בית א-להים (מבי"ט) קכב

העולם, רצה האל ית' להשפיע שפע נבואיי על המוכנים כדי שיעידו על מציאותו יתברך ושעיניו פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו. השלישית היא כי ע"י הנבואה יודעו הדברים הנרצים אצל השי"ת מהבלתי נרצים, כי הידיעה המחקרית אינה מספקת לדעת הדברים הנרצים אצלו כדי שבאמצעותם יגיע האדם להשגת השלימות האנושי. הרביעית להזהיר העוברים בכל דור ודור. החמישית להודעת העתידות ועשיית הנסים והנפלאות

ובביאור הסבה הראשונה נאמר, כי הוא ידוע כי נפש המשכלת שבאדם אצולה מעולם העליון, ואמרו חז"ל שהיא נחצבת מתחת כסא הכבוד, ואחר שהיתה לה השגה בדברים עליונים קודם היותה בגוף תשאר בה הכנה אפילו בהיותה בגוף לשתשיג בהם, וזה משני פנים. האחד באמצעות הגוף והשתמשה בכחותיו בחמשת החושים וכח הדמיון, ולקיחת ראיה מהם בהשגת הדברים הטבעיים בזה העולם השפל, וגם בעולם האמצעי, וקצת בעולם העליון בהשגתה מציאות השי"ת ושאר העיקרים, השני כי כשתוכן לנבואה תשיג ברצון האל ית' שפע נבואה לשתעלה לדמיון השנה שהיתה בה קודם בואה לגוף, והיא השגת הדברים העליונים שיודיעהו כפי הכנתו, וזה אי אפשר לו להשיג אף בהכנות הצריכות מחכמה ומדות כי אם בנוח החושים ובביטולם מפעולותיהם, ותשאר אז הנפש המשכלת זכה וקרובה למה שהיתה קודם התמזגה בגוף, ותשיג מן הדברים העליונים כפי מה שנשלמה בשלימות החכמות העיוניות והטבת המדות, כי גם שנחו החושים ונתבטלו בעת השגתה השפע ההוא, עם כל זה נשאר בה שלימות במה שהשיגה בהם ויפול החילוף בזה בפחות ויותר כפי הכנת כל אחד ואחד

ובביאור הסבה השנית נאמר, כי אנו צריכים לתת טוב טעם ודעת בהיות נפש המשכלת נאצלת מעולם העליון כמו שאמרנו והשיגה בדברים העליונים, איך נעלמו וננעלו הימנה שערי שמים בבואה אל זה העולם שאינה זוכרת כלל ממה שהשיגה ועיר פרא אדם יולד, ואף בקנותו חכמות ומדות אינה משגת מעצמה אמתת הדברים העליונים מכוונים למה שהשיגה קודם, וכאילו אינה יודעת ואינה מכרת את עצמה כ"א במה שהשיגה וידעה בזה העולם לבד ונשכחו ממנה הצורות הראשונות שהשיגה קודם

ועל זה נאמר, כי זה היה משלימות כוונת הבריאה של מין האנושי כי היתה הכוונה לברוא מין שיהיה מורכב מלמעלה ומלמטה, והם הנפש המשכלת והחומר שיעבדו האל יתברך ויהיה להם שכר טוב בעמלם אם ייטיבו דרכיהם, ויענשו אם יעשו הרע בעיניו, והאלהים עשה שייראו מלפניו, כי שאר המינים של ב"ח אין להם שכל ואין ראוי שיענשו על הפעולות הגופניות המגונות, וכן המלאכים שהם עליונים אין להם שכר יותר בהיותם מקבלים עליהם עול מלכות שמים זה מזה, כי הם שכל פשוט ואין בהם אומר, אבל מין אנושי שיש בו הכנה עשות הטוב והרע ראוי שיגמל טוב ויענש על פעולות הטובות והרעות, ואם היתה הנפש זוכרת ויודעת במה שהשיגה קודם היתה קרובה ומוכנת ומזומנת לעבודתו ית' מצד מה שהשיגה בעולם העליון., והיתה קרובה לאחד מן המלאכים ולא היתה לה שכר כל כך במה שנתקרבה לעבודתו ית' בעוה"ז, גם כי הוא מורכבת בחמר, אבל בהיותה נעדרת בהיותה בגוף ממה שהיתה שלימה קודם ועם כל זה משלמת עצמה בזה העולם יש לה יתר שאת ומעלה על חכמתה והטבת מדותיה

ואפשר כי אדם הראשון להיותו יציר כפיו של הקב"ה, וחוה שבנאה הקב"ה, היתה בריאתם בזה האופן, כי נפשותם בפרט נפש אדם הראשון שנאמר עליה (בראשית ב') ויפח באפיו נשמת חיים לא נעלמו ממנה סתרי החכמות שהשיגה קודם, ובחכמה זו שהיתה בה מעת יצירתו קרא שמות לכל הבהמה ביום שנברא, והיתה יודעת ומשגת וזוכרת ממה שהשיגה קודם צאתה לאויר העולם הזה. ולכך היה משכנה בגן עדן, וכך היה ראוי שיהיו ג"כ הבאים אחריו נמשכים ממנו ונולדים מזכר ונקבה, ועם כל זה יהיה להם שכר טוב בעמלם בהיותם מורכבים בחומר ויש להם יכולת להטות עצמם לצדו ולא יאבו שמוע לו, וכשחטא אדה"ר שעבר על מצותו ית' נדחה ממחיצתו וננעלו ממנו שערי שמים, ושכח מה שהשיג קודם הבריאה וכאילו לא ידע בנפשו כ"א מאותו יום שנברא, ולכן גורש מגן עדן שהיתה משכנו בזמן שהיתה נשמתו בהשגתה הקודמת, ועתה שנטבעה ביון מצולת החומר לא יכול לעמוד שם מצד חטאה, וכי נסתמו מעיניה מעינות החכמה נתגלו אליה הנהגת החושים הגשמים בנטותו אל החמר, וזהו שאמר הכתוב (שם ג') ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירומים הם וגו', כי עד עתה לא היו נוטים אל הדברים החומריים כ"א מעט מזעיר לא כביר, ועתה בסבה הנזכרת נפקחו עיניהם לכל הדברים הגשמים ונמשכו כל הבאים אחריהם מזכר ונקבה על דרך זה, שלא ידעו בנפשותם כ"א מעת הבראם, וזו היא המיתה שגרם לו אדם הראשון ולדורות הבאים, כי מצד חטאו נשתנית הבריאה בנפשות כמו שאמרנו, והם קרובים יותר לחטוא לסבה כנזכר, ועם כל זה הוא שלימות יותר לצדיקים שיש להם שכר טוב בעמלם בהיותם כובשים את יצרם הרע עם התעלמותם, ממה שהשיגה נפשם קודם יותר ממה שהיה להם אם היתה להם ההשגה הראשונה כמו שכתבתי, ובסבת חטאו אין צדיק בארץ אשר