באר י-הודה חלק ב רטו

סובר דשוין הם ורי"ה סובר דשלם עדיף מגדול] ועוד הקשו דאמאי שינה הגמרא מלשון פתיתין ללשון פרוסה [וגם בזה נ' דהכי קשיא להו דהרי לפי' רש"י ז"ל הוי לשון פתיתין לשון כולל לשוין וגם להגדול מהשלם וגם לשון פרוסה הוי שם כולל לשוין ולגדול דהא רש"י ז"ל מפרש דהך כתנאי דאמר בגמרא דזה קאי על פרוסה של חיטים ושלימה של שעורין דהת"ק דסובר שם דתורמין יותר בצל קטן שלם ממילא יסבור גם הכא דשלימה של שעורין עדיפא מפרוסה של חיטין ומכיון דפי' רש"י ז"ל דמעלת חצי בצל גדול עיקר המעלה משום דהוי גדול מהקטן השלם ואם כן אי נימא דלשון פרוסה של חיטים הוי גם כן פי' דהוי גדול מהשלם א"כ האיך נשמע מהת"ק דשלימה של שעורין עדיפא מפרוסה של חיטים ואמאי דלמא שאני בתרומה דנגד השלם ליכא רק מעלת גדול לחוד מש"ה שלם עדיף משא"כ הכא בפרוסה של חיטים דהוי נגד מעלת שלם מעלת חיטים וגם מעלת גדול אפשר דזה עדיף משלם וע"כ דלשון פרוסה משמע אף שוין מש"ה אמר בגמ' כמו דלהת"ק תורמין שלם נגד גדול כמו כן תפסינן הכא מעלת שלם נגד מעלת חיטים לחוד ואע"ג דלכאורה אכתי תיקשי דהרי ע"כ חזינן דמעלת חיטים עדיף ממעלת גדול דהא לרי"ה שלם עדיף מגדול אפ"ה סובר דשל חיטים עדיף מגדול מ"מ י"ל דסובר הגמרא לדמות מעלת גדול גבי תרומה כיון דאם יקח הכהן הו"ל רווחא ג"כ מש"ה מדמינן מעלת גדול גבי תרומה כמו מעלת חיטים לענין ברכה ובזה ניחא דלא תיקשי כיון דלרש"י ז"ל הוי מעלת חצי בצל גדול רק משום גדול טפי מהשלם א"כ מאי דוחקא דרש"י ז"ל לפרש דהך כתנאי קאי על הך דפרוסה של חיטים ושלימה ואמאי לא אמר דהך כתנאי קאי רק על פלוגתייהו דר"ה ורי"ה דפליגי בשלם נגד גדול ולהנ"ל ניחא כיון דהוי ס"ל דמעלת גדול גבי תרומה דמי כמעלת חיטים לענין ברכה ולא דמי לגדול גבי ברכה וכן מוכרח נמי דלשון פרוסה הוי שם כולל נמי לענין כי הוי גם גדול מהשלם דהא רש"י ז"ל מפרש הא דמסיק הגמרא מניח הפרוסה בתוך השלימה ובוצע דהוי כדי לצאת נמי פלוגתייהו דר"ה ורי"ה ומעתה אי לשון פרוסה הוי רק בשוין הרי בכה"ג לא פליגי ר"ה ורי"ה כלל דתרוויהו מודו דיכול לברך על השלימה אם ירצה א"ו דבלשון פרוסה נכלל גם גדול מהשלם וכיון שכן אמאי שינה הגמרא מיד בין לשון פרוסה מלשון פתיתה כנלפע"ד בפי' התוס']. אכן לולא דמסתפינא נלפע"ד ליישב שיטת רש"י ז"ל ואדרבה דייק רש"י ז"ל מדשינה הגמרא מיד מלשון פתיתה לפרוסה מזה סובר דלשון פתיתין הוי שם כולל הן לשוין והן לגדול ומ"מ בשוין הוי