בית אפרים אבן העזר חלק א קסב

מתרמי לפעמים שמחזיק לעצמו שם אחר מחמת איזה סיבה כגון מחמת ממון או מרדין וכיוצא בו אלא דמן הסתם אין חוששין שמא היה צריך לשנות שמו ושינה אותו ולכן כשזה גילה דעתו מקודם שרוצה לעשות כך ודאי דהוי סימן העשוי להשתנות וכמ"ש הר"ן וכן בנ"ד כיון דמה שאומר שהוא בן ר"ל טשארקוויר והניח אשה ושני בניה בבראד הוא מורה באצבע כי הוא בעל האשה שפיר אנו תולין שהחזיק עצמו בשם יוסף מטעם כמוס עמו אך דמדברי ה"ה פ"א מהלכות א"ב על מ"ש הרמב"ם איש ואשה שבאו ממדה"י כו' אם הוחזקו בעיר ל' יום הורגין עליו ורשם ה"ה מוצא הדין ממימרא דרב בב"ב כל שהוחזק שמו ל' יום כו' וע"כ שסובר דאף בלא עשיית מעשה ברמאות אין חוששין לו שיחליף שמו משך שלשים יום וכמ"ש ג"כ הרשב"ם והנ"י שם ולכן למד משם לאומר זה אשתי ובתשו' סי' כתבתי דאין ראיה כ"כ מדרב דלא חציף לשנות שמו פן יתבדה ויאחז ע"י המכירים אותו משא"כ בזה אשתי דלא עביד לגלויא ועיקר דברי הרמב"ם הם מירושלמי דקידושין רק שלא תאמר דכיון דבש"ס דידן לא נזכר בקידושין ל' יום אין לסמוך בזה על הירושלמי לזה הביא סמך מש"ס דידן שכל דבר שאדם מתחזק בו ל' יום אין חוששין שמא איזה סיבה שצריך לה או רמאות אלא חזקה שכשמו כן הוא וס"ל דה"ה לענין זה אשתי ומה דסתם הש"ס בקידושין היינו משום דסתמא דמלתא כך הוא דבל' יום הוי חזקה: ועכ"פ מבואר דלעולם ל"ח לשינוי השם אף בלא עשיית המעשה כלל אך בנ"ד שלא הסב שמו לשם אחר שהרי גם שם זה הוא קבוע לו ואדרבה הוא נקרא שם המובהק שלו שעולה לתורה וחותם בו וזה השם כותבין אותו עיקר בגט ואע"ג דגם בחניכא שהכל קורין כתב הרא"ש בגיטין דכשר לכתחלה מ"מ מבואר מדבריו דשם שעולה לתורה וחותם קורא אותו שם המובהק וכבר עמדו קצת מפרשים על דברי תה"ד בזה ואין כאן מקומו דעכ"פ בנ"ד שקרא עצמו בשם שעולה לתורה וחותם בו פשיט דל"ש לומר דחזקה שאינו משנה שמו פן יוודע הדבר דזה דוקא בשם אחר לגמרי כי בוז יבוזו לו משא"כ אם קורא עצמו בשם המיוחד שלו שהיה משתמש בו קודש ועתה משתמש בו חול אין בזה כדי בזיון דאפשר דטפי ניחא ליה בקריאת שם המובהק ממה שיקרא בשם החניכה וכדאמרינן במגילה ולא קראתי לחבירי בחניכתי ואע"ג דהתם בחניכה שהוא לגנאי מ"מ הא אמרינן התם ולא כיניתי שם לחבירי ופירוש התוס' אפי' כינוי שאינו של גנאי וא"כ י"ל אע"פ שזה היה מסודר ובא לו הכינוי בעת פרישתו מ"מ כיון שהוא במדינה אחרת שעדיין לא ידעו משמו וכינויו ניחא ליה טפי ויכיר יכירנו לאחרים בשם זה: וגם קרוב הדבר כי בתחלת ביאתו ניכר שם ע"י עלייתו לתורה שבשעת