בית אפרים אבן העזר חלק א י

קודם שנישאת ע"ש ואמנם כן י"ל דבכה"ג שאומרת שנתקדשה ואינה אומרת למי נתקדשה אפשר לומר דלא מהימנא כלל לומר מת בעלי דהא לא שייך בזה מתוך חומר כו' כיון שיכולה מכחשתו ולומר שלאחר נתקדשה ולכולי האי לא חיישא שיבוא הבעל ויברר בעדי קידושין וגם שמא יודעת בעצמה שכבר מתו עדי קידושין וא"א לברר. וא"ל שלא תוכל להעיז דז"א דלאחר קידושין או נישואין לאחר שפיר מעיזה ומעיזה. וא"ל דמעיקרא מירתתא לומר מת בעלי שמא יבוא ולא תוכל להעיז. דז"א כמו באומרת גרשתני דאמרינן שלא בפניו מעיזה ואינה חוששת שאם יבא לא תוכל להעיז ם וגם י"ל דע"כ לא אמרינן אינה מעיזה אלא לענין גירושין. אבל לומר לו שאינה בעלה לא הוי העזה כולי האי דהרי אפשר דבאמת אינה מכרת אותו וכדאמרינן בב"מ בעובדא דמרי בר איסק א"ל לא ידענא לך א"ל שפיר קאמר לך דתניא ויכר יוסף כו' ע"ש וצ"ע. ועוד י"ל הא דלא משני בכתובות שנאמנת במיגו דמת בעלי משום דמשמע ליה להמקשן לשון וחזרה ואמרה כו' דמיירי שלא הי' שהייה הרבה בין אמירתה א"א אני לחזרתה רק שהי' אחר כ"ד ולכך אין לה מיגו דמת בעלי דמאין יתוודע לה בעת ההוא שמת בעלה. ובהכי א"ש מה דקשה לכאורה כיון דמשמע ליה לשון וחזרה היינו לאחר זמן א"כ אפילו זמן רב במשמע וא"כ מאי משני כגון שנתנה אמתלא דהא לאחר למ"ד יום לא מהני אמתלא לדעת הב"ש. ועכ"פ הו"ל למימר כגון שחזרה בתוך למ"ד ונתנה אמתלא. אך לפי מ"ש א"ש דעיקר קושית המקשן הוא משום דמשמע ליה דוחזרה היינו באותו מעמד דאל"כ בלא"ה לא פריך מידי דהא יש לומר דנאמנת במיגו דמת בעלי ולכך משני בפשיטות כגון שנתנה אמתלא ואין להאריך: ובענין זה אי מועיל מיגו במקום דשוי' נפשה ח"ד הארכתי הרבה בתשו' א' ושם הבאתי דברי הש"ך בסי' פ"ב בשם הר"ש מקינון במ"ש מיגו לא מהני רק תכ"ד שמבואר שם דס"ל דמיגו מהני במקום דשוי' נפשה ח"ד. וגם הבאתי דברי מחו' הגאון החסיד בספר כתובה ובספר המקנה הל' קידושין סי' מ"ז וגם הבאתי שם דברי הנ"י בב"ב פרק י"נ גבי אמר זה בני וחזר ואמר זה עבדי ודברי הרמב"ן במלחמות בקידושין במי שאמר בשעת מיתתו יש לי אחי' כו' והרחבתי הדיבור בכל זה והעליתי שם דהיכא שהדבור אינו רק לחובה או לתועלת עצמו יכול לחזור בו מחובה לזכות היכא דאית ליה מיגו וכגון ההיא שאמרה א"א אני וחזרה ואמרה פנוי' אני דהא אין כאן גדר עדות כלל רק בע"ד ובכה"ג שאינו בגדר עדות ואית ליה מיגו טוען וחוזר וטוען. אבל היכא שהדבור נוגע לאחרים בין מדברים הנוגעים בממון בין מדברים הנוגעים באיסור כגון בההוא דאמר יש לי בנים והיה נאמן ע"ז שוב אינו נאמן לסתור דבריו הראשונים. וכן ההוא דב"ב אמר זה בני