רשות בידו לברך על איזה שירצה ובגדול הוי מעלה בגדול ומברך רק על הגדול ורי"ה שסובר נמי דמברך על השלם הוי נמי אף אם הפתיתין גדולים משא"כ לשון פרוסה הוי פי' רק דגדול מהשלם וממילא מוכח מדנקט הגמרא פרוסה של חיטים ושלימה של שעורין מברך על הפרוסה מזה מוכח דרי"ה סובר דאפילו בגדול, מ"מ שלם עדיף אלו הוי שניהם מין א' ומש"כ רש"י דחצי בצל גדול דהוי גדול מבצל קטן שלם נראה דאין כוונת רש"י ז"ל דרק מעלה זו יש לחצי בצל גדול נגד בצל קטן שלם בגדלות חדא דאין סברא לומר דרש"י ותוס' ז"ל יחלקו במציאות דלתוס' יש ג"כ איזה עדיפות בחצי בצל גדול ולרש"י אין שום עדיפות רק בגדלות לחוד א"ו דכוונת רש"י ז"ל דמלבד איזה עדיפות שיש לחצי בצל גדול יש גם עדיפות בגדלות ומפרש רש"י ז"ל הכי משום דלשיטתי' סובר ר"ה דלהשלם ליכא שום מעלה אף בשוין א"כ הך כתנאי דאמר בגמרא לא מצי קאי אפלוגתייהו דר"ה ורי"ה דא"כ לא משכחת שום תנא דיסבור כר"ה דהא אפי' הך תנא שסובר דתורמין חצי בצל גדול הרי י"ל בטעמא משום דעדיף גם כן מהקטן ואם כן הך כתנאי קאי על הא דאמר בגמרא אכל פרוסה של חיטים ושלימה של שעורין. ומעתה כי נימא, דחצי בצל גדול אין לו שום מעלה רק דעדיף קצת מהבצל הקטן השלם אכתי לא אתי שפיר כתנאי דאמר דהא אפילו מ"ד דסובר הכא דתורמין השלם הא י"ל דדוקא הכא מעלת שלם עדיף נגד קצת מעלת דעדיף חצי בצל גדול משא"כ בפרוסה של חיטים דהוי גדול מהשלימה וגם דהוי של חיטים ובזה אין שלם עדיף ולהכי מוכרח לפרש דגם חצי בצל גדול יש לו גם מעלה זו חדא דעדיף קצת מהקטן השלם וגם הוי גדול מהשני ושפיר דמי לפרוסה של חיטים ושלימה של שעורין וכן מה דמפרש רש"י ז"ל בהך דאמר מניח הפרוסה בתוך השלימה ובוצע להוציא נפשיה מפלוגתא דר"ה ורי"ה ואינו מפרש להוציא נפשיה מהדין דפרוסה של חיטים ושלימה של שעורין משום דאליבא דמסקנא דמסיק בגמרא דביש כהן כ"ע לא פליגי דחשוב עדיף וכי פליגי באין כהן א"כ הרי בפרוסה של חיטים כ"ע סברי דזה עדיף ומש"ה מוכרח רש"י ז"ל לפרושי דזה קאי על היכי כששניהם הוי של מין א' וכדפי' הרשב"א בשם הראב"ד ז"ל ולהוציא נפשיה מפלוגתא דר"ה ורי"ה ובזה מדוייק שפיר לשון רש"י ז"ל מש"כ או שיבצע משתיהן או שיבצע מהשלימה משום דעיקר להלכה קי"ל כרי"ה דשלם עדיף אלא דלצאת גם דעת ר"ה עכ"פ מניח הפרוסה בתוכה כנלפע"ד בדעת רש"י ז"ל

