בית אפרים אבן העזר חלק א קעד

עכ"ל וכן מבואר מדברי השי"מ בב"ב בשם רבינו יונה דמנין לא הוי סימן לענין היתר אשה ועיין מ"ש בתשובה שלפני זה שהארכתי בענין זה. ועוד נראה דגם התוספות מודים דבכה"ג שרגילות הרבה לנסוע שנים שנים יחד שלא ללכת בדרך יחידי וכל חד ליהוי צוותא לחברי' אף על גב דלפעמים הולכין ג' וד' ויותר ג"כ מ"מ בשביל שאנו מוצאין שנים אין זה סי' כיון שרגילות הוא ג"כ שיתחברו שנים יחד לצוות' בסימ' והוי כהא דשומשמי כיון דלפעמים מצניעין מספר כזה שוב לא אמרינן מנין סי' דאתרמויי אתרמי כמ"ש היש"ש וה"נ דכוותיה ומ"ש לפירוש הרמב"ם גבי שנים אנשים שהיו מהלכין בקולר כבר פירשו כל הפוסקים ותשו' דדוקא כשידוע מקום היציאה והליכה ועכ"פ מקום ההליכה בעינן שיהיו נודע לנו וכ"כ בשו"ת משאת בנימין סי' ס"ג דהא דסמכינן אמנין דוקא בהעידו העדים שמצאום גם על מקום ההליכה לאיזה דרך שהיו רוצים לילך דהכי משמע מעובדא דכרקום ביתר כו' וכ"כ נמי הר"ר אליהו מזרחי כו' וכ"כ נמי החכם בן לב כו' ע"ש אלא דמשמע לכאורה מדבריו דכל שידוע לנו שבעליה' של הנשים הללו שמו מגמת פניהם בדרך זה וכאן נמצאו הרוגים במנין זה תלינן דאילו הם וכן משמע מדבריו בסי' מ"ד בסופו וא"כ גם בנ"ד הרי ידוע לנו שבעליה' של הנשים הללו יצאו מק"ק טקאטש ודרכם נכון לפניהם ללכת לבארלאד אבל לענ"ד זה אינו דהא עיקרא דהא מלתא נפקא לן מעובדא דכרקום ביתר והתם מיירי שהעכו"ם מסל"ת שאותן האנשים שהיו מהלכי' בדרך לביתר ומספרם ששים מתו וכן שאר עובדי דהתם ובהא שפיר אמרי' דכיון שידוע לנו שאותן האנשים בעליה' של נשים הללו היו מהלכים לשם ומספר חבורתם כך סמכינ' על זה להתירם אבל אם אין ידוע לנו האנשים ההולכים הנמצאים פה מאין באו לאן היו פניהם מועדים לילך מה בכך שאנו יודעים שבעליה' של הנשים היו נוסעים ממקום פלוני למקום פלוני ועתה נמצאו הרוגים על הדרך ההולך מזה לזה דהא עדיין י"ל שאינם אלו רק אחריני מרובא דעלמא ומי יודע אם היה יציאתם של אילו ההרוגים מטקאטש לבארלאד דלמא מעלמא אתו והיה דעתם ללכת למקומות אחרים ובעליה' של אלו אזלו לעלמא דאטו הדרך הזה שנמצאו ההרוגים הוא דרך כבושה דוקא מטקאעש לבארלאד מאין פנות אל מקומות אחרים או מבלתי אפשר לבא לשם רק היוצאים מעיר טקאטש דאז שפיר הוי סימנא מלתא שאילו הם אבל אם הוא דרך הרבים דמקלעי ליה מעלמא ג"כ בשביל שדרך הזה הוא סלולה גם להולכי מטקאטש לבארלאד אין זה הוראה גמורה שאילו הם דדלמא מרובא דעלמא פרשו ואתו לכאן ובאמת בעובדא דהמ"ב סי' מ"ה מבואר שם בעדות כ' אהרן שהישמעאלים אמרו