בית אפרים חושן משפט קנו

אך לפענ"ד הדבר מבואר בב"מ דף י"א בהא דאמרינן התם גבי מעשה דר"ג וזקנים וכו' וכי לא היה להם סודר לקנות ממנו בחליפין כו' ולא היא מתנת כהונה נתינה כתיבה בהו חליפין דרך מקח וממכר הוא ופירש"י דנתינה כתיב בהו כדכתיב ונתת ללוי כו' לפיכך אסור להקנותו בסודר ודרך מקח וממכר הוא שזה נותן לו כליו תחתיהן עכ"ל והרי מבואר דאף בקנין חליפין דסודר חשיב לי' דרך מקח וממכר לפי שזה מקנה לו הסודר אע"פ שאינו שוה וגם בתר הכי הדר סודר למרי' ומכ"ש בחליפין דשוה בשוה וכל אחד מקנה לחבירו לחלוטין דחשיב ליה דרך מקח וממכר והא דאמרינן בב"מ דף מ"ד גאולה זו מכירה תמורה זה חליפין התם פירושו כשבא לקיים המכירה ע"י קנין סודר ע"ש בפירש"י וגם כי מאי דקאמר על התמורה זה חליפין היינו חליפין דקנין סודר שאין זה מכירה ממש שהרי קונין בכלי אע"פ שאינו שוה פרוטה משא"כ בחליפין דשוה בשוה דהוי מכירה ממש אך התוס' שם פירשו ועל התמורה זהו חליפין היינו שוה בשוה ע"ש ומ"מ יש לדחות כמ"ש: ועיין בקידושין דף ח' גבי הא דאמרינן התם מכסף מקנתו בכסף הוא נקנה ואינו נקנה בתבואה וכלים ובקידושין גבי הא דאמרי' התם סד"א הואיל וגמר קיחה קיחה משדה עפרון מה שדה מקניא בחליפין אף אשה נמי מקני בחליפין קמ"ל ואימא ה"נ ומשני חליפין איתנייהו בפחות מש"פ ואשה בפחות מש"פ לא מקנייהו נפשה והתוס' שם בשם ר"ת כתבו דלא גרס נפשה דלאו בקפידא תליא מלתא והכי פירושו ואימא ה"נ שתקנה אשה בחליפין כשיש באותה חליפין ש"פ דהחליפין דשוה פרוטה דומה לכסף ומשני חליפין איתנייהו בפחות מש"פ וא"כ אינו מטעם כסף אלא קנין אחר הוא עכ"ל ומבואר מזה דכה"ג שמחליפין שוה בשוה ודאי תורת כסף עליו דשוה כסף ככסף והו"ל כמכירה אמנם דברי התו' תמוהים במה שכתב דלמאי דמשני בעי למימר דחליפין אינו מטעם קנין כסף אלא קנין אחר הוא דלפ"ז תמוה מאי האי דמסיים ואשה בפחות משוה פרוטה לא מקנייהו וכן הקשה הרשב"א שם: איברא בקונטרס אור ישר שחיברתי בעזה"י והוא הגהות נפלאים וביאורי' על ספר הישר לר"ת שעל הש"ס שזכינו לאורו זה ימים לא כביר ואנכי חזון הרביתי בדברי התוס' אלו ולפי שידעתי שהדברים יהיו אהובי' ומתקבלים אצל כ"ת וימצא בהם נופש אמרתי להעתיקם וזה לשון ספר הישר סי' ך"ה בשטר מנ"ל אמר קרא ויצאה והיתה כו' אבל משדה עפרון לא שמעינן אלא דוקא כסף וש"כ דאי מקנין שדה נפקה א"כ תיקני בחזקה תדע שהוא כן שהרי קנין שדה בכסף לא נפקה משדה עפרון אלא משדות בכסף יקנה אלא גזירה שוה קיחה קיחה משדה עפרון ילפינן (דקיחה הוא בכסף והא דפריך תלמודא גבי חליפין ואימא ה"נ משום דחליפין שוה