בית אפרים אבן העזר חלק א קיג

עברה שעה שנפלט מן המים א"כ הא קמן שהיינו מחזיקין החזקה בטעות וע"כ קודם לזמן המציא' יצא מחזקתו ואין אנו יודעין כמה אמרינן שמא יצא מחזקתו ך"ד שעות ויותר אך באמת ז"א דלפי סברת הר"ן גבי אשתהי שאינו מצוי שיראנו בתוך שעה לפליטת המים גם בהרוג י"ל שאינו מצוי שיראנו תיכף תוך שעה להריגתו וע"ש מ"ש עוד בישוב הדברים וגם ישבתי שם קושית הט"ז ומביאו הב"ש: ואולם יראה לענ"ד שיש מקום לומר שאף המחמירין בספק תוך ג' יודו בנ"ד והוא משום דהא ודאי הנך פוסקים ס"ל דליכ' כאן חזקת חי או מטעם שכתבתי או מטעם שכתב הט"ז שם או מטעם שכתב הב"ש דמת זה כיון דלא ידענו אותו ל"ש לאוקמי אחזקתו והגאון בנ"ד פקפק בזה דמה בכך שלא ידענו אותו כיון שעכ"פ חי קודם שמת יש לו חזקת חיים ועדיין הוא חי ע"ש ועיין מ"ש בתשוב' הנ"ל ליישב הדברים על נכון ע"ש שכתבתי דאפילו תימא דחששה דנתפח ספיקא דרבנן הוא מ"מ אזלינן בתר שעת מציאתן וכמ"ש הט"ז והח"צ דחזקה גמורה היא שעת מציאתו משא"כ בנ"ד נהי שבספק שלנו אם היו הגלים עוברים ושוטפים אין כאן חזקת חי מ"מ גם חזקה דהשתא ליכא דמה בכך שהוא מת לפניך ואמרינן שמת זה כמה מ"מ י"ל שזרם המים עבר עליו וא"כ שפיר אזלינן ביה לקולא: ועוד נלענ"ד יש כאן מקום להקל בספק זה ומתחלה אדון בדבר אם בנ"ד איתרע ליה חזקת חיות או לא ולכאורה הדבר פשוט דחזקת חיות איתרע ליה שהרי העד מעיד שהעכו"ם שנשארו בספינ' הגידו לו בזה הלשון אז שבת ערשט אין דר פריא האבין דיא חוואליש דעם מרדכי אראפ גיווארפין אין דעם וואסר אריין אם כן אף ע"פ שלא נזכר בדבריו שאמרו ששהו עליו בכדי שת"נ מ"מ עכ"פ איתרע ליה חזקת חיות וכמבואר בירושלמי בגיטין שהוסיפו על הנך שנותנין עליהם חומרי חיים ומתים שטפו נהר ואע"פ שי"ל שהעכו"ם הללו לא היו מסל"ת: ואע"פ שלא נזכר שהיה דרך שאלה וכמ"ש הר"ן בתשובה סימן ג' וז"ל ואפילו שבא בלשון השאל' ומצאתי אלמנותו ואמר' שמת בעל' הראשון שנראה מתוך הלשון שהשליח לא אמר לה דבר אלא שהיא התחילה מעצמה מפני שהדבר רחוק בעיני אני תולה זה לקצור בלשון כו' ואמנם י"ל דהתם עכו"ם מפי עכו"ם הוא ובכה"ג כתבו הפוסקים לדייק מלשון הר"ן שכתב עכו"ם מסל"ת מפי עכו"ם מסל"ת דהיינו שצריך שיאמר בפירוש שהראשון היה מסל"ת משא"כ בישראל מפי עכו"ם כתבו בק"ע בשם מהראנ"ח דבישראל מפי עכו"ם תלינן להקל שהיה מסל"ת ועוד דאדרב' משם ראי' דהתם טעמו דהר"ן כמ"ש תחלה וז"ל והדבר רחוק בעיני שהתחיל' הנכרית ההיא לומר לאיש אשר לא הכיר' מעולם