כו' אף דאית ליה מיגו כיון שהוא לחוב לאחריני אין המיגו מועיל לחזור מדבריו הראשונים. ועדים שאמרו אנוסים היינו מחמת נפשות שאני דאין זה הכחשה לדבריהם הראשונים אלא שנותנים אמתלא לדבריהם למה חתמו בראשונה ונאמנים הם במיגו על האמתלא שלהם. ועוד הארכתי שם בדברי הר"ן בתשובה סי' מ"ז ושם ביארתי כי לכאורה דברי הר"ש מקינון הם תמוהים דדוקא באמרה גרושה אני שייך מיגו ולא בחזרה ואמרה פנוי' אני וכתבתי שם ישוב הדברים ומחמת הנחיצה לא העתקתי רק איך שיהי' למדנו מדברי הר"ש מקינון והש"ך דמהני מיגו אף היכא דשוי' נפשה ח"ד וכן נראה לכאורה דמה בכך דמעיקרא שוי' נפשה ח"ד הא בנותנת אמתלא ג"כ עתה היא באה לעקור דבריה הראשונים שעשתה נפשה ח"ד ולא עלה על לבינו שום ספק בדבר ואפ"ה מהני עקירה דידה ונאמנות בכך לתפוש לשון אחרון לפי שהי' אומרה דברים של טעם שהי' מגלה לנו שלא אסרה איסר על נפשה רק שפתי' נעות לחפאות דברים אשר לא כן לפי שהשעה צריכה לכך. וא"כ היכא שיש לה מיגו שהיתה טוענת טענה שנאמנת בה והוא ששקר דברה מתחילה יש לנו להאמינה מחמת המיגו. אע"פ שאין כאן אמתלא מ"מ מחמת המיגו אמרינן דמסתמא הי' לה איזה טעם כמוס עמה שהוצרכה לומר שקר זה אע"פ שאין הטעם מבואר בפנינו מ"מ המיגו שיש לה הוי כרגלים לדבר שהאמת אתה בזה וא"כ מיגו ואמתלא שוים דבתרווייהו לא איכפת לן במה דשויה נפשה ח"ד ומכ"ש לפי מה שכתבתי מדברי המשנה למלך פ"ט דאישות דהיכא דעדים מסייעו לחזרה מהני. ואע"ג דבקידושין ד' ס"ד פליגו רבי ורבנן אי מה לי לשקר כעדים דמי אי כחזקה דמי ואף מאן דס"ל דכחזקה דמי היינו דוקא משום שהוא דבר שבידו למפטרי' בגיטא כמ"ש הר"ן שם דמהאי טעמא הלכה כר' אע"ג דלא אפשיטא האיבעיא אי אמרינן מיגו במקום חזקה מ"מ י"ל דעכ"פ לא גרע מחזקה ודוקא לגבי חזקה אמרינן דלא עקרה חזקה. אבל עכ"פ לענין זה מהני שיהא מסייעו בחזרתו להאמינו בזה דהא בעלמא מהימנינן ליה במיגו כמו דמהימן בעדים דא"ל דכיון שאדם נאמן על עצמו יותר מעדים גם מיגו לא מהני דהוי כמיגו במקום עדים דא"כ גם עדים לא הוי מהני לחזרה אלא ודאי דז"א דמ"מ איכא למיתלי דבריו הראשונים שאמר כן מחמת איזה האמתלא שאינה גלוי' לנו (ואף לפי מה שכתבתי לעיל בטעם דמהני עדים לחזרה היה אפשר לחלק אך אין נלענ"ד לחלק ביניהם ומסתברא דלענין זה מיגו כעדים דמי) ועיין שיטה מקובצת לב"ב פרק י"נ דאהך קושיא שכתב הנ"י דהא אית ליה מיגו דאי בעי יהיב לכולי נכסי' מתרץ בע"א ממ"ש הנ"י וא"כ משמע מדבריו דמהימן במיגו לחזור מהודאתו. וכבר כתבתי דאף הנ"י לא קאמר אלא התם לפי שדבורו מחייב ומזכה לאחריני וזה נלענ"ד ג"כ בפירוש דברי הר"ן