כסף כסף כו' ע"ש בגוף הספר: והנה מ"ש תדע שכן הוא כו' נראה שר"ל דהא אפי' קנין שדה גופא אמרינן דף כ"ו משום דכתיב שדות בכסף יקנו ולא ילפינן משדה עפרון וע"כ טעמא משום דא"א ללמוד משם די"ל דנכרי שאני שכל קנינו בכסף כמ"ש התוס' שם א"כ הא ע"כ דילפינן קיחה משדה עפרון דמהני בשדה עפרון ילפינן מיניה לאשה רק על מה דאשכחן התם דכסף מיקרי קנין וממילא דא"ש דאין ללמוד משם לקנין שטר וחזקה דלא ילפינן מיניה לעיקר הקנין ואא"ז מהרש"א שם דף כ"ו כתב על התוס' דלעיל דיליף לענין קידושי אשה בכסף אע"ג דבנכרי מיירי מ"מ יליף מיניה בג"ש דקיחה קיחה עכ"ל: ובאמת לפי מה שמבואר כאן בדברי ר"ת ליתא דאדרבה מהכא מוכיח דגם ילפותא דקיחה קיחה אינה על עיקר הקנין רק למילף דכסף איקרי קנין ואין נ"מ אם בנכרי או בישראל ומ"ש ר"ת וההיא דפריך גבי חליפין כו' ומשני דיש חליפין בפחות מש"פ ולא מקניא נפשה כו' בתו' כתב דר"ת לא גרס ולא מקני' נפשה ע"ש וביאור דברי ר"ת בזה שהמקשן הקשה דעכ"פ חליפין אית לן למילף כשיש בהם ש"פ ונימא דמיקרי קיחה דהא חליפין מהני בשדה אף בנכרי כמ"ש התוס' שם ומ"מ לא מצי לאקשויי על חליפין של פחות משוה פרוטה דכיון דלא ילפינן עיקר הקנין וקנין לא אשכחן דאיקרי כ"א בקנין הכסף שהוא בפרוטה אלא דקשיא ליה שיהא מועיל עכ"פ בחליפין של ש"פ שזה שייך לקנין כסף ונימא דבזה שפיר ילפינן מקיחה דאיקרי בכה"ג וע"ז תירץ כיון דגוף קנין חליפין מהני אפי' בפחות מש"פ דבזה ודאי אשה לא מקני שהרי לא למדנו קנין אשה אלא בכסף דאיקרי קנין והיינו בש"פ ממילא דכל קנין חליפין לא נכלל בכלל לימוד קיחה שיהיה קרוי קנין ולא ילפי' משדה עפרון שיהי' קרוי קנין רק לענין כסף ממש וא"כ כל חליפין אפי' של ש"פ לא אשכחן דאיקרי קנין ולא מהני באשה אפי' בש"פ כיון דחליפין לאו בכלל מה דילפינן דקיחה איקרי קנין: ובהכי א"ש מה שמבואר מדברי ר"ת כאן דאף למאי דמשני דחליפין בפחות משוה פרוטה נמי אמרינן דחליפין בכלל קנין כסף הם וכמ"ש אח"כ תדע דחליפין בכלל כסף כו' ובתוס' כתבו דלמאי דמשני בעי למימר דאינם מטעם קנין כסף אלא קנין אחר הוא ולפי דבריהם קשה מאי האי דמסיים ואשה בפחות מש"פ לא מיקנייא וכן הקשה הרשב"א אך לפמ"ש בכוונת ר"ת כאן א"ש דודאי גם לפי מה דמתרץ לא נייד מהכא דחליפין תולדה דכסף הוא אלא שהש"ס בא לומר דבאשה שאין לנו לימוד דמיקרי קנין רק על מה דכתיב בקרא דהיינו כסף ממש מהא ילפינן קיחה לאשה לקרותו קנין ואין לנו מקום לתת שם קנין על פחות מש"פ וכיון שאין קנין חליפין בכלל הזה ממילא דאף קנין חליפין של ש"פ ג"כ לא נכלל בכלל קנין שלמדנו לאשה ואינו רק על