בית א-להים (מבי"ט) קמב

קינות והרי הוא מוזכר כמה פעמים במלכים בספרו, ומגלת רות שמואל כתב ספרו וספר שופטים ורות, והרי הוא הזכיר אותו בספרו ובס' שופטים, ובדניאל (ט') כתוב וכל ישראל עברו את תורתך וגו' אשר כתובה בספר תורת משה עבד האלהים וגו', כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה באה עלינו וגו', ובעזרא כתוב (נחמיה י') זכור נא את הדבר אשר צוית את משה עבדך וגו', (שם ח') וימצאו כתוב בתורה אשר צוה ה' ביד משה וגו' ואת שבת קדשך וגו' ותורה צוית להם ביד משה עבדך וגו', ובדברי הימים נזכר ביחוסו, ואח"כ (א' ט"ו) וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה בדבר ה' בכתפם וגו', (שם כ"א) ומשכן ה' אשר עשה משה במדבר וגו', (ד"ה ב' א') אהל מועד האלהים אשר עשה משה עבד ה' במדבר וגו', (שם כ"ב) את החקים ואת המשפטים אשר צוה ה' את משה על ישראל וגו', (שם ל"ג) ואת בניהם לא המית כי ככתוב בספר תורת משה וגו', (שם כ"ה) רק אם ישמרו לעשות וגו' לכל התורה והחקים והמשפטים ביד משה, ומגלת אסתר אנשי כנסת הגדולה שכתבו יחזקאל ותרי עשר ודניאל כתבוה

הרי שבכל הנביאים והכתובים הוזכר משה רבינו במעלה וכבוד וכולם מזהירים על התורה שנתנה על ידו, וכתוב בה ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, והרי הם בעצמם מודים כי אין נביא כמוהו, וזהו ראיה ג"כ אפי' לשאינם יודעים על עיקר זה כי משה רבינו רבן של כל נביאים וכל ישראל

פרק חמשה ועשרים

והעיקר השמיני כי התורה שהיא בידינו היום היא שנתנה למשה, והיא כולה מפי הגבורה, ר"ל שהשיגה כולה מפי הקב"ה בהשגה שנקרא אמירה ע"ד העברת הדבור וכו', ולכן נקרא מרע"ה מחוקק, ואין הפרש בין בני חם כוש ומצרים ובין אנכי ה' אלהיך ושמע ישראל הכל מפי הגבורה וכו', ואמרו ז"ל שהמאמין שהתורה כולה מפי הגבורה חוץ מפסוק אחד שאמרו משה ולא אמרו הקב"ה זהו בכלל כי דבר ה' בזה וגו', אלא כל תיבה ותיבה יש בה פלאות חכמה וכו',, כמו שכתב הרב ז"ל שם פרק חלק והרמב"ן ז"ל בתחלת הקדמתו לפירוש התורה כתב, משה רבינו כתב הספר הזה עם התורה כולה מפיו של הקב"ה, והקרוב שכתב זה בהר סיני כי שם נאמר לו עלה אלי ההרה וגו' עד סוף ספורי המשכן, וגמר התורה כתב בסוף שנת הארבעים כאשר אמר לקוח את ספר התורה וגו', וזה למ"ד מגלה מגלה ניתנה אבל לדברי האומר חתומה ניתנה נכתבה הכל בשנת הארבעים וכו' עד והנה משה כסופר המעתיק מספר קדמון וכותב, ולכן כתב סתם, אבל זה אמת וברור הוא שכל התורה מספר בראשית עד לעיני כל ישראל מפיו של הקב"ה לאזניו של משה, כענין שנאמר להלן (ירמי' ל"ו) מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו וגו', ע"כ. ואע"פ שהתורה היתה כתובה לפניו מתחלת בראשית קודם בריאת העולם עד לעיני כל ישראל באש שחורה ע"ג אש לבנה, לא רצה הקב"ה לתת אותה להם מיד אחר עשרת הדברות, ואח"כ בכל הארבעים שנה היה מפרשה להם בכל יום פרשיות פרשיות, מפני כי עיקר תורה שבכתב היא תורה שבעל פה שהיא פירוש תורה שבכתב, ואם היה בידם קודם תורה שבכתב. היו מפרשים אותה כפי משמעות פשטה ולא היה מתישב אצלם אחר כך הפירוש האמיתי, והיא תורה שבעל פה. וכן עשה האל ית' ג"כ בנתינת עשרת הדברות, שאמרם קודם על פה ואחר כך אמר למשה עלה אלי ההרה ואתנה לך את לוחות האבן וגו' אשר כתבתי להורותם, הכוונה כי אחר ששמעו כבר עשרת הדברות ופירושן עתה תהיה כתיבתן הוראה על אמיתת הפירוש המקובל כבר, משא"כ אם היה כבר הכתיבה בידם ואח"כ מסר בידם הפירוש

ועוד נוכל לומר כי מפני שהיו כתובים בתורה כמה דברים שאירעו אחר מתן תורה כמו שבעת ימי המלואים ומיתת בני אהרן ומה שאירע במקלל בן האשה הישראלית בתורת כהנים, ורוב חומש הפקודים כמנין ישראל והלוים והדגלים וחנוכת המזבח ושאר כל הדברים שאירעו לישראל על חטאם ופרשת בלעם עד סוף הספר, אין בו כי אם מעט פרשיות של דינין כמו נזיר וסוטה ופרשת נסכים וחלה וקרבן שוגג בע"א ופרשת ציצית בפרשת שלח לך, ופרשת מתנות כהנים ולוים בפרשת קרח, ופרשת פרה בחקת, ופרשת נחלות והקרבנות בפנחס, ופרשת נדרים וכלי מדין בפרשת מטות, ופרשת ערי מקלט בפרשת מסעי, ושאר כל הספר שהוא רובא דרובא הוא על דברים שאירעו להם שם, ואיך יכתבו הדברים ההם בידיהם קודם שיצאו לפועל ויראה להם כאילו הם מוכרחים בחטאיהם ובפעולותיהם, ולכן לא רצה האל ית' למסור בידם תורה שבכתב עד שיצאו לפועל כל מה שאירע להם במדבר, וכן משנה תורה שהם כדברי משה לישראל תוכחת על מה שהרעו במדבר, ואחר שיצאו לפועל כל הדברים אז הועתקו מפי הגבורה כפי מה שהיו נכתבות לפניו יתברך קודם בריאת העולם באש שחורה ע"ג לבנה, כי הוא ית' היה צופה ומביט מה שיהיה והיה כתוב ומונח לפניו קודם הבריאה לא היה דבר שלא נתקיים אז בשנת הארבעים כי אם מיתת משה, כי לזה אמרו ח' פסוקים יהושע כתבם ור' שמעון אומר אפשר ספר תורה חסר וכתיב לקוח את ספר התורה אלא משה כותב