בית אפרים אבן העזר חלק א קפט

משיכה מת והמקח בטל ופרה ברשותה דמרא קיימא בכל מקום שהוא ואין כאן הוצאת ממון כלל רק שזה מוחזק מחמת תפיסתו ולענין זה שפיר אמרינן כאן נמצא וכמש"ל לענין פקדון וכן נמי לענין כלה בבית אביה לקידושין דאם נימא כאן נמצאו בטלו הקידושין והמעות פקדון ול"ד לשאר חזקת ממון דעלמא ועיין בשי"מ כתו' בשם רש"י מ"ק אהא דקאמר ולא תימא אליבא דמ"ד קידושין לא לטיבועין כו' וע"ש בשם הרא"ש שהקשה דלמה יביא האב ראיה על הקידושין שהוא מוחזק בהם אף שהוא טוען שמא ותירץ כיון דידעינן שבאו הקידושין ליד האב והוא אינו יודע אם זכה בהם ה"ל כא"י אם החזרתי לך כו' ע"ש ומ"ש הרשב"א ונ"י דר"א לא ס"ל כאן נמצא לענין להוציא הכתובה מיד הבעל דר"א קאמר טעמא דסיפא משום דהוה מנה לי בידך והבעל טוען שמא אבל אי הוה ברי וברי לא מהני להוציא הכתובה אע"ג דמסייע להאשה כאן נמצא: ומ"ש על דברי אא"ז בת"ש סי' ס"ג דמחלק בין הך דקבר שאבד דמוקמינן אחזקה וכתב הרב נ"י שנראה דחזקת קבר שאבד הוא שנמצא עדיפא דסמכינן עלה אע"ג דאיכא לברורי כו' לענ"ד הטעם פשוט דהתם השדה בחזקת בדוק שאין שם קברים אחרים מלבד אותה קבר שאבד בתוכה וכשאנו בודקין ומוצאין אותו הקבר אמרינן שזהו שנמצא וחזר השדה לחזקתו הראשונה בעוד שהיה הקבר ידוע לנו שאז לא היה השדה צריכה בדיקה מקברים אחרים רק דנימא דלמא כי היכי דקבר בה איהו כו' בזה ס"ל לרבי דל"ח שמא קבר בה אחרינא רק זהו שאבד כו' וכן בבעלי מומין דאין חוששין שמא גם אחר נפל בו מום וממילא דבחזקתייהו קיימו שלא היו צריכין בדיקה משא"כ בבשר שלא היה לו חזקת כשרות ובתשו' א' זה שנים רבות שכתבנו להגאון מהר"י מפראג ז"ל הארכנו בזה ושם הקשיתי על דברי אא"ז דמייתי מגט דשאני התם דאיכא חזקת א"א וכתבתי ליישב דבריו ע"פ דברי התוס' בחולין דף צ"ו ושם הקשיתי מדברי הפוסקים דבלא שכיח שיירתא מהדרינן והבאתי שם לשון הרמב"ם פ"ג מה"ג שכתב הטעם מפורש שהגט כשר וה"ז בחזקת זה שנמצא זהו שאבד וא"כ ה"נ בבשר הא לא שכיח דאתי מעלמא לכאן והארכתי בזה והגאון כתב ליישב דברי אא"ז וראיתי שהרב נ"י כתב ג"כ בזה ולפי שבנ"ד ל"ש כל הני מילי ואינם רק לפלפולי קצרתי: ועתה נבא לבאר בענין החיפוש שלכאורה הוא דבר קשה מאד כיון שבכל העדיות אין זכר כ"א לשם העיר בלבד והוא זמן רב שיצא מכאן ואמנם בק"ע אות ק"ד בשם תשובת הרא"מ דאף שהיה י"ז שנה מאותו זמן שהלך עד היום מהני חיפוש ומה שדבריו סותרים לאות ק' שנכתב בשם הרא"מ דבכה"ג שאמר איש יהודי שממקום פלוני מת חוששין שמא היום כמה שנים