כסף ממש ואפשר להעמיס בדברי התוס' כן אך לפענ"ד מ"ש התוס' הוא שיטה אחרת של ר"ת וכדמשמע לקמן דף פ"ד במ"ש ליישב שם קו' רבינו אפרים ובאמת שגם כאן דברי ר"ת סותרים זא"ז תכ"ד שכ' ותדע שחליפין בכלל כסף כו' ולבסוף כתב דמלקיים כל דבר ולא מתורת כסף ואם אפחות מש"פ קאי התם דההיא ס"ל דלא מתורת כסף הוא אכתי תיקשי דלמה קאמר נכסים כו' ולא חשיב חליפין בפחות מש"פ כמו דחשיב ליה בעבד כנעני דהא קנין קרקע ג"כ בכלי שאין בו ש"פ כדאמרינן לקמן דף י"ג בהדיא: ואפשר ליישב שכוונתם דהש"ס דפריך ותנא דידן אמאי לא חשיב חליפין היינו דאע"ג דחליפין בכלל כסף מ"מ מה שהוא קונה בפחות מש"פ ע"כ אינו בתורת כסף ממש רק משום ולקיים כל דבר וא"כ הו"ל למחשביה להך שהוא קנין חדש לעצמו שיש כסף שהוא קונה בפחות מש"פ וע"ז תירצו דכיון דהך רבותא איכא במטלטלין ג"כ אף דלא שייך בה קנין כסף קונה לא קחשיב לי' וסמך אהא דחשוב קנין כסף דלענין עבד כנעני שנקנה בכסף כ"ש דמהני ב' מק"ו משאר מטלטלין דלית בהו קנין כסף ומהאי טעמא גם לענין קרקעות לא חשיב לי' כיון שנקנית בכסף ובכלל הקנין הוא ולא איצטריך למחשיב חליפין פ' מש"פ שאין קונין בתורת כסף ממש כיון דגם בנכסים שאין להם אחריות קונה מכ"ש דמועיל בנכסים שיש להם אחריות ובכלל כסף דקחשיב הוא כיון דעכ"פ יש בו כסף אלא שאינו ראוי לקנין מחמת הכסף עצמו רק ע"י חליפין כנלענ"ד ביישוב דברי ר"ת בזה: ומצאתי בתוס' רי"ד דף ך"ו שתירץ הא דלא נקט חליפין משום דלא חשוב רק מה דליתא במטלטלים כו' והריטב"א בדף ך"ח במתניתין דכל הנעשה דמים באחר כתב הא דלא חשיב חליפין בקרקעות משום דבמטלטלין חליפין שכיח טפי וכ"כ הר"ן ולפ"ז מתברר לנו פי' השיטה לר"ת כך הוא דודאי גם המקשן היה יודע שאין קנין החליפין מחמת תורת כסף דהא מהני אע"פ שאין בו ש"פ אלא שהיה סובר דמ"מ קנינו בכלל קנין כסף הוא ולומר שיש כסף שקונה בכגון זו שאע"פ שאין בו ש"פ מ"מ קונה בדרך חליפין ולכן כיון דילפינן קיחה קיחה דכסף קנין מיקרי גם לגבי אשה יש בכלל הזה גם קנין כסף של חליפין אלא בדהא לא הוי טעי למימר שיהיה נקרא קנין אף כשהוא פחות מש"פ כשהוא דרך חליפין דממקום שבאת ללמוד עליו שיהיה לו שום קנין דהיינו גבי שדה עפרון שם היה הקנין בתורת כסף ממש והיא ש"פ: אך עכ"פ יש בו כדי ללמד שכיש בו ש"פ אף בדרך חליפין מועיל ובכלל קיחה שהוא ע"י כסף הוא וע"ז תירץ כיון דעכ"פ גוף קנין חליפין איתא בפמש"פ] ואשה [בפמש"פ] לא מיקניא שאם הי' אפשר לומר שכל קנין חליפין הוא בכלל קנין כסף אף בפחות מש"פ היינו כוללין אותו בכלל הלימוד דקיחה אבל כיון דאשה בפחות מש"פ לא מקני