בית א-להים (מבי"ט) קמא

ואם ביחוד לשונה, בדבור שמדבר למשה, הוא שמצינו כי כל הדברים שנאמרו לו הם בלשון דבור כמדבר לחבירו, וכמ"ש הכתוב (שמות ל"ג) ודבר ה' אל משה פנים אל פנים וגו', וזה כמו שכתוב בכל הדבורים, ויאמר ה' אל משה לאמר, וידבר ה' אל משה לאמר, ולא מצינו שנתיחד הדבור לשאר הנביאים בכמו זה הלשון, כי אמרו ויהי דבר ה' אלי לאמר אינו שוה לו ויאמר ה' אל משה לאמר, וידבר ה' אל משה לאמר, מפני כי ויהי דבר ה' אלי לאמר הוא שדבר ה' היתה אליו ע"י אמצעי ואינו מתיחד הוא ית' בדבור, כמו ויאמר ה' אל משה או וידבר ה' אל משה שמורה שהוא ית' בכבודו ובעצמו היה מדבר אליו כדבר איש אל רעהו. וזהו ההבדל הראשון שאמר הר"ם ז"ל שהובדלה נבואת משה מנבואת שאר הנביאים בארבעה דברים, שהם נבאו על ידי אמצעי ומרע"ה בלי אמצעי שנאמר (במדבר י"ב) פה אל פה, והרב ז"ל הביא הראיה מפה אל פה וגו' היה אפשר כי מעלת משה רבינו משאר הנביאים שדבר לו האל ית' כמה פעמים פה אל פה מה שלא דבר לשאר הנביאים ולא כל הפעמים, ואני אומר כי מעלת מרע"ה על שאר הנביאים שדבר לו האל ית' פא"פ בכל הפעמים שדבר לו בלשון ויאמר ה' אל משה לאמר או וידבר ה' אל משה לאמר, שהם כמו ק"ע פעמים לשון אמירה ודבור, בכולם דבר לו שלא ע"י אמצעי אלא הוא בעצמו ובכבודו פה אל פה כמו שהוא משמעות הכתוב ויאמר ה' אל משה וידברה ה' אל משה, לא כפעם הראשונה שנראה לו ע"י מלאך כמש"ה (שמות נ') וירא מלאך ה' אליו בלבת אש וגו' ואמר ברוב הפעמים לאמר, לבאר סבת זה הענין כי מה שהיה מדבר אליו כמדבר איש אל רעהו ולא ע"י מראה, היה מפני שהיה צריך לומר זה הענין לישראל, והוא ענין המצות שצריכין לעשותן בפועל בעולם, ולא יבואו ע"י מראה כי אם הדברים הנאמרים לפי שעה ע"י שאר הנביאים, וגם כי ע"י הנביאים ג"כ נאמר כמה פעמים לאמר, הרי ביאר קודם כי הדבור היה ע"י אמצעי, וכן כשאומר ויאמר ה' אל שמואל, או ויאמר ה' אל דוד הרי ביאר קודם בשמואל שהיה ע"י מראה או חזון, כמ"ש (ש"א ג') ודבר ה' יקר בימים ההם אין חזון נפרץ וגו', ושמואל שוכב בהיכל ה' וגו' ויקרא ה' אל שמואל וגו' ואח"כ אמר כמה פעמים ויאמר ה' אל שמואל, וכן בדוד כתיב (ש"ב ב') וישאל דוד וגו', ויאמר ה' אל דוד, וכן בשלמה (דה"ב ז') וירא ה' אל שלמה וגו' ויאמר ה' אל שלמה וגו' וכן בישעיהו כתוב בתחלת נבואתו חזון ישעיהו כי נבואתו היתה ע"י מחזה והוא על ידי אמצעי, ואח"כ אומר (ישעיה ז') ויאמר ה' אל ישעיהו, וכן בשאר הנביאים, ובשום נביא לא נאמר ויאמר ה' אל פלוני לאמר או וידבר ה' אל פ' לאמר כי הוא מורה על הדבור בלי אמצעי כמו שכתבתי, זולת ביהושע שכתוב בו ב"פ (יהושע א') ויאמר ה' אל יהושע לאמר ופעם אחת וידבר ה' אל יהושע לאמר, ואפשר לומר כי מפני שתלמידו של אדם כמותו כמו שהוכיחו ממשה עצמו, ויהושע אמר לו האל ית' כאשר הייתי עם משה אהיה עמך ולזה דבר לו בכמו זה הדבור שדבר למשה, גם כי לא היתה השגתו כהשגת רבו כי פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה וכו', וכמו שחבבו הקב"ה במה שאמר לו פסל לך הפסולת יהיה שלך ומשם נעשה עשיר יותר מכל הנביאים וממנו נלמוד לשאר הנביאים שיהיו עשירים, כן חבבו במה שיחד הדבור עמו יותר משאר הנביאים, הרי שלשת השלימיות והמעלות של נביא הן חכם גבור ועשיר רמוזות במעלות התורה על שאר ספרי הכתובים, ומרע"ה היה שלם בשלשתם יותר מכל הנביאים כמו שכתבתי

ומצינו כל הנביאים מקיימים תורת מרע"ה. בספר יהושע הוזכר משה רבינו כמה פעמים ואמר ג"כ (יהושע ח') ככל הכתוב בספר התורה, ובספר תורת משה. ובספר שופטים כתוב (שופטים ג') ויהיו לנסות בם וגו' הישמעו את מצות ה' אשר צוה את אבותם ביד משה, ובספר שמואל כתוב ה' אשר עשה את משה ואת אהרן וגו', ובספר (מלכים א' ח') אין בארון רק שני לוחות אבנים אשר הניח שם משה בחורב אשר כרת ה' וגו', (שם) כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבותינו ממצרים וגו', (שם) לא נפל דבר אחד מכל דבר הטוב אשר דבר ביד משה עבדו, ועל אמציהו כתוב (מרב י"ד) ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה אשר צוה ה' לאמר לא יומתו וגו', בגלות השבטים כתוב (שם י"ז) ואת החקים ואת המשפטים והתורה והמצוה אשר כתב לכם תשמרון לעשות וגו'. וביאשיהו כתוב (שם כ"ב) ספר התורה מצאתי בבית וגו', ובספר ישעיה (ס"ג) ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רועה צאנו וגו', ספר ירמיה (ט"ו) ויאמר ה' אלי אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה וגו', ספר יחזקאל לא הוזכר בו שם משה, אבל הוא הוכיח על כמה דברים הכתובים בתורה יותר מנביאים אחרים, ואמר (יחזקאל כ') ואוציאם מארץ מצרים ואביאם אל המדבר ואתן להם את חקתי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, ובתרי עשר ג"כ לא הוזכר כי אם במלאכי חותם הנביאים, שאמר (ג') זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחורב. ובכתובים בתהלים הוזכר כמה פעמים, ונכתב ספר תהלים ע"י עשרה זקנים והוא אחד מהם, ומשלי וש"ש וקהלת שלמה המלך ע"ה חברם והרי הוא עצמו הזכיר את משה רבינו בתפלתו כמ"ש במלכים, ואיוב משה עצמו כתבו כמו שהביאו בב"ב (י"ד) ומגלת קינות ירמיה הוא כתב ספרו וספר מלכים וקינות