בית א-להים (מבי"ט) קסד

בעונו ימות, ואותם שהועד עליהם שלא חטאו הם קיימים בג"ע ואינם בפתקו של אדה"ר

והיעוד הב' שהוא קללת נחש חוה ואדם, אם קללת נחש נתקיים במה שנאמר בו ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה, כמו שלימד רבי יהושע שהוא מוליד לשבע שנים, וזהו קללה כי אין לבעלי חיים שום ברכה אלא ברבוי במינם, ובאריכות ימי ההולדה הוא מיעוט למין ההוא והוא קללה, וכן על גחונך תלך ועפר תאכל נתקיים בו מיד, שמקודם היה הולך בקומה זקופה וירדו מלאכי השרת וקצצו ידיו ורגליו, ומקודם היה מאכלו מאכל אדם ועכשיו ועפר תאכל וגו', והיה רוצה לישא את חוה ולכן נתקלקל ואיבה אשית וגו' הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב כמו שהוא דרכו, וקללת האשה נתקיימה והן עשר קללות כמו שביארום ז"ל עם המיתה, וכן קללת אדם תשע ומיתה כמו שמנאום ז"ל

והיעוד הג' לקין נע ונד תהיה בארץ, נתקיים מיד כדכתיב וישב בארץ נוד כי יישובו וקיומו וקביעותו היה כשהיה נע ונד

והיעוד הד' כל הורג קין שבעתים יוקם, נתקיים כמו שאמרו במדרש

והיעוד הה' זה ינחמנו וגו' כיון שעמד נח וכמ"ש במדרש: והיעוד הו' ענין מי המבול נתקיים ג"כ כמ"ש בכתוב: והיעוד הז' ומוראכם וחתכם. והשמיני ולא יהיה עוד מבול וגו'. והתשיעי ונראתה הקשת בענן, כולם מתקיימים והולכים: והיעוד הי' ייעוד נח לבניו, ונתקיים הכל כמו שכתבתי למעלה

והיעוד האחד עשר ונבלה שם שפתם, נתקיים ג"כ כמו שמבואר בכתוב וכמו שדרשו חז"ל

והשנים עשר ואעשך לגוי גדול ואברכה מברכיך וגו', ברך את לוט שיהיה מתברך באברהם וקלל את המלכים שבזו וקללו את אברהם כשלקחו את לוט בסדום בהיותו בן אחיו של אברהם, שכן כתיב ויקחו את לוט ואת רכושו בן אחי אברם, כלומר שידעו שהיה בן אחי אברם ולא חשו לכבודו ולכך נתקללו מפי הש"י ונפלו בידו של אברהם

והשלשה עשר לזרעך אתן את הארץ הזאת. וכן יעוד הי"ד כי את כל הארץ אשר אתה רואה וגו'. וט"ו במעמד בין הבתרים, וט"ז וארבה אותך ונתתי לך ולזרעך וגו', וי"ז לשרה והיתה לגוים, וי"ח ג"כ לשרה שוב אשוב וגו', וי"ט כי ביצחק יקרא לך זרע, וכ' כי לגוי גדול אשימנו, וכ"א בי נשבעתי וגו', וכ"ב הוא ישלח מלאכו וגו', וכ"ג ויברכו את רבקה וגו', וכ"ד ולאום מלאום יאמץ, וכ"ה ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן וגו', וכ"ו ליצחק ג"כ כי לך ולזרעך אתן וגו', וכ"ז לו ג"כ והרביתי את זרעך בעבור אברהם, וכ"ח ברכות יצחק ליעקב ועשו, וכ"ט ליעקב אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שוכב עליה וגו'. והל' לא יקרא שמך וגו' ואת הארץ אשר נתתי וגו', הרי שבעה יעודים לאברהם על רבוי הזרע וירושת הארץ, וא' לשרה על רבוי וגדולת זרעה, ושנים ליצחק, אחד על ירושת הארץ ורבוי הזרע, ואחד על רבוי זרעו, ושנים ליעקב על רבוי וגדולת הזרע וירושת הארץ, הם י"ב כנגד י"ב שבטים, ורבוי הזרע וירושת הארץ נתקיים הכל כמ"ש ביהושע (כ"א) ויתן ה' לישראל את כל נשבע לתת לאבותם, וכן כתבנו למעלה צורך האריכות בכל ההבטחות וכו', כי הג' אומות שלא נתקיימו עדיין נתינת ארצם והם קיני קניזי מתחלה לא הובטחו עליהם אלא לעתיד, וכן קצת הארץ שלא הורישו את היושבים והניחום שיעלו להם מס הרי הוא כאילו כבשוה כיון שהיתה בידם לכובשה והיו לוקחים מס מהם בתחלה, ואח"כ היו לשכים בעיניהם כמו שיעד להם האל יתברך, ויעוד הגר והוא יהיה פרא אדם וגו' וכל מה שנתברך ע"י אברהם הכל נתקיים, וכמו שפי' המפרשים ז"ל

והיעוד הל"א ולאם מלאם יאמץ ורב יעבוד צעיר ג"כ נתקיים, וכמו שפי' ז"ל, וכן הברכות שברך יצחק ליעקב ועשו נתקיימו, והרי דוד שם נציבים באדום ויהיו לו עבדים

והיעוד הל"ב ברכת ישראל לבני יוסף וברכתו לבניו הכל נתקיים, וכמו שפירש רש"י ז"ל כל הברכות על מה שהיה עתיד לכל שבט ושבט ונתקיים אח"כ הכל כמו שברכם הוא, והגורל שהיה ע"פ ה' ונחלקה בו הארץ היה הכוונה שיגיע לכל שבט ושבט כפי מה שנתברכו מאביהם

והיעודים שנתייעדו ביציאת מצרים ובמכות וקריעת ים סוף הכל נתקיים כמו שמבואר בכתובים: והיעודים שהם על תנאי ויאמר אם שמוע תשמע וגו' והיה אם שמוע תשמעו בקולי וגו', הכל נתקיים בהיות ישראל בארץ ואף שלא היו שומעים לקול ה' היה מאריך להם האל ית', כי יעוד טוב אפי' על תנאי אינו חוזר

והיעוד שאמר האל ית' ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם, הרי כתוב בצדו וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו, כי מפני שברית כרותה לשפתים שאינם חוזרות ריקם כ"ש בדברי ה' אמר שניחם על מה שדבר והרי הוא כאילו לא דברו כלל, כ"ש כי מתחלה לא יעד לכלותם כ"א כשלא יתפלל משה כמ"ש ועתה הניחה לי וגו': והיעוד המ"א לך עלה מזה ושלחתי לפניך מלאך וגו' ואח"כ ע"י תפלת משה אמר לו האל ית' פני ילכו והניחותי לך וגו', כי הועילה תפלת משה לזמנו ולא לאחר מיתה, דכתיב ביהושע לא כי אני שר צבא ה' עתה באתי ואמרו חז"ל אני הוא שבאתי בימי משה רבך ודחני ועתה חזרתי, וא"כ כבר נתקיימה הבטחת הנה אנכי שולח מלאך לפניך וגו' ושלחתי לפניך מלאך וגו',