שיצא משם מאחר שלא נודע זמן יציאתו אין מועיל חיפוש כבר עמד בזה מהריב"ל הובא בק"ע אות ע"ט וכתב שהנכון כפסק השני שפסק הרא"מ להתיר אף בתשובה סי' כתבתי די"ל דאין הפסקים סותרים דדוקא בלא הזכיר שמו כלל רק אמר יהודי שממקום פלוני מחמיר שמא נשכח זכרו משא"כ כשמזכיר שמו ל"ח להכי כיון שכרוז יוצא בעיר על איש ששמו כך בני העיר רמי אנפשייהו ומדכרי והחוש מעיד שהזכרון השם מעורר כח הזכרון וא"כ בנ"ד שאין כאן הזכרת השם כלל והוא זמן רב שיצא ודאי יש לחוש להכי שמא זה זמן רב שיצא א' מכאן ולא חזר ונשכח זכרו מן העיר ובאמת יש לתמוה על הרא"מ שנראה מדבריו דאף בהך פיסקא דמחמיר היינו משום דלא נודע זמן יציאתו ומשמע דאם ידוע זמן יציאתו של זה שאינו זמן רב כ"כ ל"ח: ולבאורה מה בכך שזה יצא מקרוב הרי אין חוששין שמא זה האיש שמעידין עליו אינו זה שיצא מקרוב רק אחרינא הוא וזו האחר אפשר שכבר עברו שנים רבות שיצא מכאן ונשכח זכרו ועתה בא לידי ס' עצי ארזים וראיתי שהביא בשם תשו' מהרח"ש שתמה על מהריב"ל בזה דמאי מהני חיפוש מיום שיצא בעלה של זו דלמא קודם לזה יצא יהודה שלא חזר וכתב שגם מדברי מהרא"מ בפירושו להרמב"ם מצריך שיזכיר העד זמן יציאתו דאל"כ לא מהני חיפוש משום שאין לידע מאיזה זמן יחפשו אלמא דלא מהני החיפוש מזמן יציאת בעלה של זו ובעהמ"ח עצי ארזים כתב ע"ז כיון דקי"ל כרבי דזהו שאבד זהו שנמצא וא"צ לבדוק יותר בשאר השדה וא"כ מדינא א"צ חיפוש כלל שאין אנו יודעין שנאבד גם אחר מעיר הזאת תלינן שבעלה של זו שנאבד ולא נודע מקומו איה הוא זה שנמצא כו' רק משום חומרא דא"א חוששין ולכן א"צ חיפוש רק מזמן יציאת בעל האשה דזה יוכל להתברר אבל אם ניחוש קודם לזה אין לדבר סוף כו' ועיין בתשובת מהר"א ששון סי' י"א שגם הוא האריך והקשה על הרא"מ דנהי דל"ח לשכחה לאיש שיצא אחר יציאתו מ"מ אמאי לא ניחוש לאיש שיצא מקודם זה כמה שנים עד דליכא בדרא דידע להא מלתא ולפי הנ"ל ניחא דדינא דחיפוש אינו אלא לחומר' יתירה: ולפ"ז גם בנדון של מהרח"ש היה אפשר למצוא היתר אף שהעיד העד בסתם על יהודים מקראסה כיון שנודע זמן יציאת בעלה של זו א"צ חיפוש כ"א מזמן ההוא עכ"ל והנה מ"ש דמדינה א"צ חיפוש דקי"ל כרבי אין הנדון דומה כלל דהתם השדה מוחזק לנו שאין שם קבר אחר רק זה שאבד רק דרשב"ג חושש דכי היכא דקבר בה איהו קבר בה אחרינא ורבי סבירא ליה דלא מחזקינן מה דלא ידעינן והשב יעקב מדמה לזה דינא דהמבי"ט היכא שידוע לנו שזה הלך באותו דרך וכבר כתבתי בתשובה סי' דיש לחלק בזה דדוקא היכא שנמצא אותו הדבר כמות