עליה לתורה מה שמו והגיד להם שם יוסף והחזיקו בו אנשים בשם זה מחמת ששמעו שעלה בזה לתורה והוא לא הקפיד על הדבר להודיעם כי שם החול שלו הוא יוזפא ולכן מאז הוחל לקרא בשם יוסף ועוד י"ל לפי שיש חילוק במבטא בין אנשי מדינתינו לאנשי אשכנז וענגלאנד שלפי הברתינו בשם יוזיפא מדגישים הזיין יותר מן הסמך שבשם יוסף אבל באותן מדינות בלשון טייטש קורין ליוסף יאזף ואעפ"כ במכתב הם כותבין יוסף וא"כ אין שינוי כלל בין שם הנכתב בג"ע לשם הנקרא בו וע"פ הברת הספרדים שמדגישין הפ' כמעט אין הפרש כלל בין יוסף ליוזפא וכבר כתבתי בתשובה סי' בענין מ"ש הב"ש שא"צ לכתוב נתן המכונה נטע שקרוב הדבר שזה נאמר לפי הברת הספרדים שמדגישין התי"ו בתיבת נתן שפיר הוה נטע קיצור השם וה"נ לענין הברת יוסף ויוזיפ' שלפי הברת עם ועם כלשונו אין כאן שינוי כלל ואף אם היה שינוי מועט אין בזה כדי להחמיץ הדין ולומר שלא כמו שהוא נכתב בג"ע הוא נקרא דפשיטא דכל כה"ג לא דייקינן בשמא ולא קפיד אמלתא: אך אח"כ הובא לידי אגרת אחת מר"מ הנ"ל ונראה מתוכו שהיה נקרא בלונדן יוסל שהוא כינוי ליוסף והברתו חלוקה מיוזיפ לגמרי ומ"מ קרוב לשמוע מ"ש שלפי שקראוהו לתורה בשם יוסף אז הוחל לקרוא בשם יוסיל שרובא דאינשי ששמם יוסף קרי להו יוסיל ואיהו לא קפיד בהכי ועוד דממ"נ אם נאמר שזה האיש שמת בטשערליסטאן הוא היה האיש שהיה בלונדין שר' מאיר מעיד עליו א"כ הרי ר"מ מעיד בפי' שידוע לו שהיה שמו בבראד יוסף יוזפא ע"פ אגרת מאביו מבראד לשם ואשר המציא מענה משם לבראד וכמ"ש בתחלת דברי בזה ואם נחוש לומר שאינו זה א"כ אין לנו לדון על הענין שהיה בלונדן כלל רק אנו צריכין לדון על הענין שהיה באמעריקע בעיר הנ"ל וכפי העדות הנ"ל קרא עצמו קודם מותו בשם ר' יוסף בר' לייזר טשערקבור מבראד וכיון שלא נמצא בבראד אחר כ"א זה האיש שהיה נקרא בכאן יוזיפ שפיר תולין לומר שאע"פ שההברה היה יוזיפ מ"מ נכתב בעדות יוסף שלפי הברת לשונם דא ודא אחת היא או שזה לא הזכיר לו רק שם הקודש שלו מחמת שהיה בהול על מיתתו וכמ"ש סברא זו ג"כ הגאון אב"ד מהא דאמרינן בש"ס שאמר כתבו יכתבו ויתנו ועדיף מההיא דהר"ן שהיה שינוי השם לגמרי ותולין ששינה במתכוין לפי שאמר תחלה שישנה וכאן אע"פ שלא אמר שישנה מ"מ אין זה חשוב שינוי כלל וכמ"ש: וגדולה מזו מצאתי בשו"ת פנים מאירות ח"ב סי' קי"ד דאיתא שם עובדא כה"ג שא' אמר קודם מותו שהוא ממקום פלוני ויש לו שם אשה ובן זכר והגיד שמו ר' יחזקאל בן ר' יהודה ובעל של האשה העגונה היה נקרא במקומו בשם החול העס ושמו הקודש חזקיה והנה מ"ש שם מסוגיא דגיטין