בית אפרים אבן העזר חלק א קכט

ומקשה עליו מהתוספת' דאיתא דאין מעידין עד שמכירין שמו ושם עירו אבל אם אמרו אחד יצא מעיר פלוני מפשפשין כו' נראה מהתוספת' דוקא כשלא הזכיר שמו הוא דמחפשין אבל כשהזכיר שמו לא הוזכר בהתוספת' חיפוש עכ"ל ולפי מ"ש לעיל מתורץ קושייתו דז"ל הריא"ז עיין בש"ג בפרק האשה שהלכה וז"ל ואם אמרו העדים יוסף בן שמעון מת ולא ידענו מאיזה עיר היה אף ע"פ שלא ידענו יוסף ב"ש אחר בעיר הזאת חוששין ליוסף ב"ש אחר בעולם ואין מתירין את אשתו ונראה בעיני שאם הזכירו שם עירו אף ע"פ שלא הזכירו שם אביו אם לא הוחזק אחר כיוצא באותו עיר כגון שהיה מיוחד בשמו מתירין את אשתו ואם לא היה מיוחד בשמו צריך להזכיר שמו ושם אביו ושם עירו ואם הזכיר שמו ושם עירו ולא הזכיר שם אביו דמפשפשין באותו עיר כו' עכ"ל ולכאורה יקשה אמאי בהזכיר שמו ושם עירו ולא הזכיר שם אביו כתב דמפשפשין באותו עיר אם לא יצא משם מי ששמו כך אלא הוא תנשא אשתו ואמאי לא כתב דאם השני חי מתירין את אשתו כמ"ש המ"מ הנ"ל וע"כ צ"ל כמ"ש הראב"ד הנ"ל ס"ל דאם רק הוחזקו שנים אף שהשני חי מ"מ צריכים חיפוש אולי ימצאו עוד שמה וגם אולי אזיל אחר לעלמא ששמו כך וצריך לחפש אם יצא משם איש ששמו כשם זה כיון דקי"ל כרבא דבהוחזקו חיישינן אפילו לחששא רחוקה לגמלא פרחא כו' מכ"ש לדילמא אזיל לי' לעלמא וצריך חיפוש ולכן כתב שפיר הריא"ז דצריך חיפוש כנ"ל: ובזה מתורץ קושית מהריב"ל דזה כוונת הריא"ז דמקודם איירי בהא דכתב ונראה בעיני שאם הזכירו שם עירו ושמו בלא שם אביו אם לא הוחזק אחר כיוצא בו כגון שהי' מיוחד בשמו מתירין את אשתו כיון דלא הוחזקו ואח"כ קאמר ואם לא הי' מיוחד בשמו פירוש דנמצא עוד איש ששמו כשמו צריכי' חיפוש פירו' ואינו מועיל בזה אם ידעינן דהשני חי והוא בביתו דכיון דהוחזקו דיש אנשים בעיר הזאת כשם הזה דלמא עוד היו אנשים כאן כשם הזה והלכו לעלמא ומאותן אנשים הוא המת ובעלה של זו חי עדיין לכן צריכים חיפוש אם לא יצא משם מי ששמו כך אבל בתוספת' מיירי דלא הוחזקו ולכן בשמו ושם עירו לבד מתירין את אשתו אבל הריא"ז כ' דינו בכה"ג דלא היה מיוחד בשמו פירש דהוחזקו ולכן שפיר כ' דצריכים חיפו' כנ"ל וכדעת הראב"ד הנ"ל: ובזה מתורץ קושית בעל ספר עצי ארזים בסימן י"ז ס"ק ע"ד דמקשה על הב"ש ס"ק נ"ט שכתב וז"ל בש"ג כתב דלכ"ע די אם הזכיר שם עירו אפילו אינו מזכיר שם אביו והיינו באינו מוחזק עוד באותו עיר יוסף ב"ש עכ"ל וכתב ע"ז בספר עצי ארזים והלשון אינו מדוקדק דמשמע בסתמא לא חיישינן