עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryבית אפרים אבן העזר חלק א

בית אפרים אבן העזר חלק א קצ

Beit Ephraim Even Haezer part 1 190 · בית אפרים אבן העזר חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

פינו את מקומם ועדיין במקומם הם יושבים כאז כן עתה וא"כ ודאי שזהו האיש כיון שאחר החיפוש נתוודע שאין כאן אחר שהלך ולא חזר ויש לו כאן אשה ובנים וגם י"ל דמלשונו שאמר אני מבאלחוב ויש לי שם אשה ובנים משמע שהיה ידוע לו שבעת ההיא הם קבועים שם דמסתמא דרך אדם לחקור אחר אשתו ובניו לדעת איפא הם רועים ואם איתא דעקרו דירתם ונסעו משם למקום אחר מידע הוה ידע והיה אומר בל' והיה לי שם אשה ובנים דמשמע לשעבר אלא שאין לבנות יסוד על זה ובפרט שלפי מאמר העדים הוה תקיף ליה עלמא טובא ולא היה בכוחו לדבר יותר וצ"ע אם יש להקל בזה מתוך חומר א"א ואין מקום לצדד בזה מחמת שהיה זקן דמתני' היא המביא גט ממה"י והניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים ואף לפמ"ש שם בה"ג בשם ריא"ז בזקן שהגיע לגבורות מבן פ' שנה ומעלה חוששין שמא מת עד שלא הגיע הגט לידה כו' וכיון דבנ"ד שהיה בן שבעים כשהלך ועתה כבר יש עשר שנה שהלך איתרע ליה חזקת חיים דידיה ואין להחמיר כ"כ מ"מ הא כל הפוסקים פסקו דאין חילוק ע"ש בר"ן וכן קי"ל בש"ע וגם לירא"ז נראה דדוקא לחומרא חיישי' אבל לא לקולא אף לאורועי חזקת חיים דידיה ואין מקום לסמוך כ"א על החיפוש והוא קשה מאד בענין זה שלא נזכר אף שמו ואף שהמלמד צייר לה תואר פניו ואמר שהוא בודאי בעלה אומדן דעתה לאו כלום הוא: וכן משמע ממ"ש בשו"ת מהר"מ אלשקר בשם תשובת הרמב"ם שאלה בא' שהעידו שמו ושם מקומו והיה בינוני הקומה וזקנו שחור וכתב שיכולה להנשא באילו העדיות לפי ששמו ושם מקומו עם אלו הסימנים שאינם מובהקים יספיקו לענין היתר עגונה עכ"ל משמע דדוקא כשהזכיר שמו ודוחק לומר דהתם מיירי להתירא בלא חיפוש לכן צריך גם הזכרת שמו וגם נראה דאם באנו להתיר מחמת החיפוש צריך לחפש גם בכפרים הסמוכים לק"ק באלעחאב ושייכים בכרג' דידיה וכיוצא בזה כתב אא"ז הגאון מוהר"ר מאניש חיות ז"ל בתשוב' באחד שאמר שהוא מק"ק האראדנע כמבואר בשו"ת ב"ח החדשות: ועיין בשו"ת ב"ח הישינים ובשו"ת גאוני בתראי בשם הגאון מוהר"ר יעקב מלובלין ז"ל ומייתי ראיה מעובדא דאנדורלאי נהרדעי לפי מ"ש הרמב"ן ודעימיה בפירוש הסוגיא ע"ש (ובתשו' סי' הבאתי גם כן ראיה מסוף פ"ק דיבמות דא"ל כסף גולגלתא להיכן יהבת א"ל לפום נהרא כו' וכאן קצרתי) ושם הדברים אמורים להקל ומכ"ש להחמיר שיש לחוש בזה ולבדוק בק"ק באלעחאב וכל בנותיה הסמוכים לה ונראים עמה וגם מחמת זה יקשה עלינו בדיקת החיפוש כיון שעתה מחמת גזירת המלכות לא שכיחי יהודים בכפרים ואולי זה יצא זמן רב בעת שהיו היהודים יושבים בכפרים באין מוחה ומעכב ועתה אין לנו אצל מי לחקור ולדרוש ולפי מ"ש דלשון יש לי שם אשה ובנים משמע שהם עתה שם נסתר החשש זה: אך אני מיראי הוראה מאד בדבר החמורה ומכש"כ בזה דתיוהא חזי' הכא שהאשה אומרת ששאלה להמלמד על שמו והשיב שאינו יודע והוא דבר תמוה אחרי שמהסיפור ההוא נראה שהמלמד היה מכירו שהרי צייר לה תואר פניו ואמר באומדנא שהוא בעלה רחוק הדבר שלא ידע את שמו ועכ"פ היה לומר שמעתי ושכחתי ויותר יש להפליא כיון שמחזיק כפר ההוא איש יהודי ובניו גביה יתבי שהיה לומד עמהם איך לא נתנה לבבה לחקור זאת מפי הבע"ה ובני ביתו ורחוק לומר שמכולם נעלם שם המלמד ואין בהם מגיד זאת ושמו פלאי ומי יחוש חוץ ממנה דאיכפל ואתאי כל הני פרסי לעמוד על בוריו של דבר ולכן חושב אני אולי יש דברים בגו גלל כן דעתי נוטה לכתוב להב"ד דק"ק קראהלע לבקש מאתם לחקור זאת מאנשי הכפר ההוא וכמדומה שבק"ק קראהלע יושב בשבת תחכמוני גדול אחד שהדפיס מקרוב בק"ק לבוב ספר עמק המלך על הרמב"ם: ואם