באר י-הודה חלק ב קלז

והנה בהרמב"ם בפ"ג ובפ"ה מהל' סוטה כ' פ' סוטה שכתבה בקומוס ובקנקנתום ובכל דבר שרישומו ניכר פסולה ואין כותבין רק בדיו שאין בו קנקנתום ויש דיוק דהתחיל מעיקרא לפסול אפי' דיעבד ובתר הכי סיים לפסול רק לכתחילה ואי נימא דרישא מיירי בקנקנתום ממש הא להה"מ בקנקנתום גם בס"ת פסול ואפשר דרישא מיירי במי קנקנתום לחוד ובתר הכי מיירי אפי' בתערובות קנקנתום עם דברים אחרים

ה"ה) א"כ מאי מיעטה הל"מ שיכתוב בדיו למעוטי שאר מיני צבעונים וכו' ואפי' כתב אות אחת במיני צבעונים או בזהב הרי אלו פסולין ע"כ [והשמיט הרמב"ם ז"ל הך דאיתא במ"ס לפסול היכי דכתב במי טריא ועפצא או בשיחור ולא ידענא טעמו] ומקשה הב"י לשיטת הרמב"ם שפוסל כתיבת כל אותיות בזהב א"כ אמאי נקטה הגמ' פסול זהב באזכרות דוקא ותי' עפמ"ש הנמ"י דהגמ' מיירי היכי שכ' האזכרות ג"כ בדיו כדינו אלא דאת"כ ציפן בזהב ולהכי בכה"ג בשאר אותיות כשר ורק באזכרות מיפסל אפי' בכה"ג ע"כ ומפרש הלבוש ז"ל דה"ק הב"י דבשאר אותיות כשר בכה"ג אפי' שעדיין לא העביר הזהב מהאות ורק באזכרה מיפסל אכן הש"ך ז"ל הכריח דאי נימא בשאר אותיות כשר אפי' בשלא העביר הזהב וע"כ צ"ל דכתב התחתון לא מיבטל ע"י ציפוי הזהב אם כן מ"ש האזכרות דמיפסלי בזה א"ו דגם בשאר אותיות לא מיתכשרי עד שהעביר הזהב ומה"ט מיפסלי האזכרות דאי אפשר להעבירן דהוי כמוחק האזכרות והעיד הש"ך דהלבוש גופיה הדר בי' ולא הכשיר בשום אות עד שהעביר הזהב [ועיין בבאר היטב באו"ח בסי' קמ"ג שכ' דיש מכשירין בנטף שעוה על האות אפילו שעדיין לא העבירה ואפשר דשעוה שאני שאינו כדרך כתיבה משא"כ ציפוי זהב דהוי ככתיבה חדשה ולהכי מיבטל כתב התחתון ואכתי לא ידענא דאי ע"י הציפוי מיבטל כתב התחתון א"כ יפסול בתו"מ אפי' אחר שהעביר דתהוי עתה כשלא כסדרן ודוחק לחלק ולומר דמכל מקום כיון דנעשה הכתב עתה שלא ע"י כתיבה חדשה לא מיפסל בהכי זה דוחק] והנה הפמ"ג בא"ח בסי' ל"ב הכריח מהכא שלא להתיר למחוק שם שלא נכתב בקדושה כדי לתקן שם מעליא דאל"כ ה"ל להתיר גם באזכרות להעביר הזהב [וכוונתו דאי אפשר דנימא דאיסור העברת הזהב בזה הוי משום דילמא ימחוק גם הדיו שלמטה כיון דכבר מיבטל כתב התחתון וע"כ דאיסור הוי העברת הזהב לחודא אע"ג דלא הוי כשם מעליא] א"ו דגם בכה"ג אסור ודלא כהש"ך ז"ל ביו"ד דמתיר בזה ע"כ ומ"מ כדי שלא יסתרו דברי הש"ך ז"ל אהדדי לפ"ז הי' קצת דהש"ך ז"ל ג"כ לא התיר אלא באם השם מעליא ג"כ כבר נכתב אלא שעדיין מחוסר ביה קצת תיקון משא"כ באם השם מעליא אכתי ליתא כלל מודה הש"ך ז"ל בכה"ג דאסור למחוק גם האזכרה שלא נכתב בקדושה

