בית אפרים אבן העזר חלק א קה

עצמותיו ונקבר והראה להם ואח"כ הגיד מעצמו שהיה מסבב כו' וכתב שברור שהפקיד הוי מסל"ת גמור כיון שהם לא שאלוהו ולא ביקשו לידע מי הו' רק שיהודי מת בכאן שיראה עצמותיו והוא הגיד מה שלא שאלוהו פשיטא דמסל"ת הוא והביא שם מתשו' ר"ב אשכנזי ומהרשד"ם ומהר"ם אלשיך וסיים בה כ"ש הכא דלא שאלו על המיתה ולא מי הוא כ"א מענין לענין באותו ענין נודע לנו מי הוא אין כאן בית מיחש וכן בתשובת הרב ב"י מוכח כן ואין להאריך כי זה אין ספק בעיני כלל עכ"ל ונ"ד נמי להא דמיא שלא שאלה על המיתה ולא מי הוא רק אם מצאו הראש לבד או כל הגוף וע"י סיבוב דברים הזכיר שם האיש בעל של האשה ומה שראה בו אין ספק שלדברי הגאון ז"ל הוי מסל"ת גמור וכבר האריכו בתשו' בענינים כאלה ונלאיתי לכותבן והמעיין בהם ימצא פנים להקל ולהחמיר ולכן יש להב"ד לחקור שנית מפי העד הנ"ל אם בתחלת הדברים הזכירו משם האיש איצק חייט או לא וכמ"ש הפוסקים דכה"ג יש לשאול שנים את העד ואם לא הזכיר משמו כלל מתחלה אז אע"פ ששאל לו על מציאת הראש מ"מ יש לצדד ע"פ דעת כמה תשוב' שגם זה הוי מסל"ת ומ"מ אף אי מהוי הוי סיעא לא מסייע' כולי האי לפי שנראה עכ"פ שהרגיש העכו"ם שבשביל האיש ההוא הוא חוקרו שהרי אחר החקירה אמר לו דער איצוק כו' וואס ער פלעגט תמיד מיט דיר צו ארבייטין אין סוף איך האב אים גיקענט כו' ואין זה דומה למ"ש הפוסקים דמה שהקרובים מחפשים אחריו לא חשיב שאלה דהכא על ענין ההריגה דברו והוא הרגיש שזה האיש הוא מבקש שפיר הוי הגדה ע"י שאלה אך מ"מ סניף גדול הוא להתיר בנ"ד ולכאורה היה מקום לצדד בזה שעכ"פ נפיק מאיסור דאורייתא כיון שנמצא הראש על הדרך שהיה בעל האשה הולך שמה וכמ"ש בשם המבי"ט ואף לפי מה שכתבתי בתשובה שאין זה כ"א כשאין שם שיירות מצוי' ושם הבאתי דברי הח"צ בתשובה מ"מ לפי דברי האשה היה ענין זה בעת השערוריה הגדולה שהיה הדרכים שוממים אך כבר שדא נרגא בדין המבי"ט ז"ל וגם דכיון דבינתיים נשקט הרעש וגם בלא"ה אין ספק כי באורך הזמן כמה חמרים וגמלים יצאו ושמא זה מונח שם זמן רב וגם מי יודע אם בכפרים מסביב לא נפקד מהם איש הלכך אין לסמוך ע"ז וגם בסימן השינים אין בזה סמיכה וכמש"ל וכן מבואר במהרא"י דאף מופלג קצת לא מהני ועיין בב"ש דדוקא מה שאינו בנמצא לרוב העולם שיני' גדולים כאלה הוי סימן מובהק אך מצאתי בדברי הגאון מופת דורינו בשו"ת נ"ב מהדורא תנינא חלק אה"ע סימן סמ"ך שכתב שעדות השיני' רחבים בהפלגה קצת חזי לאצטרופי לעד ראיה שהכירו אחר ג' ימים בט"ע ע"ש וא"כ ה"נ כיון שיש לנו עדות מפי עכו"ם מסל"ת אלא שי"ל שהיה אחר ג' ימים לזה מהני סימן השינים רחבים ואף שאין הנידון אותו הגוף עצמו שהכירו זה בט"ע היה בו סימן השינים ולכן אע"ג שהיה אחר ג' ימים חזי לאצטרופי לזה סימן השינים שרחוק לומר שנשתנו פניו של זה לפני בעל האשה וגם שהוא היה לו שניים רחבים ודמי לשאלה דיחיד ועיין בק"ע בשם שו"ת מהראנ"ח במי שהיה לבוש נזם כו' משא"כ בנ"ד דאמאי דקא מסהיד האי לא מסהיד האי ואפשר שגוף שראה העכו"ם היה בשינוי לאחר ג' ימים ובאמת לא היה שינים רחבים אך מ"מ בנ"ד שאין כאן ראיה ודאית אחר ג' ימים כמש"ל רק ספיקא וכיון דחזינן שהגאון ז"ל עושה מסימן זה ששינים רחבים בהפלגה קצת סיוע לצד ההיתר אף אנו נאמר שמסייע ידי ההיתר אף להמחמירין בספק תוך ג' ימים ובגב"ע כתוב שהדיינים ראו שאמת כאשר הגיד ראה כל הסימנים משני שינים הנ"ל שהם רחבים ועקומים קצת יש מקום לדון יותר לסימן שזהו אינו שכיח ורגיל להיות כלל ועיין בשו"ת נ"ב הל' סי' מ"ז כתב במי שהיה דר עם אשתו כדרך כל הארץ ולא היה שנאה ביניהם ודרכו היה לילך לסחורה ימים אחדים ולשוב לביתו הוה קצת רגלי' לדבר שאינו בחיים וראוי למצוא קולות וכתב שם קולא אחת אף שלא נמצאו