והוא דאיתחזק בתרי שמות כו' והאריך בזה ומזה הוציא דינו דבגיטין וכה"ג מגרשין אשתו ואע"פ שאין ידוע ששינה שמו הדברים תמוהים והדבר ברור שלא היה סומך למעשה להקל בזה אף בעגונה אם לא מטעמים שכתב אח"כ דנוכל לומר דאין כאן שינוי השם דשם קודש הוא חזקיה בר' יהודה והוא אמר שנקרא חזקאל בר יהודה ומאן יימר דחזקאל הוא קיצור השם ליחזקאל דלמא הוא כינוי לחזקיה כמו יעקב יעקל כו' מ"מ בנ"ד שעכ"פ לא יצא מליכטן פעלד מי שהיה שמו יחזקאל אלא חזקיה א"כ תולין שם זה בשם חזקיה ואין זה שינוי השם כלל כו' ע"ש הרי מבואר שלא הקפיד רק על מה שהיא קצת שינוי בשם הקודש אבל במה שלא הזכיר שם החול שלו העם לא הקפיד כלל דכיון שהזכיר שם הקודש שהוא שם המובהק שלו די בכך ואף שיש קצת לחלק דדוקא גבי שם העס י"ל שהעלימו לפי שלא היה לכבודו כ"כ וכמ"ש בשו"ת כנסת יחזקאל סי' ס"ד בא' שהיה שמו יחזקאל ושם החול העס ואח"כ הקפיד על שם העס והיה לו לגנאי ונשתקע השם כו' משא"כ בשם יוזפא דלא חזינן מי שמקפיד ע"ז ויחשוב שם כינוי זה לגנאי אך אין נראה לחלק בזה ואפשר שבמדינות הרחוקים ג"כ לא שכיח שם יוזיפ ולכן הכחידו תחת לשונו ונקט שם המובהק ואדרבה הכא עדיף שהוא קרוב מאד במבטא ומה"ט א"צ למכתב המכונה משא"כ בהא דחזקי' שצ"ל במכונה העס ואפ"ה צידד הפמ"א להתיר בזה ואף שהיה קצת פקפוק גם בשם הקודש ומכ"ש בזה ולסברא הא' שכתב הפמ"א שם כיון שלא יצא מליכטן פעלד אדם מאשתו כו' אמרינן שהוחזק עצמו בשם אחר מטעם שכתב הרא"ש שכן דרך הגולים כו' ניכר שהיה בעל פליטה כו' א"כ נראה דגם בנ"ד כיון שזה הרחיק נדוד אע"פ שמשום זה אין לתלות שיעלים שמו לגמרי ויקרא לעצמו בשם אחר כמ"ש במ"א מ"מ בכה"ג שהוא מתנכר ע"י שנקרא בשם הקודש שלו שלא יהיה לבוז אך אם יתוודע שזה שמו הקודש ובפרט שהוא קרוב במבטא לשם החול שפיר תולין בזה ואמרינן שהעלים שם החול במתכוין ואנו דנין אותו כאלו היה עד דעלמא שמעיד שמת איש א' בן ר' לייזר טשארקיבר מבראד ושמו יוסף שיש לנו לומר שתולין שזה העלים שמו החול מאיזה סיבה ולא אמרינן עדות מוכחשת היא מינה ובה ומה חזית שיהיה נאמן במה שאומר שהאיש שמת היה בן ר' ליזר טשארקיבר מבראד נאמין לו במה שאמר שהיה שמו יוסף דז"א דכיון דעד"ז אנו יכולין לכוון העדות שהאמת אתו במה שאמר שהוא בן ר' ליזר ומה שאמר שהיה שמו יוסף על שם הקודש שלו שקרוב שישתנה לפעמים ולא יבדיל בין קודש לחול משא"כ אם נאמר להיפך א"כ ע"כ במה שאמר שהוא בן ר' לייזר טשארקובר מבראד שקורי משקר בזה וקי"ל דכל מה שאנו יכולין לתרץ שיהא העדות קיים אנו תולין בטעות