא להך צד איבעי' דהחזיקה מלחמה בעולם י"ל דבמת סתם אף בהחזיק מלחמה בעולם מהימנא