בית א-להים (מבי"ט) קסה

כי תלמידו של אדם כמותו, וכאן אמר לו והניחותי לך כי לו לבדו שמע שלא ישלח מלאך אלא פניו ילכו ולא ליהושע אפילו שהיה תלמידו

ויעוד הנה מקום אתי וגו' וראית את אחורי וגו' והנה אנכי כורת ברית וגו', הם שני הבטחות כמו שכתב רש"י ז"ל כי קודם לא הבטיחו אלא וחנותי את אשר אחון עתים אענה עתים לא אענה אבל בשעת מעשה אמר לו הנה אנכי כורת ברית וגו' הבטיחו שאינן חוזרות ריקם, וענין זה הוא כי משעת נתינת התורה לא נכשלו ישראל בחטא כ"א עתה בזה החטא החמור ולא ידע משה רבינו באיזה דרך יכנס להתפלל לאל ית' שיכפר חטאתם כ"א בהזכרת שמו ית' והזכרת זכות האבות, וכמו שאמר ויחל משה את פני ה' אלהיו ויאמר למה ה' יחרה אפך בעמך וגו' זכור לאברהם וליצחק וגו', כי מצד שם ההויה המורה רחמים אין ראוי שיחרה אפו כלו' שימשך החרון אף ויעשה פועל בחרונו כי לא אמר למה ה' חרה אפך אלא יחרה לעתיד, ולכך אמר שוב מחרון אפך והנחם וגו' בזכירת אברהם יצחק וישראל עבדיך אשר נשבעת להם וגו', וכן היו האבות מתפללים לאל ית' בשם ה', באברהם כתיב וישכם אברהם בבקר אל המקום וגו' את פני ה' וגו' ביצחק ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו, ביעקב ויפגע במקום וגו' והנה ה' נצב עליו וגו' שהיה מתנהג עמם במדת רחמים, ואחר שירדו ישראל למצרים משעה שעלה יוסף לגדולה שהיתה סבה שירדו ישראל למצרים לא תמצא כתוב שם ההוי"ה כ"א שם אלהים, שהיה מתנהג עמם במדת הדין עד שיגיע קץ יציאתם ממצרים ואז נתגלה ה' למשה במדת רחמים ואמר הכתוב וירא אליו מלאך ה' בלבת אש וגו', וזהו שהתפלל יעקב אבינו בברכתו לבניו לישועתך קויתי ה', כי מאז שנסתלק מהם שם ה' משעה שהתחילו לרדת למצרים לא הוזכר אלא כאן, וכאילו אמר לזמן ישועתך אני מקוה בשם ה' כי אז תתנהג עמנו במדת רחמים בשמך כשתגאל אותנו ממצרים,, ועתה נתקיימה תפלה זו שהיה מקום יעקב אבינו לישועת בניו בשם זה של ה' כמו שאמר וירא מלאך ה', כי נראה ונתגלה אליו עתה מה שהיה נסתר ונעלם עד פה כי לא תמצא כי אם שם אלהים, ואמר לו כה תאמר אל בני ישראל ה' אלהי אבותיכם וגו' פקד פקדתי, כי זה השם ואלו המלות היו מסורות ביד יחידים מהם שבהם יגאלו, ולכך אמר פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו כי לא היה ידוע אותו השם אז כיון שלא היה מתנהג בו האל יתברך עם ישראל בהיותם בגלות, ואחר שנראה עתה התפללו גם בני ישראל אליו כשראו מצרים נוסע אחריהם, כמ"ש ויצעקו בני ישראל אל ה' שתפשו אומנות אבותם כמו שדרשו חז"ל, ועתה שנכשלו בחטא כמו שאמרנו לא ידע משה רבינו להתפלל כ"א בזה השם שיצאו על ידו ממצרים, וע"י זכירת זכות האבות שתתנהג עמהם בשם זה, וכשראה משה רבינו עת רצון אז אמר לאל ית' הודיעני נא את דרכיך ואדעך וגו', כלומר עתה כבר חזרת ושבת מחרון אפך בשם רחמים שלך ובזכות האבות מכאן והלאה אולי יחטאו עוד ישראל שיהיו מוכנים יותר לחטוא מצד החטא הגדול שנכשלו בו ולא תרחם עליהם במדת רחמים שלך ולא תזכור להם עוד זכות אבות, כי אולי לא תספיק זכותם להגין על כל חטאתם, ולכך אמר הודיעני נא את דרכיך ואדע באיזה דרך אתנהג להתפלל כשיחטאו אליך כדי שתרחם עליהם, כי גם כי עתה נחמת על הרעה בהזכירי שמך וזכות האבות היה אחר שכבר באו עליהם שלשה עונשים דבר וחרב והשקאה כסוטות, אבל לעתיד כשיחטאו ויהיו מעותדים לעונש ויחזרו בתשובה באיזה דרך יתפללו לך כדי שתענם וימצאו חן בעיניך שלא תענישם, וזהו למען אמצא חן בעיניך שלא תענישם, וראה כי עמך הגוי הזה הם רבים ואי אפשר להם מבלי שיחטאו וכשישובו בתשובה שלימה ימצאו חן בעיניך שלא תענישם, ואמר לו אח"כ האל ית' (שמות ל"ד) אני אעביר כל טובי על פניך וגו' וחנותי וגו', והקדים לזה ואמר פסל לך וגו', כי הם חטאו בדבור אחד מהראשונים והוא ע"א ולכך נשתברו הלוחות כיון שלא היה להם קיום מתחלתם, ומפני שהיה כתוב בהם בענין ע"א כי אנכי ה' אלהיך אל קנא וגו' הוצרך לקנאות הרבה בעגל במגפה וחרב והשקאה כנזכר, ועתה רנה לחזור ולכתוב על הלוחות עשרת הדברים דרך חסד ורחמים יותר מן הראשונות כדי שלא יענשו כ כ מכאן והלאה ויאריך להם עד שישובו בתשובה שלימה ויתפללו אליו כסדר שיורם עתה, ולכך כשהשכים משה בבקר כמו שאמר לו האל יתברך לקח בידו שני לחות האבנים שפסל מן הסנפרינון שנראה באהלו, ואמר וירד ה' וגו' ויעבור ה' וגו' ויקרא ה' ה' וגו' אל רחום וחנון וגו', כי בלוחות כתוב בדבור אנכי ולא יהיה לך ב' פעמים ה' ופעם אחד אל, אנכי ה' אלהיך וגו', כי אנכי ה' אלהיך אל קנא, להודיע כי גם ששתי שמות אלי הם רחמים אם יחטאו בענין ע"א הוא קנא וינקם מיד, ועתה חזר ופירש אלו השמות ואמר ה' ה' אל הכתובים בלוחות אצל קנא בענין ע"א מכאן והלאה אתנהג עמם ברחמנות וחנינה, ארך אפים וגו' שיקבל תשובתם כשישובו ומרחם עליהם, ולכך יזכירו לפני כסדר הזה כשיתפללו ואסלח להם, ואם לא ישובו אז אהיה קנא כמו שכתוב בלוחות קנח אחר זכרון ה' ה' אל כמו שכתבתי, וזהו שאמרו ה' ה' אני הוא קודם שיחטא אדם ואני הוא לאחר שיחטא וישוב, כי השם הראשון שהוא כתוב באנכי ה' אלהיך רומז לו השם הראשון שבי"ג מדות והוא קודם שיחטא אדם שהוא בקיום מצות אנכי ה' אלהיך לשלם שכר טוב, והשם