לאיש אחר בזה השם בעיר הזאת וליתא שהרי כתב דמחפשין דמשמע דבסתמא חיישינן להכי עד שיודע בבירור ע"י חיפוש ואם כוונת הב"ש למ"ש עוד בש"ג בזה הלשון ונראה בעיני שאם הזכיר שם עירו אף ע"פ שלא הזכיר שם אביו אם לא הוחזק אחר כיוצא באותו העיר כגון שהיה מיוחד בשמו מתירין את אשתו כו' דמשמע מזה דמסתמא דהיינו לא הוחזקו לא חיישינן ז"א דאם כן הוי סותר רישא לסיפא דמצריך חיפוש אלא הא' מיירי בשם שאינו שכיח וכמ"ש כגון שהיה מיוחד בשמו כו' ע"ש עכ"ל ולפי מ"ש לעיל ניחא דשפיר מביא הב"ש בשם ריא"ז דלכ"ע די בשם עירו בלא הוחזקו והא דכתב הריא"ז דצריכים חיפוש כבר כתבנו לעיל דהיינו בהך גוונא דלא היה מיוחד בשמו והיינו דהוחזקו ולכן צריכים חיפוש כיון דהוחזקו אף דהשני חי מ"מ צריך לחפש עוד אולי ימצאו עוד וגם אולי יצא משם איש ששמו כן מזמן רב מחמת ריעותא דהוחזקו אבל בלא הוחזקו סגי בשם עירו לבד כמ"ש הב"ש ולא תקשה כלל רישא לסיפא כנ"ל: נבא לנ"ד דלפי דעת הב"ש בשם ריא"ז הנ"ל היה נראה להתיר בנ"ד כיון דאמר שמו ושם עירו רק דהב"ש מסיק ועיין בק"ע סימן שי"ד ושם כתב דבשם עירו משיאין את אשתו כשלא הוחזקו וה"ה על ידי בדיקות בני העיר משתרי ועיין בסימן ק"א דסיים דמ"מ לא אוכל להתיר א"א לעלמא בעדות שמו ושם עירו לחודא ועיין בסימן קכ"ט דמביא בשם ר"א מזרחי ושאר גאונים דמי הוא שיקל ראשו בדבר ערוה להתיר בשם עירו לבד. רק לכאורה בנ"ד י"ל דהוי כשמו ושם אביו ושם עירו כיון דאמר דשמו יצחק חייט י"ל דשם אומנתו הוי כשם אביו ואף דכתב בשו"ת מהריב"ל חלק ג' סימן י"ח וז"ל עוד אומר אני דאפשר לומר דאפילו למאן דס"ל דסגי בשמו ושם אביו או בשמו וכינוי דקאמר הכי אבל בפלוני רצען או בפלוני הצורף או בפלוני הקונה שוורים לא אמרינן הכי ויש לחלק וקל להבין עכ"ל י"ל דדוקא בשאלה של מהריב"ל לא הוי פלוני הרצען כו' כשם אביו דשם לא הזכיר לא שמו ולא שם עירו רק הקונה שוורים אבל בשמו ושם עירו מצטרף שם אומנתו דהוא חייט והוי כשם אביו: ועיין בשו"ת מהר"א ששון שאלה י"א דמסיק שם וכתב ועוד י"ל דאפי' מה שנסתפק מהריב"ל בזה היינו בלא חיפוש אבל לענין חיפוש אימא די"ל שיועיל פלוני הרצען עם החיפוש עכ"ל ואם כן בנ"ד יש להתיר ע"י חיפוש עכ"פ דמה התם לא הגיד לא שמו ולא שם עירו מתיר על ידי חיפוש מכ"ש בשמו ושם עירו ושם אומנתו דמתירין על ידי חיפוש ומכ"ש בנ"ד עכ"פ מועיל שם אומנתו דליהוי כלא הוחזק תרי יצחק כיון דכל החבורה חייטים זקנים וישישים מעידים שלא היה כלל פה ק' שום חייט שהיה נקרא