בית א-להים (מבי"ט) קכג

יעשה טוב ולא יחטא, כי אי אפשר להנצל ולהיות נזהר לעולם בלי הפסק מהדברים החומריים בהיות הנפש מוטבעת בו ואינה יודעת בעצמה כ"א במה שהשיגה בזה העולם כמו שנזכר, והיה חטא זה סבה לשרוב העולם בכל הדורות הם רשעים ובני עליה הם מועטים, ויצא שכר הצדיקים שהוא יותר אחר שחטא אדם הראשון בהפסד עונש הרשעים שהם רוב העולם בכל הדורות, וצדיק הוא יסוד עולם

וענין התעלמות הנפש ממה שהשיגה קודם אפשר על ב' פנים, אם היא נבראת ונחצבה ממחצבה אז בזמן שניתנה בגוף, היא כנער היולד שאיני זוכר כלל מימי קדם קטנותו עד שיעמוד על השגת חושיו ופעולת כח הדמיון והוא כבן חמש או שש שנים, ואם הנפש הוא ברואה מקודם, וכמו שאמרו חז"ל, ובפרט נפשות הצדיקים שנבראו קודם בריאת העולם כמו שדרשו על פסוק (דה"א ד') עם המלך במלאכתו וגו', יהיה ענין ההתעלמות והשכחה ממה שהשיגה קודם כמו הזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו, והאונס שלה היא היותה נחצבת מתחת כסא הכבוד והסיעו אותה אל קצה אחר הפכיי לה והוא טפת הזרע, וזהו מה שאמרו ז"ל (נדה ל') בא מלאך וסוטרו על פיו ומשכחו כל התורה כולה שנאמר לפתח חטאת רובץ

ואחר שנודע טעם התעלומתה ממה שהשיגה קודם, נחזור לביאור הסבה השנית, והיא שרצה האל ית' להשפיע שפע נבואיי על המוכנים, כדי שיעידו בפי' על מציאותו ית' והשגחתו בזה העולם, כי השכל האנושי אינו מספיק להשגת דברים אלו על אמתתם ובפרט המון העם שאין מוציאים שכלה מן הכח אל הפועל ישתבשו באמונות אלו, ולכך היה רצונו ית' להעמידם על האמת על ידי המוכנים לנבואה שיאמינו ויקבלו מהם כי יש דין ויש דיין, ויש עולם אחר, ויש שכר טוב לצדיקים ועונש לרשעים, כי יהיו מקובלים דבריהם יותר בהודיע להם שישיגו הענין בשפע נבואיי, ממה שהיו מאמינים דבריהם על דרך הודעה מה שהשיגו בדרך המחקר, והנביאים עצמם אינם סומכים על מה שהשיגו קודם בחקירתם כמו שהם סומכים על מה שראו והשיגו בנבואה

ובביאור הסבה השלישית, והיא שע"י הנבואה יודעו הדברים הנרצים אצל השי"ת מהבלתי נרצים, נאמר, כי כבר ביאר סבה זו בעל העיקרים ז"ל מאמר ג' פרק שביעי, ואני אוסיף עליה דברים ואומר, כי יש חילוף בהודעת הדברים הנרצים אצלו ית', כי הדברים שהשכל מחייבם בעשות הטוב והרחקת הרע לא היה צורך להודיעם כ"א להודעת חומר העונש הבא על העובר וגודל שכר המקיימם, והם שבע מצות בני נח שהודיע להם שחייבים מיתה על כל אחת מהם, והודיע לנח בזמן המבול כי קץ כל בשר בא לפני וגו' והנה הוא משחיתם את הארץ, וא"כ כבר השיגו מדעתם שהיו העבירות החמורות נמאסות אצלו יתברך, ולא נתחדש בהם כ"א הודעת גודל העונש, ובדברים הנרצים אצל השי"ת שאין השכל מחייבם יש צורך לנביא שיודיע רצון האל יתברך בהם, ומפני שאין שינוי בחקו ית' והדברים הנרצים אצלו בזמן אחד הם נרצים אצלו לעולם, אמרו חז"ל (יומא כ"ח) שאברהם אבינו קיים כל התורה כולה כמשה"כ עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו', אלא שרצה להאריך בביאור רצונו ית' בכל הדברים בפרסום עד חשר יגיעו ישראל להיות המון רב ששים רבוא, כדי שיתפרסם לכלם רצונו ית' במצות ואזהרות ויקבלום עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם, ועיקר ההודעה במצות ואזהרות שהשכל מחייבן, הוא הודעת ערך השכר והעונש הבא עליהן, ושאר המצות והאזהרות שאין השכל מחייבן כמו החקים שנעלם טעמם, עיקר ההודעה בהם היא עצמות הדברים ושהוא עובר על מצות מלך

ובביאור הסבה הרביעית נאמר, כ"א לא היה צורך הנביא כ"א להודעת הדברים הנרצים והבלתי נרצים, וכמו שכתב הרב בעל העיקרים ז"ל פרק שמיני, לא היה צריך שיקום עוד נביא לעולם אחר משה רבינו ע"ה, כי על ידו נודעו בכל הדברים הנרצים אצלו והבלתי נרצים בענין המצוה והמוזהר, וכמו שאין שינוי בו ית' כן לא יפול שום שינוי בדברים הנרצים והבלתי נרצים אצלו. ולזה הזהירה תורה (דברים י"ג) לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו וגו' והתורה היא חקת עולם והיא מורשה לקהלת יעקב שמשמשת והולכת עד סוף הדורות, וא"כ בענין הנרצה או בלתי נרצה אצלו יתברך לא היה צריך שיקום עוד נביא אחר מרע"ה, אלא מפני מה שמגיע מהם שלימות ותועלת. להם ולדורות מהסבות החמש שזכרנו דרך כלל אשר מכללם היא הרביעית הזאת שיש צורך לנביא להזהיר בכל דור ודור ולצוות שלא יעברו על מה שנצטוו בהר סיני ע"י משה, שידוע שהוא הנרצה אצל השי"ת, ושהעוברים ישובו בתשובה וכמו שצוה חותם הנביאים מלאכי ע"ה (מלאכי ג') זכרו תורת משה עבדי וגו', ואמר הנה אנכי שלח לכם את אליהו הנביא וגו' פן אבא והכיתי את הארץ חרם, אם לא ישובו בתשובה שלימה, וגם כי הם מוזהרים ועומדים ע"י מרע"ה שלא יעברו ואם יעברו ישובו בתשובה, היה מרחמי האל ית' לחזור ולהתרות בהם ע"י נביאיו בעת הצורך, כי יצר לב האדם רע מנעוריו, ואחר שימותו דור המדבר שראו את מוסר ה' את גדלו ואת ידו החזקה וכו', יקומו דור אחר אשר לא הכין לבו ולא נאמנה אל אל רוחו, וכמו שאמר מרע"ה (דברים י א) וידעתם היום כי לא את בניכם אשר .