שהי' שנאבד כגון גבי קבר וככר חמץ או בעל מום כההיא דבכורות ס"ל לרבי דתלינן דהיינו ההיא דאבד משא"כ כאן שבשעה שנעלם מעינינו חי היה ועכשיו נמצא מת ואע"ג דגבי תינוק שנכנס עם ככר ומצא פירורין א"צ לבדוק לפי שדרכו לפרר וה"נ נימא דחי מעותד למות והו"ל חזקה להשתנות דז"א דלא מבעיא לפמ"ש התוס' שם דאף רשב"ג מודה בהא שרגלים לדבר שמיד נכנס אחריו א"כ אין ענין לכאן אלא אפילו למ"ש הראב"ד בס' תמים דעים ללמוד מהך דרבא דהלכה כרבי מ"מ אין זה דומה לכאן דהא הוי מוקמינן ליה בחזקת חי לכל מילי משא"כ התם שדרכו לפרר ומכ"ש בעובדא דמבי"ט שנמצא הרוג פשיטא דל"ד להתם והארכתי בזה ועתה ראיתי בס' שב שמעתא שעמד ג"כ בזה ע"ש וכל זה היכא שהלך בדרך הזה ואפשר דמיירי באין דרך כבושה לרבים שיהיה ידוע שעוד הרבה הלכו בדרך זה אבל כאן שא' הלך מכאן ולא נודע מקומו איה בשביל שנמצא א' במקום אחר מעיר הזאת שמת מה"ת לתלות שזהו הוא כיון שהדבר ידוע שבמשך הזמן רב הרבה אנשים יצאו מכאן וכמאמר המדרש ויצא יעקב והלא הרבה חמרים והרבה גמלים יצאו ושמא א' מהם הוא שמת ואי משום שבעל האשה זו לא חזר אינו כאבידה שאינה חוזרת ושמא עתיד הוא לחזור או אזיל לעלמא וגם גבי קבר אילו ידעינן שקברו כמה אנשים ואין ידוע כמה אף על פי שאנו מוצאים כמה קברים פשיטא דגם רבי מודה שמידי ספק לא יצאנו ואף שי"ל דשאני הכא אף שיצאו הרבה אנשים מ"מ אין אנו יודעים שלא חזרו רק זה שאנו יודעין שלא חזר מ"מ היינו ספיקא שמא עוד כמה שלא חזרו ומהם מת הוא שמת וזה עתיד לחזור וא"כ פשיטא שמדינא צריך חיפוש ומכ"ש לפמ"ש בתשו' סי' שלדעת הטור דדוקא בביטול דהוה דרבנן וגם בההיא דרבי י"ל דהוה ס"ס ולדעת המבי"ט בקרית ספר דס"ס בטומאה ברה"י מדרבנן וקצרתי: וכפי משמעות דברי ספר עצי ארזים החמיר מהרח"ש בנידון דידיה שהעיד בסתם על יהודים מקראסיאה שלא יועיל חיפוש וא"כ יש להחמיר בנ"ד ובפרט כיון שהוא זקן אם כן יש לחוש לשמא בימי נערות הלך מכאן והוא זמן רב עד שאין אדם זוכרו אך אפשר לצדד בזה מחמת אותם שהעידו אמרו שאמר שיש לו אשה ובנים בק"ק באלחוב ומועיל החיפוש בזה אם יצא א' ולא חזר ויש לו שם אשה ובנים: ועדיין יש לפקפק דשמא בשעה שיצא זה הניח שם אשה ובנים ובמשך הזמן יצאו משם ולפי שהי' סובר שהם עדיין במקום שהניחם לכך אמר שיש לו שם אשה ובנים ואולי י"ל דכולי האי ל"ח שזה זמן כביר יצא א' מכאן והניח אשה ובנים ושוב אח"כ יצאה האשה ובניה עמה ומחמת אורך הזמן נשכח מבני העיר ויש להעמיד אותם בחזקתם דכמו שהיו כאן בשעה שיצא האיש מכאן לא