בית א-להים (מבי"ט) קנו
Beit Elokim (Mabit) 156 · בית א-להים (מבי"ט) · free full Hebrew text
Open in the reader →על אליעזר, ולכך חזר והשיבו האל יתברך לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך, כי לא יקרא זרע ויורש לך כי אם מי שיצא ממש ממעיך, וחזר ואמר לו הבט נא השמימה וגו', אם תוכל לספור אותם כה יהיה זרעך, כלומר שיהיו גבורים ושולטים על כל העמים, ובכלל ייעוד זה ענין הגירות ת' שנה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול, וכמו שמפורש קיומו, ואמר אחר כך ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי וגו' את הקיני ואת הקניזי וגו' והם עשר אומות, ולא נתקיים עד עתה אלא שבעה אומות ולעתיד יתקיים ירושת השלש האומות כמו שאמר הנביא אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם, והם קיני וקניזי וקדמוני, ומעתה ייעד אותם לעתיד, שהרי בכל ההבטחות שהוזכרו ירושת ארץ עשרת עממין לאבות אח"כ לא הוזכרו אלא שבעה, נראה כי מתחלה לא הבטיחם אלא עד לעתיד שיתקיים במהרה בימינו: והיעוד הי"ו להגר הרבה ארבה זרעך וגו' והוא יהיה פרא אדם וגו', נתקיים הכל: והיעוד הי"ז וארבה אותך במאד מאד והפריתי אותך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים וגו' והקימותי את בריתי ביני וביניך ובין זרעך וגו' ונתתי לך ולזרעך אחריך וגו' והייתי להם לאלהים וגו', הוצרך לחזור ולהבטיחו ברבוי הזרע לומר ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו, כי אם היה אומר ונתתיך לגוים וגו' לבד, היה איפשר כי קודם שירבו ויפרו יהיו לגוים שיתחלקו אלו מאלו במחלוקת ויהיה כל אחד גוי בפני עצמו ומלך בפני עצמו, לכך אמר וארבה והפריתי כי אחר שיהיו רבים מצד ריבויים יהיו נקראים גוים ומלכים זה אחר זה, לא שיבשרם עתה שיתחלקו לגוים עשו ויעקב ולמלכים רחבעם וירבעם, וחזר ואמר נתתי לך ולזרעך אחריך לומר והייתי להם לאלהים שתהיה להם לאחוזת עולם וישכנו בה ולא יצאו ממנה לדעתם ורצונם, כי הדר בארץ ישראל כמי שיש לו אלוה וכל שאינו דר וכו' (כתובות. ק"י): היעוד הי"ח לשרה וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו, חזר ואמר לשרה כל מה שאמר לאברהם, כי ממנה יהיה כל הטובה שתמשך מזרע אברהם, וכן בישר אותה כי גם שמשפחת אב קרויה משפחה ולא משפחת אם, ואם כן אע"פ שיצאו ממנו גוים ומלכים לא יתיחסו אלא אחר אברהם ובזכותו, לכך אמר וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים וגו', כי בזכותה וברכתה יהיו לגוים ומלכים וגם אחריה יתיחסו ויתהללו בה כל זרע ישראל, כמו שאמר אבל שרה אשתך וגו' והקימותי את בריתי אתו, כי להיותו בן שרה אקים אתו ברית שכרתי עמך ולא עם ישמעאל אע"פ שהוא בנך ואע"פ שהיה כשר הוא וזרעו אינו נכנס בכלל זה הברית אלא שבזכותך ברכתי אותו והפריתי וגו' י"ב נשיאים יוליד וגו' בכור ישמעאל נביות וקדר ואדבאל וגו': היעוד הי"ט שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך, כי אע"פ שהאריך כמה זמן ממעמד בין הבתרים שהבטיחו בזרע, לא עוד אלא למועד הזה כעת חיה יהיה לו בן, ורמז כי זה הזמן שיולד בו יצחק יהיה מוכן לשיגאלו בניו לסוף ארבע מאות שנה והוא זמן פסח כמו שאמרו ז"ל: היעוד הכ' כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע וגו' וגם את בן האמה וגו' כי זרעך הוא, מפני שאמרה שרה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק, היה רע בעיניו, כי גם שלא יהיה ישמעאל כשר והגון כמו יצחק היה רוצה שיירש עמו כמו שמזרע יצחק יצא עשו ויתיחס לזרעו כן היה ראוי שיתיחס ישמעאל שהוא בנו ועשו אינו אלא בן בנו, לכך אמר לו האל ית' אל ירע בעיניך וגו' שמע בקולה כי ביצחק יקרא לך זרע, ולא כל יצחק כי עשו לא יתיחס לזרעך, ואם כן אל ירע בעיניך שלא יתיחס לזרעך גם כן ישמעאל ולא יירש עם יצחק, כי עם היותו בן האמה ויצחק בן הגבירה לגוי אשימנו כי סוף סוף הוא זרעך על פי שלא יקרא זרעך לכבוד יצחק: והיעוד הכ"א להגר קומי שאי את הנער וגו' כי לגוי גדול אשימנו, מפני כי ביעוד הראשון שנאמר לאברהם על ישמעאל, אמר ונתתיו לגוי גדול ואח"כ כשאמרה שרה לא יירש בן האמה עם בנה ונאמר שמע בקולה, ואמר לאברהם וגם את בן האמה לגוי אשימנו ולא אמר לגוי גדול, חשבה הגר כי לסבה שהכניסה שרה עין רעה בו ניטלה ממנו הגדולה לכן חזר והבטיחה כי לגוי גדול אשימנו: והיעוד הכ"ב לאברהם על עקידת יצחק בי נשבעתי נאם ה' כי יען אשר עשית וגו' כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך וגו', הוסיף לו בהבטחה זאת שיהיה ריבוי זרעו ככוכבי השמים וכחול בבת אחת, ולכן אמר ברך אברכך והרבה ארבה, שני רבויין בבת אחת בזמן אחד, ורבויים יהיה סבה שלא תספיק להם נחלתם ויירשו ג"כ שער שונאיהם ולא יקללום ולא ישנאום על זה, אדרבה ישמחו ויתברכו בם כל גויי הארץ והשונאים בכלל, עקב אשר שמעת בקולי יהיו נשמעים כל גויי הארץ לזרעך מדה כנגד מדה: והיעוד הכ"ג שיעד אברהם ליצחק בנו כששלח את אליעזר שיקח לו אשה אמר ה' אלהי השמים וגו' ואשר דבר לי וגו' לזרעך אתן וגו' הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם, אחר אשר דבר ואשר נשבע, כי מי שנשבע על דבר ויש בידו ספוק לקיים שבועתו הוא חייב לקיימה מיד ולא יאריך אע"פי שלא קצב לה זמן ולכן היה בטוח אברהם שישלח האל ית' מלאכו לפניו ונתקיימה הבטחתו והיעוד הכ"ד ויברכו את רבקה ויאמרו אחותנו את היי לאלפי רבבה,