בית א-להים (מבי"ט) רצד

ר"ה וכפור. ה' ושמיני חג עצרת למה נגרע פר אחד ממוספי ראש חדש. ו' בסוכות אילים שנים וריבוי פרים ומתמעטים והולכים מיום אל יום לז' ביום אחרון, ז' למה בשבת לא יש שעיר חטאת כמו בר"ח ובכל המועדים

ואשיב כי גם שבקרבנות בכללותם ופרטן ואיכותן יש בהם סוד ע"ד הנסתר ממנו, גם לפי השכל יחוייב לתת איזה טעם, אחר שהספיקות לפי השכל בכמו אלו השאלות לא יתכן להניח ספיקות גלויים לדברים נסתרים, כי תורתנו הקדושה היא תמימה ע"ד הנסתר וע"ד השכל כמו שכתוב תורת ה' תמימה משיבת נפש שהיא מישרת את נפש ושכל האדם בתת טעם גם בדרך השכל לספיקות הנופלים בה

ולכן אומר כי תפלות במקום תמידים תקנום, וכמו כן מוספי התפלות במקום מוספי הקרבנות וזמנם שוה בתפלות ובקרבנות, וכן טעמם שוה כי כוונת הקרבן להתקרב אל האלהים, ולהורות כי אין שליט בעולם כי אם הוא, וענין התקרבותו אל האלהים הוא בהיותו מכיר כי הוא ברא העולם והוא אדון עליו ומקריב לפניו מובחר הב"ח שברא הוא בעולם, כי ממנו הכל ומידו אנו נותנים לו כדי שנהיה ראויים שיגמול הוא עמנו חסד, שנהיה קרובים אליו שישגיח עלינו לטובה וישלים כל צרכינו, כי כמו דורון אחד שנותן העבד למלך זוכה בו מן המלך ק' פעמים יותר ממה ששוה הדורון, כן הקרבן שאנחנו מקריבים לפני ה' חטאת בת דנקא שהיא מעה אחת מכפרת על שוגג של כרת, כ"ש כשהוא מקריב עולה בן שנה על הרהור הלב לבד דרך נדבה שמעלה עליו האל ית' כאילו הקריב עצמו לכבודו, וכן התפלה לאל יתב' היא על כוונה זו, להורות כי אין בעולם מי שיוכל להספיק צרכי האדם והצלתו ממקרים ההווים כי אם הוא ית', ובזה מתקרב בתפלתו אל האלהים שהוא ממשרתיו ומן הקרובים אליו

ועל כן היה זמן הקרבת הקרבנות התמידים והמוספים וזמן התפלות שוים בקר וצהרים בפנות השמש למזרח ולמערב, כי בשינוי הזמנים יתהוו מיקרי העולם ופגעיו, לכן אנו צריכים להקדים לאל ית' קרבן או תפלה שיצילנו מהם, וכמו שאנחנו מתפללים בכל יום בבקר שתצילנו סיום ובכל יום ויום וכו', וכמו שאמרו על התמידי' צדק ילין בה מעולם לא לן אדם בירושלים ובידו עון וכו'

ועם כל זה יש כמה הבדלים בין הקרבנות ובין התפלות, הקרבנות במקום מיוחד והתפלות בכל מקום, הקרבנות יש בהם חסרון כיס, הקרבנות ע"י כהנים, הקרבנות בפני הבית, הקרבנות במעשה, הקרבנות ממינים שונים מב"ח ומיני צמחים וסמים, והתפלות הכל בדיבור, הקרבנות שמות מוחלקים לעולה למנחה לחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים ובכללם תודה, והתפלות הכל שם תפלה, עמידה מוסף נעילה שהם כנגד תמידים ומוספים, ורוב אלו ההבדלים הם מעלה בתפלה שהיא נשמעת בכל מקום ובכל זמן ובלי חסרון כיס ובלי מעשה ובלי אמצעי, ולכן אמר המשורר ע"ה (תהלים נ"א) ה' שפתי תפתח וגו' כי לא תחפוץ זבח ואתנה וגו' היה לו לומר ה' שפתי ישבחוך ופי יגיד תהלתך, ואם רצה לומר כי פתח שפתיו יהיה שפיו יגיד תהלתו היה לו לומר ה' שפתי אפתח ופי יגיד וגו', ונראה כי הכוונה היא על כי אין אדם רשאי כשיקום ממטתו לדבר שום דבר של חול עד שיקדים בהילול האל יתב', וכמו שאמרו חז"ל כד מיתער משנתיה לימא אלהי נשמה וכו', וכמו שהוא אסור לעשות שום מלאכה או צורך חול אפילו השכמה לבית חבירו קודם תפלה, ומפני שהרגל לשון בני אדם על הרוב הם דברי חולין לכן מחלה פני אל שהוא יתב' יפתח שפתיו כדי שיהיה מוכן בפתחו לדבר בשפתיו שפיו יגיד תהלתו, שאם הוא יפתח שפתיו מאליו יותר קרוב יהיה לדבר בס דברי חול מדברי קודש

עוד נאמר כי אין אדם רשאי להרבות בהלולי האל ית' וכמו שאמר לההוא דנחית קמי' דרב חיננא וכו' סיימתינהו לכולהו שבחיה דמרך, וע"כ אמר ה' שפתי תפתח אתה תפתח שפתי לשאגיד בפי תהלתך ולא אומר אלא מה שתשים בפי, כי בזבחים כלל לא תחפוץ אפילו זבח אחד ועולה אחת לא תרצה, והסבה כי אינך רוצה שיתנו לך דבר שיש בו חסרון כיס כי ממך הכל וגו', והזבח שאתה רוצה הוא רוח נשברה שהוא כזובח עצמו, והעולה שהיא באה על מחשבות העולות על הלב מצד היצר אינך רוצה אלא לב הנשבר ונדכה, וזהו בזבחים ועולות שאינם באים על חטא בפועל, אבל כשחוטא האדם הטיב האל יתברך עמו שיתכפר בקרבן חטאת או אשם, ואינו רוצה להטריח לאדם עוד בזבח ועולה, וכשייטיב ה' ברצונו את ציון כלו' אפילו שלא יהיו ראויים ישראל כשיגיע זמן הגאולה שייטיב ה' את ציון ברצונו ויבנו חומות ירושלים אז יהיה בהיפך שלא יביאו חטאות ואשמות אלא יחפוץ בזבחי צדק בלא חטא, עולה וכליל כלו' עולה שמתחלתה היא כולה כליל שכילה המביא אותם כל המחשבות הרעות ואז יעלו על מזבחך פרים של מוספים, בכל המועדים פר ופרים, בקצתם בראש השנה ופסח ועצרת ופרי החג, ולא יצטרך שעיר עזים לחטאת

ונחזור לענין השאלות ואומר כי התמידים שהם בכל יום בבקר ובערב הם להגין על מה שיארע לאדם בשינוי הזמנים ביום אחד מן הבקר עד הערב ומערב עד בקר והם כמו חובה, ומוספים הם באים בשבת ובר"ח וברגלים והם כמו דורון, ולכן באים בבת אחת, ומוסף של שבת אינו אלא כפל ממה שהוא בחול ב' כבשים