בית א-להים (מבי"ט) קנה

הארץ אשר אתה רואה לך אתננה וגו' ושמתי את זרעך וגו', הוצרך לחזור להבטיחו על נתינת הארץ כי מקודם לא אמר כי אם לזרעך אתן את הארץ הזאת ועתה פירש לו יותר צפונה ונגבה וגו' כי את כל הארץ אשר אתה רואה וגו' והוסיף גם כן בזרעו ושמתי את זרעך כעפר הארץ וגו', כי מתוספת וריבוי הזרע נמשך תוספת הארץ ונתקיים הכל כמו שכתוב בתורה ובנביאים, ומה שאמר לך אתננה ולזרעך לא היתה הבטחה שיתננה לו ממש שהרי הוצרך לקנות קבר לאשתו בדמים יקרים, אלא מה שאמר לך אתננה רוצה לומר בזכותך אתננה לזרעך, או ירצה לך אתננה מעתה כדי שיזכו זרעך בה בתורת ירושה, כי הבאה להם מכחך תהיה קיימת יותר בידם, ומה שאמר עד עולם הוא משום דקדושה שניה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא, והרי אנו מחוייבים במצותיה לעולם כמו אם היינו בה, ולעתיד יתקיים בפועל שתהיה לנו עד עולם: היעוד הט"ו מעמד בין הבתרים, והוא ידוע כי זה היה בהיות אברהם אבינו בן שבעים שנה שהרי כתוב כאן ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, וביציאת בני ישראל ממצרים כתוב ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ת"ל שנה, הא כיצד משעה שהיה לו זרע לאברהם אבינו והיא משנולד יצחק הם ת' שנה כמו שכתוב כאן כי גר יהיה זרעך וגו' משעה שיהיה לך זרע מיוחד והוא יצחק, ומה שנאמר לשם ת"ל שנה הוא ממעמד בין הבתרים שהיה שלשים שנה קודם בהיות אברהם בן ע' שנה, ואם כן מה שאמר בתחלת הפרשה ואברהם בן ע"ה שנה בצאתו מחרן הוא יציאה שניה וחמש שנים קודם יצא מחרן והיה במעמד הזה וחזר לחרן וכמו שאמרו חז"ל, אלא שקשה לזה כי כפי סדר הכתובים נראה כי מלחמת אברהם עם המלכים היה אחר שיצא מחרן בפעם שניה שהרי כתוב בצאתו מחרן בן ע"ה שנים וכתיב ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו וגו', ויעבר אברם בארץ וגו' ויהי רעב בארץ וגו', ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו וגו' הפרד נא מעלי וגו', ולוט יושב בערי הככר ויאהל עד סדום וגו', וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט וגו', ויהי בימי אמרפל וגו', ויקחו את כל רכוש סדום ועמורה וגו', ויקחו את לוט וגו', והוא יושב בסדום וגו', ויצא מלך סדום וגו', ויאמר אברם אל מלך סדום וגו', אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה וגו', עד סוף כל הפרשה, ואם כן אחר כל דברים אלו שאירעו כשיצא אברהם מחרן עם לוט בהיותו בן ע"ה שנה היה דבר ה' אליו אל תירא כי לא תענש על הנפשות אשר הרגת ולא קבלת שכר צדקותיך עדין כי שכרך הרבה מאד, ועל זה השיב אברם מה תתן לי ואנכי הולך ערירי וגו' הן לי לא נתתה זרע וגו', ומה תועלת בכל אשר תתן לי, ואז השיב לו האל ית' לא יירשך זה וגו' ויוצא אותו החוצה וגו' והאמין ביי' וגו', במה אדע כי אירשנה וגו', והרי זה מעמד בין הבתרים, ונראה שהיה אחר כל זה ואיך אמרו שהיה בשנת ע' לאברם, כדי לישב ב' הפסוקים אחד אומר ת' ואחד אומר ת"ל, הרי יכולים לישב הכתובים באופן אחר כמו שאמר רבי אלעזר בן ערך רד"ו שנה ישבו במצרים וה' שנים קודם שירד יעקב נולדו מנשה ואפרים הרי רט"ו ימים ולילות הרי ת"ל שדלג הקב"ה את הקץ בזכות האבות וכו'. ונאמר כי חכמים סוברים שאלו הת"ל שנה היו ממש שנים שלמים הואיל שמצאנו הארבע מאות מכוונים מלידת יצחק שהיה זרעו של אברהם, השלשים היתרים שנחסרו ביציאת מצרים נאמר שהם ממעמד בין הבתרים וכמו שהעתיקו הזקנים לתלמי ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים ובשאר ארצות ת"ל שנה, ואם כן נצטרך לומר שאברהם יצא ב' פעמים מחרן, הפעם האחת בהיותו בן ע' שנה או פחות כי אז נאמר לו לך לך מארצך וגו' ואעשך לגוי גדול וגו' ובזאת ההליכה אירעו כל הדברים הכתובים בפר' עד סוף מעמד בין הבתרים שהיה אז בן ע' שנה, ואח"כ חזר לחרן וחזר ויצא משם מכל וכל שלא חזר לשם בהיותו בן ע"ה שנה, ועל שתי הליכות אלו אמר הכתוב וילך אברם כאשר דבר אליו וגו' וילך אתו לוט, והיא ההליכה הראשונה וסדר כל הפרשה, ועל היציאה השניה כשחזר שם אמר ואברם בן ע"ה שנה בצאתו מחרן, כלומר כשיצא שנית מחרן מכל וכל שלא חזר אליה עוד היה בן ע"ה שנה, אבל בהליכה הראשונה לא היה עדין בן ע"ה שנה. ואח"כ ראיתי בפירוש הרמב"ן ז"ל פרשת בא אל פרעה שכתב בשטה אחת כל מה שכתבתי אני בכמה שטות

ונחזור לענין היעוד שייעד לו כאן לא יירשך זה כי אם אשר וגו' שהרי אמר לו קודם כשיצא לזרעך אתן את הארץ הזאת וגו', ואחרי הפרד לוט מעמו נאמר לו כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה ולזרעך וגו' ושמתי את זרעך כעפר הארץ וגו', וא"כ איך אמר אברהם הן לי לא נתת זרע והנה בן ביתי יורש אותי והשיב לו האל ית' לא יירשך זה וגו' ויוצא אותו החוצה וגו' והאמין בה' ויחשבה לו צדקה. ואיפשר לומר כי כשיצא אברהם מחרן עם לוט ונאמר לו לזרעך אתן את הארץ הזאת חשב אברהם כי היתה הכונה על לוט שהיה כמו זרעו עתה והיה ראוי לירושה, ולפיכך כשנפרד לוט ממנו חזר ויעד לו ולזרעך עד עולם לא ללוט, ואחר שאירע נצחון המלכים ולא היה עמו כי אם בן משק ביתו והצליח דרכו עמו חשב אולי עליו יתקיים ברכת הזרע שהרי היה כמו בנו ותלמידו ולכך אמר ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי וגו' והוא על לוט כמו שדרשו חז"ל, הוא דמשק אליעזר הוא