שבעל' הראשון מת אם לא שהיא שאלה עליו כו' משמע דהיכ' דליכ' הך רגלים לדבר שבא ע"י שאלה לא תלינן שבא ע"י שאלה וכמ"ש בשו"ת אא"ז מהר"מ מלובלין סימן קל"ג שביאר גם כן דברי הר"ן כמ"ש וא"כ בנ"ד הנך מכירין זא"ז נינהו ונוכל לומר שהם הקדימו א"ע לספר לו הני הרפתקי דעדו עלייהו וכדמשמע מתוך הלשון אז שבת ערשט בבקר האבין דיא חוואליש כו' וכ"כ בשו"ת מהרי"ט סימן כ"ה וז"ל וה"ה בישראל המעיד משמו של עכו"ם בסתמא וליתא קמן למבדקיא סמכינן אסתמ' דמלתא דמסל"ת היה מדלא אמר שע"י שאלה סיפר כו' ע"ש ואמנם אפילו נאמר דסתמ' דמלת' שאל אותם איה חבירינו וכ"כ בשו"ת מ"ב סימן דישראל מפי עכו"ם גרע וצריך לפרש שהיה מסל"ת שדרך ישראל לשאול על חבירו וגם שי"ל דבעינן קישור דברים מ"מ הרי העד מעיד שלפניו נתמלא הביידאק מים והתחיל לירד לתהומות ובכה"ג נהי דבזה לא יצאתה מכלל איסור דאוריי' שאין זה דומה לטבע במשאל"ס מ"מ בכה"ג נותנין עליו חומרי חיים ומתים כמ"ש הרמב"ם בפי' המשנה דספינ' שאבד' בים היינו שנשתבר' כלים המוליכים אותה והעוזרים לה ע"ש וכמ"ש בתשובה ר"ב אשכנזי ובנ"ב ואע"פ שאין כאן אלא ע"א מ"מ שפיר איתרע החזקה על ידה כמו במשאל"ס אף שאין כאן אלא ע"א מ"מ אם נשאת ל"ת וממיל' דה"ה לספינ' שאבדא לענין דאיתרע חזקת חיות וממילא דאיתרע לה נמי חזקת א"א דבחיות תליא מלתא. ומעתה יש להמציא קולא לפי מ"ש הנ"ב סי' ל"א לענין ספק תוך ג' שכתב הט"ז דאזלינן בתר שעת מציאתן ואמרינן כמו דהשתא מת כך הי' מת לפני כמה ימים וע"ז השיב דמאי חזית דאזלת בתר שעת מציאה בדרך זה זיל לאידך גיסא בתר שעת מציאה למימר כשם שהוא לפנינו בט"ע בפרצוף זה כן הי' ג"כ קודם בפרצוף זה ולא נשתנה כו' ומסיק דטעמ' דמחמירין בספק תוך ג' משום חזקת א"א ובזה פי' דברי הש"ע ביצא הקול מתחל' אשתו מותרת לד"ה משום דע"י הקול איתרע חזקת א"א ע"ש ולפי"ז בנ"ד דחזקה קמיית' איתרע וחזקה בשעת מציאה לומר כמו דהשת' מת כך מת לפני כמה ימים לא איכפת לן בהכי דמ"מ י"ל שגלי הים עברו עליו וא"כ נשאר לנו חזקה דשעת מציאה להתירא אמרינן כמו שהי' עתה בט"ע בפרצוף זה כך הי' קודם דלא נשתנה ואין לנו לתלות באחר דהאחר יש לו חזקת חיים וזה איתרע חזקתו ושפיר אית לן למיזל בתר שעת מציאה: אך דעדיין יש לגמגם ולומר דע"א אינו מועיל להעיד על ספינה שאבד' לאורעי חזקתה דאע"ג דקי"ל דבעדות אשה ע"א מהימן טעמה דמלת' משום דהוה מדעל"ג וזה שייך דוק' היכ' שזה מעיד על בירור הדבר שפלוני מת אמרינן דהאמת אתו דלא משקר במלת' דעל"ג