שאותם היהודים שיצאו מעיר יאס כו' וכן מוכח מעדות כ' עוזר שאמרו שהיהודים לא רצו להמתין עליהם בעיר יאס כו' ואפשר שלזה כיוון בסופו מ"ש ונוסף על זה גם מקום היציאה מעיר יאס כמבואר בעדות מו' עוזר על ששה יהודים שיצאו מעיר יאס ללכת אל ארץ ישמעאל כו' אך צ"ע דבעדות מו' עוזר שהיה דרכם ללכת אל ארץ ישמעאל ע"ש וטפי הו"ל לאתויי מעדות כ' אהרן אלא שיש קצת פקפוק בעדות זה ע"ש ואין להאריך: כט שאלה אשה אחת מבנות עירנו ישבה עגונה שנים רבות ומקרוב הביאה גב"ע מק"ק יאס בקיום חתימת יד הב"ד ונראה מתוכו שנפטר בעלה סמוך לשם זה יותר מששה שנים ותוכן הענין בא בארוכה בגוף הגב"ע ונפשה בשאלתה להתירה להנשא וכבוד מחותני הרב הגאון מופת הדור המפורסם מוהר"ר מאיר נ"י האב"ד פה ק"ק יצ"ו פתח פתחא רבא להתירא והדר שדרה לקמאי ואני איני כדאי ששלח אלי אפס אחרי כי ענוותנותו תרבינו לחוות דעי אף אני. לעשות רצונו חפצתי ואומר עם קיני. אשר מן השמים יורוני: תשובה הלכה רווחת בישראל דכל שהעד מעיד על שמו ושם אביו ושם עירו האשה מותרת אף שאין ידוע שמו וש"א ועירו רק מפי עצמו בדרך ספור ואקראי סמכינן עליה כמ"ש הרא"ש בתשובה ובשו"ת מהרי"ק סי' קע"ו וראייתם מעובדא דר"ט דא"ל כך קורין אותי בעירי כו' ומה שיש לעיין בזה הוא דלכאורה דלפי דעת הרמב"ן והרשב"א והנ"י ביבמות בעובדא דתרי יצחק נראה מדבריהם דדוקא היכא שהעדים מעידים שיצחק זה יצא מקורטב"א ובא עמהם לאספמי' וידוע בקורטב"א שאין שם אחר שדירתו קבוע בהא קאמר רבא דלא חיישי' דלמא יצחק אחר מעלמא אתי לכאן דאמרינן כאן נמצא כאן היה ע"ש ולדבריהם אין היתר כ"א דוקא בכה"ג או במעיד בפירוש על עיר זו ממש הא לא"ה חיישי' לעיר אחרת ששמה כך כמו גבי גט ומכ"ש שחוששין לאותה העיר עצמה שמא היה שם יב"ש אחר שהיה דר שם בקביעות וזהו שמת וא"כ צ"ע להתיר בכה"ג דנ"ד ולדבריהם צריך ליישב עובדא דר"ט שהתיר ע"פ שאמר כך קורין אותי בעירי כו' דמיירי שהעי' שאמר לו בפירוש על אותו כפר שחייא שבא"י והיה ידוע לנו שאין בא"י כמותה ולא היה שם יוחנן בן יונתן ארי' אחר וכן הא דתניא בתוספתא דמתירין ע"פ שמו ושם אביו ושם עירו מיירי שפיר על איזה עיר הוא מדבר ובאותה העיר צריך חיפוש שאין שם יב"ש אחר וכן בעובדא דצלמון ובאמת הוא דוחק ונראה מדברי תשובת האחרונים שסמכו בזה על הרז"ה והרא"ש שכתבו בשיטת הרי"ף לחלק בין גט למיתה ומ"ש הרמב"ן במלחמות דהא בגמרא מדמו גט למיתה כו' ע"ש כתב כן על הרז"ה דמשמע שרוצה לחלק בזה מדינא דש"ס וע"ז הקשה דבש"ס השווה אותם אבל הרא"ש ס"ל דודאי מדינא אין חילוק בין גט