הבגדים בסמוך לו כיון שנמצאו כל הבגדים דהיינו זופיצי שלו כו' יש רגלים לדבר שנהרג ויש סברא להאמין אף באינו מסל"ת אלא שכתב שאינו סומך ע"ז רק לסניף ע"ש וכן בסימן מ"ט שם המציא קולא להקל בספק תוך ג' אף בסימנים גרועי' דארוך וגוץ או חוורי וסומקי ע"ש וקצת יש לדחות דהתם נמי דוקא היכא שסימנים חיוורי וסומקי הוא בהאי גופא שהכיר זה בפרצוף פניו אלא שיש ספק שמא לאחר ג' משא"כ בנ"ד שהכרת הראש היא ענין בפ"ע וכמש"ל וקצרתי בכל דברים אלו וחובה עלי להודיע למעיין כי לא באתי לגבב קולות להעמיד עליהם יסוד ההיתר כי חלילה להקל מחמת זה לבד ועיקר יסוד ההיתר בזה אני בונה על עדות העד האחרון שלענ"ד דיו לבא מן הדין להקל משום עגונה כיון שמעיד מפי עכו"ם מסל"ת גמור רק בכדי לסלק יתידות הדרכים מה שיש איזה נטי' להחמיר כתבתי עוד כמה סניפים לצרף אותם להכריע הכף לצד ההיתר ועיין בתשובה מ"ב ומהרשד"ם דבעגונה ילדה הקילו יותר לסמוך אף על דעת יחיד לפעמים ומכ"ש בזה שבררתי ההיתר אליבא דכ"ע ואעפ"כ אני מזהיר לב"ד שבמקום האשה שלא יסמכו על דברי אלה להתיר האשה עד כי יבא דבר שנים מחכמי הדור דפקיע שמייהו למומחים ובקיאין בהוראה כי האידנא כחיש חילאי ולא צילא דעתאי ולא הייתי מכניס עצמו כלל לעיין בעסק כזה אך מה אעשה כי הבת קמה עם אמה בבכי' רבה וגם נעתרתי לבקשת הרבנים המופלגים ב"ד הצדק דק"ק הנ"ל אשר על טל ילדות האשה לבם הומה אמרתי ויהי מה אעירה פתחי ההיתר והבאים אחרי בהמה יראו אם ייטב בעיניהם יושיבו ב"ד של שלשה ויתירוה ואם לאו הרי דברי בטלין: דרבי זעירא הק' אפרים טז שאלה אשה אחת מק"ק טוקאטש ישבה קרוב לשתי שנים בחזקת אלמנה ונשאת' לאיש ואחר הנשואין בא כתב מחכם אחד כי האשה לא נתברר מיתת בעלה בב"ד והענין היה שבעלה הי' הולך בכפרים הסמוכים עם סחורה ושמעו בו שנהרג סמוך לעיר אחת ואנשי העיר ההוא הקרובים אל החלל מצאו ההרוג והכירו בו שהוא בעל האשה מן טוקאטש ונטפלו בקבורתו ואתרמי מלתא שבעת ההוא נסע דרך שם איש אחד ושמו מו' דוב בער שנשא עכשיו אשה זו ונתנו לו אגרת חתום מאנשי העיר להודיע להאשה הנ"ל שבעלה נהרג והבע"ח של בעל האשה עמדו לדין עם אחד מקרובי האשה לפני רב על דבר העזבון ועלה פשר ביניהם ועשה פסק והגבה להבע"ח מהעזבון ועל סמך זה כשנתאלמן האיש מו' דוב בער הנ"ל נשא אשה זו ואת פי הב"ד לא שאלו כסבורים שזה דבר ברור וא"צ שאלה בב"ד ועתה עפ"י מכתב החכם הנ"ל הפרישו האיש מאשתו עד שיתברר היתרה בב"ד והוגבה בב"ד כמה עדיות כאשר באו הדברים ברוב ענין ויבואר בתוך התשובה והרב המאה"ג המפורסם מהור"ר חיים האב"ד דק"ק פאקשיין שלפניו הוגבה העדות כתב לצדד להיתר' ושלחו במכוון איש אחד עם מכתב הרב הנ"ל ותשובתו בצידו ומחלה פני לעיין בשריות' דהאי איתת' וגם הביא השליח עוד גב"ע אחד שהוגבה אח"כ ששני אנשים מאנשי העיר שנמצ' ההרוג סמוך לשם מעידי' שהם הכירוהו עם עוד כמה אנשים שהו' ר' יצחק מק"ק טוקאטש בעל אשה זו ושליח עושה שליחותו ושוקד על דלתות' יום יום ולכן אף כי בא בימים האלה אשר כל איש הירא ורך הלבב המס ימס ודרכי מעולם שלא ליכנס תחלה לדין ולפתוח יד בתשובה אך מה אעשה לאלה היום כי מוכ"ז איכפל ואתי הני פרסי ויציאות טובי הוויין גם עגמה נפשי לפירוד שבין הדבקים לכן שמתי פני לעיין בזה אך מההכרח לבא בקצרה רק מה שנגע לשורש הדין בענין זה: תשובה עברתי על דברי העדיות אשר העתיק הרב הנ"ל ולענ"ד הם מספיקים להתיר שאף שיש ספק אם הי' תוך ג' ימים מ"מ כבר ביארתי בכמה תשובות כי הלכה רווחת בישראל להתיר בכה"ג שהי' גופו שלם ונראה ברור שאף המחמירין בס"ס במקום חזקת איסור מודה בזה דעכ"פ איתרע לה חזקה במציאת האיש שניכר בפרצוף פניו שהוא בעל האשה אלא שאנו באים לספק עליו דלמא נשתנה צורת איש אחר להדמות לצורת