בית א-להים (מבי"ט) קסט

שאמר כי אמר ה' להם מות ימותו, כי הם הפכו מדת רחמים למדת הדין ולא תועיל להם מדת הרחמים כנזכר, וכן ביעוד המתאוים אמר ואף ה' חרה בעם, כלומר מדת רחמים עשו אותו חרון אף ומדת דין ויתקיים יעוד הרע על כל פנים ולא תועיל להם תשובה, ואין כן ביעודים הנאמרים במדת דין כי אחר כך כשישובו ירחם עליהם במדת רחמים

וכן ביעוד אל תעלו כי אין ה' בקרבכם ולא תנגפו וגו', ונתקיים מיד דכתיב ויעפילו וגו' וירד העמלקי וגו' ויכום ויכתום עד החרמה, ואמר הכתוב באזהרה כי אין ה' בקרבכם כלומר מדת הרחמים אינו בקרבכם כי לא ירחם עליכם אם תעלו: וקיום יעוד והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש נתקיים מיד שיצאה אש מאת ה' וגו' ואכלה את כל מקריבי הקטרת, וכשהתלונני אמר משה אל אהרן קח את המחתה וגו' ויקח אהרן וגו' ויתן את הקטרת ויכפר על העם וגו': וקיום יעוד ולא יהיה כקרח וכעדתו וגו', כמו שדרשו חז"ל לא יארע לו לחולק על הכהונה מה שאירע לקרח אלא מה שאירע ליד משה שנצטרע וזש"ה ביד משה לו, וכן היה לעוזיהו כשרצה לשמש בכהונה שלקה בצרעת שנאמר (דה"ב כו) והצרעת זרחה במצחו מפני שהעיז מצחו במקום השכינה: וקיום יעוד קח את המחתה וגו', מה שכתוב בצדו ויקח אהרן כאשר דבר משה וגו' ויכפר על העם וגו' ותעצר המגפה

וקיום יעוד הנ"ט והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח וגו', מש"כ בצדו ויהי ממחרת וגו' והנה פרח מטה אהרן וגו' ויוצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים, ומקודם לא אמר אלא מטהו יפרח ולא אמר שיוציא ציץ ויגמל שקדים כי הפרחה במטה תלוש ויבש הוא עיקר הנס והסימן כי מטה לוי נבחר מכל השבטים, ויציאת הציץ והשקדים אינו אלא להראות מהירות הפרעון על החולק כמו שהשקדים הוא הפרי הממהר להפריח ונראה כי כשבא משה אל אהל העדות לא מצא המטה אלא בפריחה לבד, כמו שאומר ויבא משה אל אהל מועד וגו' והנה פרח מטה אהרן, ואח"כ הוציא פרח לחוץ ויצץ ציץ ויגמל שקדים במעט מן הזמן להורות על מהירות הפרעון כנזכר

וקיום ייעוד יציאת מים מן הסלע גם כן כתוב בצדו, וירם משה את ידו וגו' ויצאו מים רבים וגו'. וכן היעוד לא האמנתם לכן לא תביאו וגו' כתיב ויראו כל העדה וגו' כי גוע אהרן וגו' וכתיב וימת שם משה עבד ה', וכן יעוד והיה כל הנשוך וראה אותו וחי כתיב בתריה וישימהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי: וקיים יעוד ברכות בלעם לישראל, בתחלת נבואתו אמר שהם חלק ה' ונחלתו, ובשניה הוסיף כבוש הארץ והרגם מלכיה, ובג' ראה שבתם בארץ ופרו ורבו עליה והעמידם מלר שינצח את אגג ותנשא עוד המלכות בדוד ושלמה ובנבואה הרביעית הוסיף לראות ענין המשוה כמו שכתב הרמב"ן ז"ל

וקיום יעוד קח את כל ראשי העם וגו' וישוב חרון אף ה' וגו', מה שאמר משה הרגו איש אנשיו וגו', ובעוד שהיו הורגים לא הספיק לו עדיין לשוב חרון האף עד שעשה פינחס מה שעשה ושב חמתו בעבורו, כמו שכתוב פינחס השיב את חמתי וגו', ולכך אמר והנה חיש כי לא היה עתיד לשוב חרון האף עד שיהרג ופינחס במעשה שעשה השלים השבת החמה

וקיים יעוד הס"ד ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם וגו' לשכים בעיניכם וגו' וצררו אתכם וגו', כתוב בספר שופטים ולא הוריש מנשה, ואפרים לא הוריש, אשר לא הוריש נפתלי ולא הוריש וגו', וכתיב וילחצו האמורי את בני דן וגו', וכתיב ויעל מלאך ה' וגו' ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ וגו', וגם אמרתי לא אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים וגו', הרי שנכשלו במה שהוזהרו ממנו. ומה שאמר וגם אמרתי לא אגרש אותם מפניכם, הוא מה שאמיר כאן והיה כאשר דמיתי לעשות להם שיגלו כולם מן הארץ ולא תותירו מהם ולא שמעתם בקולי, כן אעשה לכם ולא אשאיר מכם ח"ו, וזהו שאמר אחר כך ויחר אף ה' בישראל ויאמר יען, אשר עברו הגוי הזה וגו' גם אני לא איסיף להוריש איש מפניהם וגו' למען נסות בם את ישראל וגו'

וקיום יעוד ואת יהושע צויתי וגו' וצו את יהושע וגו' והוא ינחיל אותם וגו', הרי הוא מפורש בספרו (יהושע י"ד) ואלה אשר נחלו בני ישראל וגו' אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות, וכן נאמר בתורה ג"כ אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון ונשיא אחד וגו', ומפני שחילוק הארץ היתה בגורל על ידי אלעזר הכהן אמר אשר נתלו ואשר ינחילו, אבל ענין כיבוש הארץ תלוי ביהושע לבדו כמו שאמר כאן והוא ינחיל אותם וגו', וכתיב שם ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל וגו', ולא הזכיר כאן אלעזר הכהן, וכתיב ויתן ה' לישראל את כל הארץ אשר נשבע לאבותם וגו' לא נפל מכל הדבר הטוב וגו' הכל בא. וזה יורה מה שכתבנו למעלה כי מתחלה לא יעד על כל העשרה עממין כי אם לעתיד: וקיום יעוד הס"ו כי תוליד בנים ונושנתם בארץ וגו' והפיץ ה' אתכם וגו' כי אל רחום ה' אלהיך וגו', נתקיים בעונות אחרי שהרבו לפשוע ולעשות הרע בעיני ה' גלו ונפוצו אחר שעמדו תת"נ שנה בארץ שתי שנים קודם מנין ונושנת"ם, כמו שכתוב בבנין שלמה ויהי בשמנים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, נוציא מ' שנה שהיו במדבר נשארו ת"מ ואתי שעמד הבית הרי תת"נ. וצדקה עשה עמנו האל ית'