בית א-להים (מבי"ט) קע

שהגלנו ב' שנים קודם מנין ונושנתם, כמו שאמרו חז"ל על וישקד ה' על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק ה' אלהינו, כדי שלא יתקיימו כל העונשים, ואמר בכאן והפיץ ה' אתכם וגו' אשר ינהג אתכם וגו', כי אחר שהרבו לפשוע ונתחייבו וגלו לא הועיל להם מדת רחמים ולא תשובה, אלא אף במדת רחמים הפיצם, אלא שרחם עליהם בגלותם כששבו, כמו שכתוב (דברים ד') ובקשתם משם את ה' אלהיך ומצאת וגו' כי אל רחום ה' אלהיך וגו'

ויעודי ס"ז וס"ח והיה כי יביאך וגו' ובתים מלאים כל טוב וגו' והיה עקב תשמעון וגו', ואהבך וברכך וגו', והסיר ה' ממך כל חלי וגו' ואכלת את כל העמים וגו', הכל נתקיים כמו שכתוב ביהושע בדרך כלל לא נפל דבר מכל הדבר הטוב וגו', וכן שאר היעודים טובים ורעים כלם נתקיימו, הטובים בהיותם טובים וישרים בלבותם, והרעים בהיותם רעים וחטאים, כמו שמבואר בכל ספרי הנביאים, וכמו שפי' המפרשים ז"ל בכל היעודים ובתוכחות שבא עלינו גם אשר לא כתוב וגו', וכן נתקיימו הטובות העתידות

וקיום יעוד למען יברכך וגו' במעשר ראשון ומתנות עניים. נתקיים ממה שאמרו עשר תעשר עשר בשביל שתתעשר וכו', ואמרו על ואיש את קדשיו וגו' מעשה באדם אחד וכו' ולא הוציא אלא שיעור המתנות והיינו אשר יתן לכהן לו יהיה, ומדה טובה יתירה על מדת פורענות

וקיום יעוד המלך למען יאריך ימים על ממלכתו וגו', הרי ראינו רוב המלכים הטובים שהאריכו ימים על ממלכתם, אבל כוונת הכתוב אינה אריכות ימים לבד למלך שהוא שומר כל דברי התורה אלא לו ולבניו, כמו שהובטח דוד שזרעו לעולם יחיה, וגם כי קצת מבניו חטאו לא סרה הממלכה מהם ולא תסור, וכן אפילו במלכי ישראל הרעים מי שהיה זוכה קצת בהם היה מאריך במלכות הוא וזרעו, כמו שנאמר ליהוא יען אשר הטיבות וגו' בני רבעים ישבו לך וגו', וזהו מההבטחות שאמר כאן יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו וגו': ויעוד הע"ו ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וגו' ולא יראה בך ערות דבר וגו' ושב מאחריך, קיומו מה שאמר רב חסדא פ"ק דסוטה בתחלה קודם שחטאו ישראל בעריות היתה שכינה שרויה עם כל אחד ואחד בביתו שנאמר כי ה' אלהיך מתהלך בקרב מחניך וגו' וכיון שחטאו היתה שכינה מסתלקת מהם מלבוא לביתם, דאינו יכול לראות בעונות שבסתר שנאמר ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך וגו', וזה לא אמרו רב חסדא דרך פירוש הכתוב לבד, אלא שהיתה כך קבלה בידו שהיתה שכינה עם כל אחד והשגחתו השלימה כשהיו טובים

קיום יעוד ע"ט וכתבת עליהן את כל דברי וגו' למען אשר תבוא אל הארץ וגו', מפורש ביהושע אז יבנה יהושע מזבח בהר עיבל וגו', ויכתב שם על האבנים וגו', ומיד כתוב ויהי כשמע כל המלכים וגו' ויתקבצו יחדו וגו', ולחם עמהם יהושע ונתנם האל בידם כמו שכתוב כאן למען אשר תבוא, כי קודם זה בלכידת יריחו קרה מה שקרה מענין עכן ובעי שנפלו כל"ו איש ומכאן והלאה לא אירע להם שום דבר שלא כהוגן וירשו כל הארץ

ויעוד הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וזנה וגו' כי ידעתי אחרי מותי, הרי אמרו חז"ל והרי כל ימות יהושע לא השחיתו כמו שכתוב ויעבדו את ה' כל ימי יהושע וגו', מכאן שתלמידו של אדם כמותו כל זמן שיהושע חי היה נראה למשה שהיה חי

וקיום יעודי ברכות משה לישראל, הוא כי מה שבא לישראל מהטובות בארץ רמוזות בברכות אלו, וכמו שפירש רש"י ז"ל מדברי רז"ל וע"י ברכתו נתקיימו בהם

והיעוד הפ"ו ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, הוא מפורש כי כל הנביאים קיימו דבריו וכמו שכתוב בפרקים הקודמים, וחותם הנביאים אמר (מלאכי ג') זכרו תורת משה וגו'

פרק שלשים

ומעתה אחר שכתבנו כל היעודים שבתורה שמצאנום לפי מה שחשבנום ששה ושמנים, סימן להם שם אלהים, ובארנו בפרק אחד קיום כל יעוד ויעוד מהם, ראוי שנבאר עתה מה שיש לנו מן הראיה לאמתות תורתנו הקדושה מקיום יעודים הכתובים והרמוזים בה. והנך רואה כל אלו היעודים רובם לטובה וקצתם היו לרעה ולעונש, ואותם שהם לטובם רובם נתקיימו בשלימות וקצת נתקיימו בקצתם, כמו ירושת כל העשרה עממין שלא נתקיים עדיין אלא בשבעה, ומתחלה לא נאמרו אלא לעתיד כמו שכתבנו למעלה, וכמו שנראה מן הכתוב במשנה תורה שאמר ואם ירחיב ה' אלהיך את גבולך כאשר נשבע לאבותיך וגו' כי תשמור את כל המצות וגו' ויספת לך עוד שלש ערים, שהוא רומז לעשרה עממין שנאמרו לאברהם אבינו ע"ה, והתנה בזה כי תשמור את כל המצות וגו' שיקיימו כולם את כל התורה כולה, והוא לימים שאמר ומל ה' את לבבך וגו' על הימים העתידים שנאמר עליהם בקבלה ונתתי להם לב חדש וגו', אבל עתה לא יעד אותם אלא על השבעה עממין, כי היה גלוי לפניו שהגיע זכותם לכך. ומפני זה חייבים בכל מצות הארץ בירושת שבעת עממין וכמו שכתב הרמב"ן ז"ל בפסוקים אלו, וכן היעודים של מעלת ישראל ורוממותם נתחייב בזמן שהיו ישראל בארץ ועתידים להתקיים בשלימות לעתיד, וכן הצלחת ישראל וגבורתם מה שיגיע להם מן הטוב בזה העולם יש דברים פרטיים שלא נתקיימו