ה"ז) ואם לקח העור וכו' זה החלק שממול השער מיקרי קלף וזה שממול הבשר מיקרי דוכסוסטוס ע"כ ועיין בכ"מ שהביא דאיכא דגרסי בהרמב"ם להיפך מהנ"ל וכ"מ מתשובת הרמב"ם שהביא הכ"מ לקמן בפ"ג ע"ש וכן הוא גירסת הר"ן ז"ל במס' שבת בפ' המוציא יין ול"ק מה שהקשה הש"ג שם

והנה עפ"מ שכ' הרמב"ם ז"ל לקמן בפ"ג בתשובה דכשחולקין העור הוי זה החלק שכלפי הבשר עב טפח והחלק שלצד השער הוי דק יותר היה נראה דגם לפי גירסתינו בהרמב"ם הכא מ"מ הוי החלוקה באופן זה דלא תהוי פלוגתא במציאות א"כ לפ"ז ק"ק מהגמ' במס' שבת בפ' המוציא יין דתני שם דרשב"א הי' כותב מזוזה על הקלף מפני שמשתמרת יותר וא"כ באם החלק הקלף הוי דק יותר אמאי משתמרת טפי ואפשר דמ"מ הכתיבה מתקיימת בזה טפי

ועיין במרדכי שכ' דקלפים שלנו דין קלף יש להם מאחר דמגררין הגידין והשמנונית והקליפה הדקה מצד הבשר ולכן כשר לכתוב בו כל דבר ע"כ ונראה שסובר דאפי' שאין מגררין ממנו כל העור של הדוכסוסטוס מ"מ כשגוררין הרבה מזה העור ולא נשאר בו רק מעט ומחלק הקלף נשאר הרבה מש"ה מיקרי כ"ז קלף גמור ומה"ט הביא דיש מי שרצו לומר שזה מיקרי גויל מפני שיש בו חלק משני העורות אלא דאיהו סובר דמ"מ מיקרי זה קלף ולא תיקשי לפ"ז דא"כ האיך כותבין עליו במקום בשר דהא בקלף צריך לכתוב במקום שער ז"א דבזה המרדכי לשיטתיה שם שכ' דהא שאין כותבין בקלף במקום בשר מפני שיש שם גידין ושמנונית דלפ"ז כי גרר הכל שפיר שרי לכתוב שם ג"כ אכן מדברי האחרונים ז"ל נראה שצריך לגרור מהעור כל חלק הדוכסוסטוס ואפשר דאינהו סברי דכך הוי הל"מ שלא יתכשר כלל בחלק הדוכסוסטוס באותן דהוי דינם לכתוב בקלף

ה"ח) הל"מ שיהיו כותבין ס"ת על הגויל וכותבין במקום שער ויהיו כותבין תפילין על הקלף וכותבין במקום בשר ושיהיו כותבין מזוזה על הדוכסוסטוס וכותבין במקום שער וכל הכותב על הקלף במקום שער או שהי' כותב בגויל ובדוכסוסטוס במקום בשר פסול וכו' ומסתימת לשון הרמב"ם ז"ל נראה דאפי' באם כתב ס"ת על הקלף במקום שער פסולה ולפע"ד אינו מובן טעמא בזה דהרי אם הי' כותב ס"ת על הגויל הי' כותב לגמרי במקום שער א"כ מ"ש לאחר שחלק העור לשנים ולפי גירסתינו החלק שלצד העור מיקרי קלף מ"ט שיפסל בי' מה שכתב במקום שער דנהי דלענין לכתחילה י"ל דשאני בגויל שנשאר גידין ושמנונית בהצד השני מש"ה כותב יותר בצד השער משא"כ אחר שחלק העור וליכא בצד השני גידין ושמנונית מש"ה עדיף שיכתוב בצד השני משא"כ לענין פסול דיעבד לא מיסתבר ובאמת הטור ז"ל ביו"ד בסי' רע"א שהכשיר בזה נראה דהוי מהטעם שכתבתי