למיתה רק דהרי"ף ס"ל דבמקום עגונה יש לסמוך אמאן דמיקל כרבה ולישנא קמא דר"ז והוא דעת רבא דל"ח לתרי יצחק א"כ לק"מ קושיות הרמב"ן: ולפ"ז צ"ע כיון דהא דנקטינן לקולא הוא כדי שלא תתעגן כל ימיה התינח לענין שלא לאסרה לגמרי לחוש לעיר אחרת בסוף העולם ששמה ג"כ כך אבל מ"מ עכ"פ באותה העיר עצמה היה לנו להצריך בדיקה דמה עיגון יש בזה ואם יתברר לנו שהיה כאן בעיר הזאת עוד א' ששמו כך ושם אביו כך והלך ולא חזר פשיטא שאין כאן היתר ולפי מה שתי' בעהמ"א דבמיתה מקילינן משום דאשה דייקי א"ש כיון דההיתר גבי מיתה מדינא שפיר אפשר להקל אף בלא חיפוש כלל וכדמשמע מהתוספתא דקתני אבל אם אמר אח' יצא מעיר פלוני מחפשין כו' משמע דברישא לא בעי חיפוש ואע"ג דאיכא לברורי מ"מ נפיש בטרחא וכיוצא בזה כתבו הפוסקים גבי אין סומכין על החזקה במקום שיכולין לברר אבל לפמ"ש דהרמב"ן דחה חילוק זה מסוג' הש"ס דהא אביי ורבא לא מפלגי וכתב שח"ו לומר כן והעיקר שמקילין בזה משום עגון (ומ"ש הרא"ש בתשוב' שם בסוף דבריו שהקילו מתוך חומר כו' ר"ל דבעלמא מקילין בזה גבי עגונא מה"ט ע"ש) ובגט שאפשר בגט אחר אין להקל וא"כ למה נקיל כאן בלא חיפוש שהרי אפשר לברר ואע"ג דהרא"ע שם בתשו' כתב שהמדקדק בסוגי' יראה דלרב' דל"ח לתרי יצחק אפי' אותה העיר א"צ בדיקה מ"מ הא אנן לא מקילינן משום דבריר' לן מלתא דהלכתא כרב דהא בגט נקטינן לחומרא רק משום עגון לחוד סמכינן להקל והיינו היכא דליכא לברורי והרא"ש שם קאי אעובדא דידי' שלא העיד שם עירו ורוצה להתיר אף בכה"ג ועלה מייתי מהא דתרי יצחק דהרא"ש מפרש דגם שם לא העידו על שם עירו ומש"ה קאמר אביי חיישי' לתרי יצחק שמא יש בעולם ולא מהני בדיקת קורטב"א כלל כיון דשכיחי שיירותא ואמרי' דילמא מעלמא אתי ורבא ס"ל כיון דלא אתחזק לן תרי יצחק שהלכו מבית' ולא חזרו רק יצחק זה בלבד ידוע לנו שהלך ולא חזר ל"ח לאחרינא: ובזה ס"ל להרא"ש אליבא דהרי"ף דנקטי' לקול' בהא כרב' ולא ניחוש ליצחק ממקום אחר דא"כ תתעגן כל ימיה אבל מ"מ אפשר דאותה העיר יש להצריך בדיקה לחומרא וכן משמע קצת ממ"ש הרא"ש שם בריש דבריו כיון שידוע שהיה שם בעלה מכלוף בן מלול ואין מכלוף בן מלול אחר בעיר נ"ל דאתתא שריא כו' עכ"ל לשו' זה משמע שזה היה ידוע לנו שאין מכלוף אחר בעיר וא"כ י"ל דכשאין ידוע באמת צריך בדיקה דל"ש להקל בזה משום עגונה דממ"נ אם לא ימצא אחר באמת תהיה מותרת ואם ימצא הרי מדינא יש לאוסרה ולכן יש לנו לברר הדבר ע"י בדיקה אמנם בק"ע סעיף שס"ז בשם תשובות רש"ך ובסעיף שע"ד בשם תשובות מהרי"ט כתב דבמעיד על שמו וש"א ושם