יתוודע ששם האיש המת כשם בעל אשה זו אז דעתי מסכמת להתירה על ידי חיפוש היפה כמבואר בשו"ת ב"י ואף על פי שאמרו חז"ל המחמיר לדרוש ולחקור בעגונה אין רוח חכמים נוחה הימנו. כיון דבלא"ה החיפוש קשה בזה וכעת לא ראיתי בתשובת האחרונים להתיר על ידי חיפוש כשלא הועד על שמו ומכל שכן שלא הועד גם כן על זמן יציאת של האיש הזה המת וגם כי לא נודע אם בעל האשה הלך למקום זה: ומ"ש בתשובת מיימוני סי' ט' כו' אחרי שהא"י לא העיד רק יהודי מעיר פלוני' בסתם יבדוק שלא יצא מאותה העיר ולא חזר כי אם זה כו' התם לא היה מקום לחוש לזמן רב דבנמצא הרוג מיירי ואפילו לספק שמא אחר ג' ימים לא חייש ע"ש ופשיטא שאין לחוש שמא זה זמן רב שיצא מכאן עד שאין אדם זוכרו והעכו"ם המעיד היה מכירו ויודעו מזמן רב שהיא מעיר פלונית כולי האי ודאי ל"ח אבל בנ"ד שפיר יש לחוש שמה שאמר שהוא מק"ק באלעחאב היינו שהוא מתושבי העיר ואפשר שזה זמן רב שיצא מכאן: ועיין במשנה למלך פרק י"ג מה"ג הי"ו כתב מהרש"ך כו' ועוד אני מוסיף לתמוה כו' והלא יש לחוש לאיש אחר שיצא לימים הראשונים והחיפוש מיום שיצא זה הנהרג לאו כלום הוא מאחר שלא הזכיר הא"י זמן כו' ע"ש ואף אם נאמר דכיון שאמר יש לי שם אשה ובנים מסתמא על ההיא שעתא קאמר ולא על שנים קדמוניות וגם דאוקמי לאשתו ובניו אחזק' שבמקומם יושבים ולא עקרו מקומם מ"מ כיון דאיכא תיוהא במלתא כל כי האי למיחש מבעי וכל זה אני אומר לנפשי שאני מיראי הוראה אבל אם שארי הרב הה"ג ני' בצירוף חכמים עיני העדה יהיה דרך ההיתר כמו שהוא כבושה לפניהם לא אהרהר אחר דבריהם. ויעשו כטוב בעיניהם דברי או"נ זעירא: הק' אפרים זלמן מרגליות מבראד: לג שאלה וזה טופסה בק"ק אוסטרהא ביום הזעם אשר הוגה ה' באפו ורוב בתי עירינו הישנה היו למאכולת אש ונהרסו כמה בתים ונפלו כמה בנינים הגיעו לארץ וכמה נפשות שקעו בבנין אחד מבתי עירינו שנפל עליהם מפולת גדול וזה היה בעש"ק אחר חצות היום וביום ש"ק עמדו שם האנשים לפקח את הגל ומחמת שהיה גל גדול מאד לא מצאו שם אנשים וביום א' מצאו שם אנשים תחת הגל והוציאו אותם מן הגל וכאשר הוציאו שם איש אחד עמדה אשה אחת שמה והכירה שהוא בעלה והגידה בפני ב"ד שהכירה אותו בפרצוף פנים וחוטם ופדחת וכל גופו שהיה הכל שלם והוא בודאי בעלה באין ספק וגם העידו עדים בפני ב"ד שהכירוהו בט"ע בבגדיו כי בעת ביאתם כבר נשחתה צורתו שכל מה שהיה מונח יותר היתה צורתו נשחתת והולכות וגם אשתו אמרה סימן בכתונת שלו כאשר באו הדברים ברוב ענין בגב"ע שהוגבה בב"ד ועני' זו שמרה על פתחי החכמים להוציא לאור משפטה ולהוציאה ממסגר איסורה וכהן קורא תחלה כבוד מחותני ידידי הרב הגדול החריף ובקי המפורסים מהור"ר ר' חיים הכהן ראפפארט ופתח פתח מן הצד להתיר והדר שדרה לקמאי לחוות דעי בזה: תשובה הנה מה שיש לחוש בהיתר זה הוא כי מצד העדות של האשה יש לחוש דהא קי"ל האשה שאמרה מת בעלי תחת המפולת אינה נאמנת ומצד עדות העדים יש לחוש לפי דעת כמה פוסקים דחיישי' לשאלה והרב מהר"ח נ"י הניף ידו בביטול חששות אילו מה שיש בו די אולם אין ביהמ"ד בלא חידוש ואמינא לברר וללבן הדברים למען יצא כנוגה צדקת ההיתר בלי פקפוק אליבא דכ"ע ואציע מקור הדברים ביבמות פרק האשה שהלכה אמר רבא מ"ט דמלחמה בעולם א"נ משום דאמרה בדדמי ס"ד בכל הני דאיקטול איהו פליט ואת"ל כיון דשלום בינו לבינה נטרא וחזיא זמנין דמחו ליה בגיר' או ברומח' וסבור' ודאי מית ואיכא דעביד ליה סמתרי וחיי ואמר רבא רעבון גרוע ממלחמה דאפילו מת על מטתו לא מהימנא עד דאמרה מת וקברתיו. מפולת הרי הוא כמלחמה דאמרה בדדמי כו' והנה הרמב"ם וש"ע כתבו וז"ל וכן אם באה ואמרו מת בעלי במלחמה כו' תסמוך דעתה על דברים שרובן למיתה כו' ותאמר מאחר שנהרגו אילו ואילו נהרג גם הוא בכללן כו' ולכאורה תימא שהעתיקו תחלת דברי רבא ומי סני להו למימר כמו שאמר