שמתיירא פן יבא ויעמוד חי לפנינו ויהי' נתפס בשקרו משא"כ במעיד על הספינה שאבדה אף אם בא יבא לא יתברר שקרו לעין כל כיון דבאמת נותנין עליו חומרי חיים ג"כ דספיקא הוה ובע"א שטבע במשאל"ס אע"ג דאיכ' נמי מיעוט' דמיעוט' שניצולין וא"כ אין זה נתפס בשקרו כ"כ מ"מ י"ל דרבנן הימנוהו כמו שהקילו בעד מפי עד אפי' מפי עבד או שפחה משא"כ בספינ' שאבד' שלא הקילו חכמים ממילא דע"א לא מהימן כלל כיון דלאו מלת' דעל"ג הוא וגם אשה דייקא ל"ש גבי מים דכמלחמה דמי ולפי"ז אף המקילין בספק תוך ג' י"ל דדוק' התם דע"י חזקה דאשה דייקא איתרע חזקת א"א משא"כ במים ובהכי מיושב מה שתמה מרן בנ"ב על הפ"י והש"י דאודי ליה בהא שתמה על התשובות המשמשים באיסור עגונה בס"ס הא אתחזק אסור' דא"א וע"ז כתב דהא בעגונה חזקה דאשה דייק' מרעא לחזקת א"א ע"ש סי' מ"ג ולפמ"ש י"ל דשפיר קא מותיב אהא שמצינו דמשמשים בס"ס אף במים ומלחמה ושאר ענינים המבוארים בש"ס דלא אמרינן בהו אשה דייקא ואפ"ה מקילין מחמת ס"ס ובזה יש לישב קצת גם מה שהקשה בסי' מ"ט על מהריב"ל שדבריו סותרים זא"ז ע"ש: אך לפמ"ש לעיל דאף במים מ"מ שפיר אשה דייקא לידע שטבע ושהו עליו לפי"ז שפיר יש מקום להקל בס"ס גבי טביעה וא"כ בנ"ד ג"כ שפיר איתרע חזקת א"א שיש לנו להאמין להעד בזה שראה שטבעה ספינתו כיון דמסייע לי' חזקה דאשה דייקא וא"כ נשאר לנו חזקה דשעת מציאתן כמו שהוא לפנינו עתה בפרצוף זה כך הי' מקודם ולא נשתנה: ועוד דבנ"ד שמבואר בעדות הרבני מו' שאול שהעד אמר בפירוש שלא הי' שום שינוי בפרצוף בלי שום נפוח ובלי שום השתנות וכבר כתב מהרי"ט בסי' ל"א וז"ל וכן בהועלה מן המים אם אין ידוע להם ששהה והם רואין שאין בו שום שינוי של נפיחה תלינן דהשתא הוא דסליק דאם איתא דאשתהי מתפח הוה תפח ועם זה יישב לשון הרמב"ם שכתב ונתפח דר"ל דאז אפי' בספק תולין לחומרא משא"כ בלא נתפח תלינן דהשתא הוא דסליק ע"ש וא"כ ק"ו הדברים בנ"ד דהא התם לא שכיח לומר השתא הוא דסליק וכמ"ש אח"כ מדברי הר"ן בתשוב' ואפ"ה קאמר כיון שזה מעיד שלא נתפח אמרינן דלא אשתהי בזה ומכ"ש שהספק שקול אם היו הגלים עוברים ושוטפים או לא כיון שזה העיד בפירוש שלא הי' נפוח כלל ע"כ שהיו הגלים עוברים ושוטפים ולא אשתהי ולענ"ד יש להביא ראיה לדברי מהרי"ט ממ"ש הפוסקים דלהרי"ף דוקא אי אשתהי ד' או ה' ימים במים אבל יותר אין מעידין וע"ז הקשה בנ"ב דא"כ אף בתוך ה' ימים אין להתיר דלמא אחר הוא דכבר אשתהי ה' ימים במים ועפ"י דברי מהרי"ט הנ"ל י"ל דהכי קא משני