בית א-להים (מבי"ט) קכח

שהם חמשים או ת"ק פעמים יותר ממאה ועשרים רבוא יוצאי מצרים לבד הנשים כנזכר, ונולדו כולם אחר שנולדה מרים שהיתה תחלת זמן השעבוד כמו פ"ד שנה קודם יציאת מצרים, ואי אפשר שהיה כזאת בישראל בדורות הבאים שירבו ויפרו המון רב כזה במעט מן השנים הנז', ולא נעשה פלא זה לדור זה אלא מפני שהיו עתידין לקבל התורה מפי הגבורה, וכמו שהיה דרך פלא השגת כולם מעלת השמיעה מפי הגבורה אנכי ולא יהיה לך כן היה דרך פלא יציאתם לאויר העולם בזמן קצר כזה, והפלא הראשון היה סבת הפלא השני, ועל זה אמר הנביא ע"ה (מיכה ז') כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, וכן אמר הכתוב (תהלים קט"ז) ה' זכרנו יברך יברך וגו' את בית אהרן וגו' הקטנים עם הגדולים, והוא מכלל זה הלל הנאמר ביציאת מצרים, ונראה כי עיקר מה שנתברכו ישראל במצרים בכמותם היה בזכרים, כמו שפרעה לא גזר אלא על הזכרים כך הקב"ה ברך אותם, וכן כמו שעיקר השעבוד והענוי לא היה אלא על הזכרים כך הרבוי לא היה אלא לזכרים שהיו יולדות ששה זכרים בכרס א ולכך דרשו וחמושים עלו אחד מחמשה שהיה ראוי שילדו א' או שנים על הרוב בכרס א' וילדו ו', והנה שבט לוי שלא נשתעבדו בו ולא היה בכלל פרו וישרצו ולא עלה אלא כמו חצי או שליש מה שעלה מנין כל שבט ושבט ולמי שאומר א' מחמשים או א' מת"ק יפרש פרו וישרצו יותר מששה בכרס אחד, ולכך אמר על זמן זה ה' זכרנו יברך, כנגד מה שהם רצו למעט אותם ולהשליכם ליאור ולשעבד בהם, והראיה שאם היה ברבוי כדרך טבע העולם כל כך נקבות כמו זכרים או יותר כמנהג אם כן כשמתו בשלשת ימי אפלה חמשים פעמים או ת"ק יותר מששים רבוא, מסתמא לא מתו כי אם אנשים שהיו רשעים לא הנשים שהיו צדקניות, כמו שאמר בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים, ואם היו הנשים כאנשים שוים במנין אם כן היו ביציאת מצרים חמשים פעמים או ת"ק פעמים יותר הנשים מן האנשים כי לא מתו מהן בשלשת ימי האפלה וגם לא במדבר כי לא נגזרה גזירה אלא על הזכרים וכולן נכנסו לארץ, ואם היו כל כך היה דבר פלא, ולא מצינו בזה רמז לא במקרא ולא במדרשות אלא ודאי נראה שהיה הרבוי כפי הענוי כמו שנזכר לאנשים ולא לנשים, ועל זה אמר המשורר ה' זכרנו יברך וגו', ואמר הקטנים עם הגדולים ירצה קטנים מבן עשרים וגדולים מבן ס' שהיו כל כך כמו מבן עשרים עד ששים, והפלגת רבויים במעט השנים על דרך פלא היה מפני שיהיו ראוים לקבלת התורה כמו שנזכר

והרי כי מצד מעלת דור מקבלי התורה גם כן יש הוראה למעלת נבואת מרע"ה שניתנה על ידו ממעלת שאר הנביאים

הצד השני מן האותות והמופתים שנעשו על ידו, וזהו ג"כ מצד כמותם ומצד איכותם, אם מצד כמותם הוא מבואר שאין בכל הנביאים מי שעשה כ"כ מופתים כמרע"ה, וכלל כל מופתי הנביאים לא יגיעו כולם למופתים שנעשו על ידי מרע"ה במצרים, חזרת המטה לנחש וצרעת ידו והיות המים לדם ביבשה ועשר מכות שהיתה כל אחת מכמה מכות, ויציאת מצרים וקריעת ים סוף שהיו בו עשרה נסים ומלחמת עמלק וענני כבוד ומן ובאר ונתינת התורה בקולות וברקים ועשיית המשכן שהיו כמה נסים בעשייתו ופתיחת הארץ ושאר נסים נגלים או נרמזים בכתוב, כלם ראיה על מעלת הנביא שנעשו על ידו

ואם מצד איכותם הוא מבואר שהיו גדולים ומפורסמים יותר מהנסים שנעשו על יד שום נביא, בהיות כולם מפורסמים וידועים לכל ישראל ולכל מצרים ושמעו עמים כולם ירגזון, ובזה נכרת מעלת גדולת נבואת מרע"ה ואמתת התורה שניתנה על ידו, וכמו שכתוב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה וגו', באר המעלות אשר היו לו על כל הנביאים, ואמר אשר ידעו ה' פנים אל פנים כי בזה נכללו כל ההבדלים והמעלות שבין נבואת משה לשאר הנביאים, ואמר (דברים ל"ד) לכל האותות והמופתים וגו' לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו, להיות כמותם שהיו רבים ופרסומם לעין כל מבלי חולק, ולכל היד החזקה וגו' לעיני כל ישראל, כולל נתינת התורה וכמו שדרשו ז"ל, ושאר הנסים שנעשו לעיני כולם בלי שום חולק שיחלוק ויאמר שהיה דרך טבע אלא כלם היו נגד טבע העולם וטבע ד' יסודות שעליהם נוסד כל העולם וכמו שכתבו המפרשים ז"ל שהעשר מכות נמשכות ומיוחסות לד' יסודות אשר מעולם לא נעשו אותות כאילו והנביא יעד שיעשו דוגמתם לעתיד, אמר (יואל ד') ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותמרות עשן, שמורה שהמופתים יהיו גדולים שיהיו מופתים בשמים שהוא גשם החמישי כעמידת השמש למשה ויהושע ובד' יסודות בארץ ובמים שיהפכו לדם וכאש שיזיק וישרוף לרשעים וימיתם גם כן בהפכת האויר לתמרות עשן

הצד הג' מן הסברא על היות מרע"ה רבן של נביאים הקודמים והמאוחרים אליו הוא מצד השבט שנתיחס אליו והוא שבט לוי, כי לוי היה המובחר בקדושה שבבני יעקב אבינו שהיה עשירי קודש וכמו שדרשו חז"ל, והיה ראוי יותר מאחיו שיצא ממנו מי שיגאל את ישראל ותנתן התורה על ידו ומי שיגאל את ישראל משעבוד גדול כזה ותנתן התורה על ידו ראוי שיהיה רבן של כל הנביאים ושלא יקום נביא כמוהו, כדי שלא יוכל לחלוק על שום דבר מדבריו, וכדי שיהיה יותר ראוי ושלם בטבע בריאתו היתה אמו ג"כ יוכבד בת לוי אשר ילדה אותה ללוי במצרים, לידתה במצרים והורתה בארץ כנען, ולקחה