בית א-להים (מבי"ט) רלו

אלהיך ככוכבי השמים לרוב, ומלבד כל זה יש לנו הכרח לומר כי היו רבים אותם שלא נכנסו במנין שש מאות אלף הגברים פחותים מבן עשרים יותר מכפי ערך ששים רבוא מבן עשרים עד בן ששים שנה, כדי להצדיק את היוצאים ממצרים שנכנסו במנין שש מאות הגברים והיו צדיקים יתר הפליטה אחד מחמשה או אחד מחמשים או אחד מת"ק, ולא יתכן כי הרשיעו מיד שאמרו המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר ושאמרו מי יתן מותנו ובשבתנו על סיר הבשר ושיריבו וילונו על משה ושיהיו עייפים ויגעים מן המצות שיוכל עמלק לזנב בהם, ואם מתו מהם ביד עמלק ושלשת אלפי איש ביד בני לוי והשקאה בעגל אשר דק לעפר ובמגפה דכתיב ויגוף ה' את העם וגו' איך היו באותה שנה עצמה במנין הראשון בנדבת המשכן ת"ר אלף ושלשת אלפים ותק"נ, וכן היו במנין שני כשהוקם המשכן, כי לשנות האדם מונין מתשרי ומנין ראשון היה בתשרי כשנצטוו על מלאכת המשכן, ומנין השני באייר של אחריו והיא שנה אחת כמו שפי' רש"י ז"ל, וגם ביציאת מצרים כתיב כשש מאות אלף קרוב לת"ר ואותם שנכנסו בשנה א' בתשרי במנין ראשון הם שהשלימו לת"ר והיו עודפים על ת"ר ג' אלפים ותק"ן, ואם יהיה מניינם מיציאת מצרים בניסן היה הכל שנה א' מיציאתם שהיו ת"ר עד מנין ראשון, ומה שאה"כ כשש מאות אלף יותר היו ג' אלפים תק"נ, ולכן אמר כשש מאות אלף ולא הגיד פרטן, ובשנה השנית לצאתם מארץ מצרים שנמנו ולא העדיפו על מנין הראשון, נראה לי כי בהיות ב' המניינים בכמו ששה חדשים ושניהם על המשכן א' בעשייתו וא' בהקמתו חדש ימים אחריו לא היה צורך לחזור ולמנותם ב"פ בששה חדשים, גם כי יעדיפו בהיות שנה שנית וסמכו על הענין הראשון שהיו ת"ר וג' אלפים תק"ן, אלא שבמנין ראשון נמנו כל ישראל בערבוביא ולא כל שבט ושבט בפני עצמו, ועתה שרצה האל יתברך לסדרם בדגלים שיסבבו את המשכן והארון לד' רוחותיו רצה שיהיה נודע כל שבט ושבט וכל דגל ודגל כמה היו עולים, ולכן נשנה מנין זה בשנה השנית, כי גם שהיה ידוע מזמן קרוב והוא ששה חדשים סכום מניינם נקבום עתה בשמות איש אחד לשבט לפקוד כל שבט ושבט כמה סך היה לו במנין הנחשב זה ששה חדשים, כמ"ש ויתילדו על משפחותם לבית אבותם כל שבט ושבט, כי במנין הראשון לא נתפרשו איש אחד לשבט עם משה ואהרן, מפני שלא נמנו כל שבט בפני עצמו אלא כולם דרך כלל כמו שנזכר

וא"כ חזרנו לומר כי היוצאים ממצרים כשש מאות אלף והם הם הנמנים אח"כ בדקדוק ונמצאו שש מאות וג' אלפים ותק"נ לא נפקד מהם איש מאז ועד עתה במנין שני בשנה השנית מפני שהיו צדיקים מובחרים חלק אחד מחמשה או מחמשים או מת"ק והמדברים תועה ומלינים ומריבים על משה, ואשר זינב עמלק ואשר עשו העגל ומתו בחרב בני לוי ובהשקאה ובמגפה לא היו מהם כי לא נפקד מהם איש אח"כ בשני המניינים אלא היו מהפחותים מבן עשרים שהיו רשעים ד' חומשים מהם כפי ערך הגדולים מבן עשרים ומעלה כמ"ש למעלה, ובכל זה הצדקתי את הצדיקים והרשעתי את הרשעים בדבר הסמוי מעין הראשונים, שלא ביארו ענין זה ולא חששו אליו, ונחש ינחש איש אשר כמוני בדבר שאינו מבואר בכתובים ולא בדברי רז"ל כדי לכוין העניינים ולישבם על אופנם

והנה ג' ברכות אלו כוכבים וחול ועפר הוזכר כל אחד מהם לשני אבות, כוכבים לאברהם ויצחק, חול ועפר לאברהם ויעקב, וכוכבים הוכפלו באברהם ונשתלשו ביצחק,. וכן מצאנו שהוזכרו קיום ברכה זו בג' זמנים, ביציאתם ממצרי' ובכניסתם לארץ, כמו שהוזכר והנכם היום ככוכבי על יציאת מצרים, ועתה שמך ה' אלהיך ככוכבי השמים לרוב בכניסתם לארץ, ובזמן דוד כמ"ש בדברי הימים כי אמר ה' להרבות את ישראל ככוכבי השמים, וברכת חול הוזכרה ב' פעמים קיומה בזמן דוד בענין אבשלום מדן ועד באר שבע כחול אשר על שפת הים לרוב, ובזמן שלמה יהודה וישראל רבים כחול אשר על שפת הים, כי מה שהוזכר בישעיה והושע הם ברכות, וברכת עפר הוזכר ג"כ ב' פעמים קיומה, במדבר מי מנה עפר יעקב, ובשלמה בדברי הימים כי אתה המלכתני על עם רב כעפר הארץ

וענין הוראת הכוכבים והחול והעפר גם כי דרך כלל מורות על הריבוי יש לתת טעם למה זה הוצרכו שלשתן היה מספיק באחד מהם היותר מופלגת בריבוי וראינו סדר אלו הברכות באברהם עפר קודם וכוכבים ב"פ ואח"כ חול, וביצחק כוכבים לבדם, וביעקב עפר קודם ואח"כ חול: התחיל בעפר מי מנה עפר יעקב וסיים בחול, מ"ש בשלמה יהודה וישראל רבים כחול וגו', כי מה שכתוב בדברי הימים כי אתה המלכתני על עם רב כעפר היה תחלה בלילה שנראה אליו ה' וניתנה לו החכמה והמדע, ואם תרצה ללכת אחר סדר הכתובים נאמר כי התחיל בעפר מי מנה עפר וסיים בעפר בדברי הימים כי אתה המלכתני וגו', וכן נאמר שהוא סדרן כשנאמרו לאבות התחיל בעפר באברהם וסיים בעפר יעקב והיה זרעך כעפר, כי מ"ש אח"כ ושמתי את זרעך כחול הים הוא ספור יעקב ממה שאמר לו האל ית' קודם ואנו מכוונים בזה קיום יעוד האל ית' לאבות כסדרן כי לא יפול מדבריו ארצה

ואחר זה נאמר כי הוראת אלו השלשה הם על ריבוי ישראל ועוצם הפלגתם בכללם, ופרטם, השבטים המיוחדים משאר השבטים במעלה וכבוד והם שבט לוי לכהונה ולויה ושבט