והנה הרא"ש ז"ל הכשיר במזוזה שכתבה על הגויל מדחזינן שכשר בה בין כתבה על הקלף ובין על הדוכסוסטוס מה"ט מתכשרא ג"כ על הגויל וקצת אינו מובן דהא חזינן בגמרא במס' שבת דהוי ס"ד בגמ' להכשיר בתפילין ג"כ בין על הקלף בין על הדוכסוסטוס ואפ"ה קאמר בגמ' וליטעמך תפילין על הגויל מי כתבינן ואע"ג די"ל דהגמ' פריך ממעשים בכל יום דלא כתבינן מ"מ הרי חזינן דלא תליא זב"ז וי"ל קצת. והנה הב"י באו"ח בסי' ל"ב כ' באם כתב תפילין על הקלף במקום שער דמיפסל דלא כמש"כ התוס' במס' שבת בחד תי' ע"כ וקצת אינו מובן דנראה דגם התוס' לא כ' הכי בחד תי' אלא אליבא דס"ד דהוי ס"ל להכשיר תפילין בין על הקלף ובין על הדוכסוסטוס מה"ט סברי די"ל דגם זה מתכשר וכעין מש"כ הרא"ש ז"ל משא"כ אליבא דאמת דמסקינן דתפילין לא מתכשרי רק על הקלף להכי שפיר מודו התוס' דמיפסלי בקלף במקום שער

ה"ט) אעפ"י שכך הוי הל"מ מ"מ באם כתב ס"ת על הקלף כשרה ולא נאמר גויל אלא למעט דוכסוסטוס שאם כתב עליו הס"ת מיפסלה וכן אם כתב מזוזה על הקלף או על הגויל כשרה ולא נאמר דוכסוסטוס אלא למצוה מן המובחר ע"כ ונדחק הכ"מ למצוא סמך לדינא דהרמב"ם לפסול ס"ת שכתבה על הדוכסוסטוס ואע"ג שקצת י"ל דהרמב"ם מסברא יליף לה מכח הסברא שכ' לקמן בה"ג בתשובה שהובא בכ"מ דכל מה דחמירא קדושתו טפי צריך לכתוב על דבר שמתקיים יותר והרי דוכסוסטוס לא מתקיימא ביה כתיבה כמו גויל וקלף כדמוכח בגמ' שהבאתי לעיל מ"מ גוף טעמיה דהרמב"ם בתשובה דחוקין הם חדא דלפ"ז אמאי מיפסלי תפילין על, הגויל וגם נדחק הכ"מ במאי דמכשיר הרמב"ם מזוזה על הגויל ולולא דמסתפינא הי' נראה דהרמב"ם יליף הני תרתי דיני הנ"ל מהברייתא דמייתי הגמ' במס' שבת דתני דבי מנשה כתבה על הקלף ועל הגויל ועל הדוכסוסטוס כשרה והוי קשיא לי' סידרא דהברייתא דנקטה גויל באמצע דלפ"ז הוי סידרא לא בדרך לא זו אף זו ולא בדרך זו ואצ"ל זו דאי הברייתא בס"ת מיירי א"כ ממנ"פ אם נימא דגויל בס"ת הוי למצוה מן המובחר בודאי לא הו"ל למיהוי גויל באמצע ואפי' דנימא דלא הוי למצוה מן המובחר בזה [וכ"מ מהרמב"ם שכ' דנקט בס"ת גויל למעט דוכסוסטוס ולא נקט דהוי למצוה מן המובחר] מ"מ לא הו"ל למינקט גויל באמצע ובפרט דאי הברייתא בס"ת מיירי ע"כ נצטרך לומר דאלו במזוזה לא מיתכשרה בכולהו דאל"כ הו"ל לברייתא לומר בלשון רבים כתבן וע"כ דמזוזה לא מתכשרה בגויל א"כ בודאי לא שייך למינקט גויל באמצע ויותר הו"ל למינקט גויל בסוף הסדר דאז תהוי בדרך לא זו אף זו דל"מ על הקלף דכשר כיון דמתכשר