יצחק רק בעל האשה הזאת נמצא דאפילו להנך פוסקים דמחמירין בחיפוש מזמן ארוך דדילמא מרוב הזמן נשכח הדבר כמ"ש בקונטרס עגונה דאיתתא של מהרח"ש בשם ר"א מזרחי מ"מ הרי שם מסיק הרא"ש דעכ"פ חיפוש כזה שמעולם לא נודע שיצא אחר שלא חזר כי אם זה סגי וה"ה בנ"ד שכל החייטים מעידים שלא היה בכאן כלל יצחק חייט כי אם זה הוי כמעידים שמעולם לא נודע שיצא אחר שלא חזר כי אם זה סגי: ועיין בשו"ת צ"צ סימן נ"ט דכתב וז"ל לכן אם אחר החיפוש לא ימצא שום חייט אחד שהיה דר בכאן שהלך ולא חזר כי אם זה אשתו מותרת נוסף לזה כבר כתב הרב רח"ש דבשמו ושם עירו וסימנים בינונים וגרועים מועיל להתיר וכן כתב בשו"ת גינת וורדים כלל ג' סימן ח' דבהזכיר שמו ושם האומנות עולה לשם אביו וגם כתב שם להוכיח מתשובת הרמב"ם הביאו מהר"ם אלשקר סי' ס"ז בשמו ושם עירו וסימנים גרועים דהיינו שהיה בינוני בקומה וזקני שחור מתירין את אשתו ע"ש וכ"כ בשו"ת הרח"ש שאלה ו' וז"ל וראיה ממ"ש הרמב"ם על מי שהעיד ששמו כלף סימניו בינוני בקומה וזקנו שחור כו' יכולה להנשא בזאת לפי ששמו ושם מקומו עם אלו הסימנים מובהקים יספיקו בהודעתו לענין התרת עגונה ה"ה הכא דאמר שהיה משרת ע"ש כ"ש בנ"ד דמועיל הסימנים גרועים שהיו לו שטופלין סמוך לעיניו ושערות געל סמוך לזקן להצטרף דליהוי כשמו ושם אביו ושם עירו ומתירין את אשתו: ועיין בשו"ת ב"ח החדשות שאלה מ"ד ד"כ די"ל דזומר שפרענקליך במצח נגד החוטם מכוון הוי כסימן מובהק דהוי כמו דאמרינן דנקב בצד אות פלונית הוי סימן מובהק ה"ה בפאקין סמוך לעיניו ועיין בשו"ת מהר"ם מלובלין סי' נ"ז דכתב להתיר בשמו ושם עירו וסימנים גרועים דהיינו שטופלין ושערות זקנו מראה געל ע"י חיפוש ע"ש: עוד נראה להתיר ע"פ מ"ש בשו"ת מהר"י צהלון שאלה ל"ו בשני אחים הואיל שלא הוחזקו שני אחים בעיר אע"ג דשיירות מצויות ל"ח דלמא מעיר אחרת באו עכ"ל וא"כ ה"ה הכא לא הוחזק תרי יצחק חייטים לפי מה שהעידו כל החייטים שלא היה בשום פעם כאן שום יצחק חייט רק בעלה של זו האשה לכן יש להתיר אשתו להנשא דהוי כלא הוחזקו כנ"ל ובלא הוחזקו רק שיירות מצויות מתירין: עוד נראה לומר דכאן י"ל דהוי כאין שיירות מצויות דז"ל תשובות הרא"ש בשאלה דמכלף בן ממל ז"ל ועוד אומר אני דאיתתא דא שרי' לכ"ע כי נמצאו הרוגים ואין דרך הרוצחים לעמוד על אם הדרך אלא מוליכים אותם למקום יחוד והורגים אותם ואנו תולים אלו האנשים הלכו שמה והרגום ש"מ דלא מיקרי שיירות מצויות אלא במקום שהרבה בני אדם הולכים דרך שם וכן איתא ג"כ בגמ'