בכתובו' שאם אמרה נתקדשתי לפלוני לא מהימנא בשום מיגו דלא כל הימנה לחוב לו והיינו דכיון שהדבר נוגע לאחרים לא מהני מיגו לחזור מהודאתו אף בדברי הרא"ה ליתא הלשון שכתב הר"ן בשום מיגו רק כתב דלא מהני אמתלא וכבר עמדו בזה האחרונים ועיין בח"מ וב"ש שכתבו שיש בזה מיגו דגרשתני ובאמת י"ל דגרשתני אינה מיגו דהא פסלה נפשה מכהונה ויש פלפול בזה ולקצר אני צריך וכ"ז אפילו במיגו לחזור מהודאתו בלא אמתלא כלל משא"כ בזה שעכ"פ אומר אמתלא אלא שאנו מגמגמים אם כה"ג מיקרי אמתלא טובה שתהא יכולה לחזור מחמתה לבד מ"מ בזה כ"ע מודו דהמיגו מסייעו להחזיק כח האמתלא ומה שאמר מלתא יתירתא אינו אלא להחזיק דבריו. ומכ"ש לפי מש"ל לצדד דאפשר שהוא אמתלא טובה א"כ לית לן להחמיר כולי האי ולפי מה שבררנו שיש כאן מיגו א"כ אין להחמיר ג"כ בשביל שהוחזק למ"ד יום דהא אף היכא דאיכא חזקת א"א גמור' אמרינן מיגו וכמ"ש בנ"ב סימן. ומוכח הכי מגיטין ד' ס"ד אי אמרה קמאי דידי לגירושין כו' (וביבמות אמרינן מיגו טובא לגבי חזקת א"א אלא דשם י"ל דחזקה דדייקא מרע לחזקה דא"א ואף שבאו"ת בכללי מיגו העתיק דלא אמרינן מיגו במקום חזקת א"א ועיינתי בכה"ג וראיתי שכתב וז"ל מיגו להוציא מחזקת א"א בעדות ברורה לא אמרינן מהריב"ל ורבינו ב"י באה"ע סי' קנ"ו לדעת הרשב"ם ורבינו ירוחם ומדבריו שם מוכח דלדעת הרמב"ם אין ללמוד זה עכ"ל) וכוונתו מבוארת למ"ש שם דדוקא במוחזק באחים אז מהימן יש לו בנים אבל אם ידוע בעדים שיש לו אחים וא"כ היא בחזקה ליבום עפ"י עדות ברורה לא אמרינן מיגו ועיין בב"י סי' קנ"ז בשם רי"ו ונראה שכוונתם בזה ליישב הא דהקשו הפוסקים שם דהאיך אמרינן כאן מיגו ובעלמא מספקא לן אי אמרינן מיגו במקום חזקה. ולזה באו לתרץ דהכא שמה שהוחזקה ליבום אינו מצד שהיה מתחלה עדות ברורה רק מעיקרא בחזקה אתינן עלה שפיר מהימנה במיגו ועכ"פ מבואר מזה דכל שאין החזקה מחמת עדות ברורה שפיר אמרינן מיגו. וא"כ פשיטא בנ"ד שהחזיקה בזה אינו צד עדות ברורה דאמרינן מיגו ואפילו למאן דפסיק התם כר"נ וס"ל דלא אמרינן מיגו דעקרה חזקה לגמרי כגון דמוחזק באחי ואומר אין לי אחים ומדמי ג"כ חזקה זו לשאר חזקות דמספקא לן אי אמרינן מיגו כמבואר בדברי הרא"ש בקידושין מ"מ מודה בזה כיון שאינה חזקה רק שנצמח מפיו לבד ועל ידי אמירתו לבד הוחזק שפיר מהני מיגו לכ"ע. ובאמת דברי הרא"ש בזה ושאר מפורשים שכתבו לדמות הך דקידושין להך דב"ב צ"ע שהרי י"ל דשאני התם דחזקה מצד סברא הוא דחזקה אין אדם פורע וכיון דמגו נמי מצד סברא הוא דמה לו לשקר אמרינן מאי אולמי האי סברא מהאי סברא משא"כ חזקה דמעיקרא דהיינו שאין לב"ד הנולד וההשתנות כההוא