אכן שיטת הרמב"ם ז"ל כאן מפרש הך דמניח הפרוסה בתוך השלימה הוי כהך דפרוסה של חיטין ושלימה של שעורין [וכן מוכרח נמי לפמש"כ בשם ר"ת ז"ל דר"ה דאמר מברך על איזה שירצה מיירי דוקא בפתיתין גדולים מהשלם ופרוסה של חיטים הוי דוקא בקטנים א"כ ממילא לא מצי בגמרא לפרושי לצאת ידי פלוגתא דר"ה ורי"ה דהא בפרוסה קטנה, כ"ע מודו דמברך על השלם וע"כ דהיינו להוציא ידי שניהם בהך דפרוסה של חיטים ושלימה של שעורין] והיה אפשר לומר שסובר הרמב"ם דאע"ג דמסיק בגמרא כשיש כהן כ"ע סברי דהחשוב עדיף ה"ד בתרומה דכתיב ביה מכל חלבו משא"כ לענין ברכה דאכתי אפשר לומר דשלם עדיף ולהוציא ידי שניהן הוי שלא בדוקא אלא להוציא מידי ספיקא קאמר [ולפי' ר"ת ז"ל דמפרש פרוסה שאינה גדולה מהשלימה היה אפשר לומר דכי הוי קטנה מהשלימה בודאי שלימה עדיף אכן בתהר"י ז"ל מבואר דגם בכה"ג ספיקא הוי] אכן להמעיין בהרמב"ם בפ"ה מהל' תרומות הל' י"ב פוסק שם כהת"ק דתורמין בצל קטן שלם ולא חילק בין יש כהן או לא וכן בפי' המשנה בזה משום דזה עדיף ומשמע דאפילו ביש כהן מיירי וע"כ צ"ל דהרמב"ם מפרש בהא דאמר בגמרא הכא רק לדחויי אמר הגמרא הכי דאפילו את"ל דחצי בצל גדול עדיף מ"מ הכא באין כהן מיירי אבל אליבא דאמת הוי טעמא דהת"ק משום דהשלם הקטן עדיף ואפילו ביש כהן ואפשר דמה"ט ניחא ליה להרמב"ם לפרש הכי משום דבמשנה הקודמת כבר פליגי שם תנאי באין שם כהן אי דבר, המתקיים עדיף או חשוב עדיף וא"כ תרתי פלוגתא בזה למ"ל א"ו לדחויא בעלמא קאמר הגמרא הכי ומ"מ סובר דעיקר פלוגתא הכא הוי בתרומה מדכתיב כל חלבו ופליגי איזה מיקרי עדיף משא"כ לענין ברכה ספיקא הוי וטוב להוציא מידי ס' [ובפי' המשנה יש קצת דיוק דיהיב טעמא דהת"ק משום דזה עדיף אף ביש כהן ובתר הכי כתב באין כהן הטעם משום דמתקיים ולמ"ל לתרתי טעמי דאם ביש כהן עדיף תו למ"ל טעמא דמתקיים]

והנה התוס' כ' באם הפתיתין הם מפת נקי והשלימה אינה נקייה בודאי שלימה עדיף דשאני חיטים דאקדמי' קרא ומקשה המהרש"א ז"ל דמנ"ל להתוס' הך דינא דלפי' ר"ת ז"ל דהפרוסה הם שווין להשלימה ופתיתין הוי גדולים מהשלימה א"כ י"ל דדוקא בפרוסה דהוי שוין להכי דוקא חיטים דאקדמי' קרא משא"כ בפתיתין דהוי גדולה מהשלימה מש"ה בנקי לחודא ג"כ מהני דהוי עכ"פ תרתי דהוי גדולה וגם נקי יותר וגם הוכחת התו' מהתוספתא אינו אלא בשוה ולפע"ד י"ל דמ"מ הוכחת התוס' הוי מדלא נקטה הגמרא רבותא זו דאפילו פתיתה ונקי עדיף משלימה דהוי רבותא יותר מחיטים ומזה מוכח דבנקי לחוד ל"מ ומשום דנקטה בחיטים נקיט נמי פרוסה לרבותא דאפילו קטנה נמי עדיף וגם הוכחתם מהתוספתא נמי הכי