בית א-להים (מבי"ט) קסז

המדות. הרי ארבע מדות טובות בעוה"ז על שלשה השמות ושש מדות טובות בעוה"ב על שלשה שמות

וקיום יעוד זה אמרו חז"ל ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם שנאמר (שמות ל"ד) הנה אנכי כרת ברית וגו', וראינו משה רבינו ע"ה שהזכיר קצתם בחטא המרגלים, שאמר ה' ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה וגו', סלח נא וגו', הזכיר השם השני של י"ג מדות והוא לאחר שיחטא כי כבר חטאו הם, וכן הזכיר המדות הצריכות כפי העת, ונתקבלה תפלתו כדכתיב ויאמר ה' סלחתי כדברך, כי מקודם אמר משה רבינו (במדבר י"ד) ועתה יגדל נא כח ה' כאשר דברת לאמר, כמו שדברת לנו שנאמר בעת צרה, ולכן השיב לו סלחתי כדברך,, וכן אמר הנביא (מיכה ז') מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע וגו', וכן ראינו בכל הדורות הראשונים והאחרונים שהם נענים בהזכרת י"ג מדות: והיעוד המ"ד כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך וגו' ולא יחמד איש את ארצך בעלותך לראות וגו', קיום הבטחה זו כבר אמרו חכמים ז"ל בירושלמי דפאה מעשה באחד שהניח בית מלא תרנגולין ובא ומצא חתולות מקורעין, וכן עובדא דהני תרין אחין באשקלון דהוו. להו מגורין נוכראין וגו' זימן לה הקב"ה מלאכים נכנסים ויוצאים כדמותן וגו', וכן מעולם לא ניזוקו בעלותם לג' רגלים, כי שלוחי מצוה אינם נזוקים לא בהליכתן ולא בחזרתן

וקיום יעוד (ויקרא ט"ז) כי ביום הזה יכפר עליכם, היה מורה עליו לשון זהורית שהיו קושרין בראש שעיר המשתלח לעזאזל והוא סימן שמחל הקב"ה לישראל שנאמר (ישעיה א') אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו, וכמו שאמר (יומא ל"ט בימי שמעון הצדיק היה לשון של זהורית מלבין מכאן ואילך פעמים מלבין פעמים אינו מלבין, ומה שלא היה מלבין או מפני שלא היו שבים ולא היו מתכפרים, או מפני שלא היו ראויים שיראה להם סימן לבשרם

וקיום יעוד חיוב הכרת אם עשה תשובה אינו נכרת, כדכתיב הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה, ודרשו ז"ל בזמן שעונה בה שלא שב בתשובה, ולכך אינו ניכר ואינו ידוע לעולם מי שעבר על חייבי כריתות אם ימות מיתת כרת, אולי חזר בתשובה, ואם שלא שב איפשר שיש בידו קצת מעשים טובים ומשלם לו האל ית' שכרו בעוה"ז כדכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו וגו', וכרת יתקיים בנפשו לעוה"ב, ועם כל זה בכל דור ודור הוא דבר מפורסם וידוע כי אותם שהם ידועים שעברו על כריתות ומיתות ב"ד ולא שבו כי עדיין מחזיקים ברשעתם, הם מתים קודם זמנם בכרת, וכמו שאמר דוד (תהלים נ"ה) אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם וגו', ואמרו חכמים כל ימיו של דואג לא היו אלא ל"ד שנה ושל אחיתופל שלשים ושש, והצדיקים שאנו רואים שמתים קודם שיגיעו לששים שנה כשמואל וחזקיהו, כל העולם יודעים וחושבים כי לא היו ימיהם יותר מיום שנולדו ובהדי כבשי דרחמנא למה לך, וכבר אמרו חכמים ז"ל על שמואל אמר הקב"ה היכי לעביד לימות שמואל אדזוטר מרנני אבתריה דאמרי מדמית זוטר שמא ח"ו עבירה היתה בו. נראה שהוא ידוע בכל הדורות שאותם שיש בהם עבירות מתים שלא בזמנם על הרוב ובירושלמי דבכורים אמרו זקן שאכל את החלב מי מודיענו שהוא בהכרת וכו', המת ליום אחד מיתה של זעם לב' של בהלה לג' מת במגפה, תני רבי חלפתא בן שאול מת באחד בשנים בשלשה בהכרת, לד' לחמשה מיתה הדופה, לששה מיתת דרך ארץ, לשבעה מיתת חיבה, מכאן ואילך מיתת יסורין וכו', נראה שהיה ידוע אצלם ממיתתו של אדם אם היה מת בכרת בין כרת של שנים בין כרת של ימים וכו', וכבר אמרו בסוף מועד קטן עד ששים מיתת כל אדם מאי קרא (איוב ה') תבא בכלח אלי קבר, בכל"ח גימטריא ששום, מחמשים ועד ששים זו מיתת כרת. ובירושלמי אמרו ששים היא מיתת כל אדם, דכתיב (במדבר י"ד) אם יראה איש באנשים וגו' הגע עצמך שיצא ממצרים בן עשרים עשה עוד ארבעים במדבר ומת נמצא אומר מת לששים שנה זו היא המיתה האמורה בתורה, משום דכתיב (שם) במדבר הזה יתמו ושם ימותו

ונראה כי שבעת ימי בראשית היו רמז לדורות שיהיו ימי שנותיהם שבעים שנה, עשר שנים ליום אחד כנגד עשרה מאמרות, ולכך נתן אדם הראשון לדוד המלך שבעים שנה משנותיו לא פחות ולא יותר כנגד שבעה ימי בראשית, וכמו שששת ימי המעשה עיקר טרחם ומלאכתם לשביעי והוא יום שבת, כן עיקר מה שיטרח האדם בששים שנותיו שהם כנגד ימי המעשה, יהיה לשביעי שבו ילך למנוחה, והטפל לזה העולם, וכמו שיום השביעי קדש כך כל שנות האדם מששים לשבעים יהיו בקדושה והכנה לעולם המנוחה, ואם כן הימים המיוחדים לאדם בזה העולם אינם כי אם ששים שנה, שהם כנגד ימי המעשה שבהם טרח ועמל לנפשו, וקצת לגופו למה שיצטרך לצורך חייו לעבודת בוראו, ומי שמת בתוך הששים הרי הוא כרת כי לא השלים ימי שכירותו אשר יצא לאויר העולם להשלים עצמו בהם, ומי שהגיע לתשלומים כבר השלים הימים אשר היה כשכיר פועל לעוה"ב, וכשהוא מת קודם שבעים אינו מיתת כרת, כי השנים של מעלה מששים עד שבעים אינם שלו כי הם קדש כנגד יום השביעי, ולכך הימים המיוחדים לאדם ומיוחסים לו כשהוא מדבר בעד עצמו עולים ששים, ועל זה אמר המשורר (תהלים ק"כ) כי כלו בעשן ימי שהם ששים שהם המיוחדים לי כלו