באר משה צט

שחסר כאן ברש"י ע"ב גלה לעיל ע"א דבשני התראות ושני ב"א אפילו בעשיה אחת חייבים והכל הוי בכלל מחמץ אחר מחמץ ודוק, היוצא מזה לדינא ע"פ שטת רש"י לש אחר לש באדם אחד כיון שלא היה פעולה חדשה (לא בשינוי עשיה ולא בשינוי מגברא לגברא) אינו חייב אפי' בשני התראות (משא"כ לשיטת תוס' פשוט דאפה ואפה או שאר עשיה אחת הוי כאל תשתה וכו') עורך אחר עורך דשני בני אדם חייב בשני התראות וכן שני עשיות באדם אחד בשני התראות (כמו אפייה דאיכא בו עריכה ואפייה) ואם היה התראה אחת דאל תעשינה חמץ חייבים העורך והלש וכו' היינו גופים ועשיות מחולקים וזהו היסוד דקרא לא תעשה ולא תאפה כו' דאתי לעשותן שמות מחולקין וממילא מוכח מזה כל סוג דמחמץ אחר מחמץ וכמש"ל וגם מדברי הרמב"ם (פי"ב מה' מעשה הקרבנות הי"ד וטו) שכתב המא"מ חייב ולוקין על כל עשיה ועשיה שבה עשה חמץ מתחלה ועד סוף לוקה על כל מעשה מהן יעו"ש מבואר גם כן דבאדם אחד אינו חייב אלא בפעולה חדשה ולא בלש אחר לש (ומדין דעשיית גופים מחולקים לא באר שם ויש בענין דהתראות הרבה לפלפל בשיטות הראשונים ואכמ"ל) ולפע"ד אין הכרח לומר. דהרמב"ם ס"ל כפי' התוס' גבי הא דערך וכמ"ש הלח"מ שם דלדעתי העניה אפילו אם ס"ל כפרש"י הא כתב רש"י דבאפייה גמר עריכה וא"כ באפייה יש שני פעולות והא גלה הרמב"ם שם דלוקה על כל מעשה מהן כמובן

(ו) ומה שנסתפק הדר"ק אם שנים ערכו או לשו בחמוץ אי חייבים המה דאף דבכל מקום שנים שעשאו פטורים ונלמד מקרא מ"מ י"ל הטעם דכל שאינו בזא"ז אפילו בב"א אינו משא"כ כאן דחייב בזה אחר זה חייבים ג"כ בב"א אלא דעלה ונסתפק גם בזא"ז אולי אין חייבים כאן רק במעשה חדש וכדנראה מדברי רש"י כל המסייעים כו' ועכ"ז אינו מבין כת"ר למה לא יהיה חייב כאן לש אחר לש כעין המעלה בחוץ קדשים דחייב על כל עליה ועליה (זבחים קח א') ואגב דקדק כת"ר במשנה שם שנים שאחזו בסכין ושחטו פטורים למה האריך הלשון אחזו בסכין אולי להורות דוקא בבת אחת ממש פטורים משא"כ בזא"ז למ"ד ישנו לשחיטה מתחלה ועד סוף יכול להיות שיהיה חייב כ"א אלא שלא מצא כת"ר מבואר לומר כן ועכ"פ מכש"כ מחמץ אחר מחמץ יש לומר שיהיה חייב זה אחר זה בלשו זה אחר זה], גם כתב הדר"ק בשכלו הזך די"ל דכאן לא שייך לומר זה יכול כו' כי זה דוקא בדבר שיש לו שיעור אז שייך לומר זה יכול לעשות שיעור האיסור משא"כ הכא דהקפידה התוה"ק אף אחר שכבר נחמץ שלא יתוסף חימוץ הוי כדבר שאין לו שיעור זת"ד הדר"ק ודפח"ח, אמנם כן לפמש"ל (אות ה) א"כ לא מבעיא לשיטת תוס' דאפילו בעשיה אחת כגון אפייה ואפייה או בעריכה או לישה חייב בזא"ז א"כ פשוט דלא שייך בזה הסברא דכל שאינו בזה אחר זה וכו' וכמ"ש גם כת"ר אלא אפילו לשיטת רש"י דאינו חייב בזא"ז אלא במעשה חדש כעריכה אחר לישה וכדומה וכ"נ עיקר בשטת רש"י כמש"ל (דמה שתמה הדר"ק דלמה לא יהיה חייב כאן לש אחר לש כעין המעלה קדשים בחוץ דחייב על כל עליה ועליה, הנה מלבד הסברא שכתבתי לעיל. דגבי מא"מ לולא הריבוי לא היו מחייבין מפני שכבר נפסל וע"כ אפילו אחר הריבוי דמחלקין בין נפסל מחמת דב"א ובין נפסל מחמת חימוץ די לומר שנתרבה במעשה חדש ולא במעשה זו ממש הא גם התם גבי מעלה קדשים בחוץ פלוגתא דתנאי היא וגם פלוגתא דר"י ור"ל (שם ע"ב) אם המחלוקת דתנאי בד' וה' אברים או באבר א' ולהלכה הא פסק הרמב"ם (פי"ט מהלכות מעשה הקרבנות הי"א) העלה וחזר והעלה חייב על כל אבר ואבר וכו' ויש אריכות דברים בעומק הלכה זו יעו"ש בכ"מ ולח"מ ומשנה למלך ואכמ"ל אבל עכ"פ הא דלש אחר לש בעיסה אחת אין דומה להא דהעלה וחזר והעלה) מ"מ הא כתבתי לעיל דבשני ב"א אפילו במעשה אחת הוי כפעולה חדשה והוא בכלל מחמץ אחר מחמץ וכמ"ש רש"י גבי עורך אחר דעריך חבריה א"כ בנדון שנסתפק כת"ר בשנים שלשו או ערכו כאחד שפיר י"ל דחייבים המה כדעת כת"ר כיון דבשנים חייבים בזא"ז כן חייבים המה בעשו כאחד כמובן

(ז) וכ"ז כתבתי לפי מה שתפס הדר"ק הא דכל שאינו בזא"ז כו' גם להך דנ"ד אבל באמת אחר התבוננות יש לעיין בזה דלפי דעת כת"ר דמה דגבי שבת שנים שעשו פטורים הוא מטעם דכל שאינו בזא"ז אפי' בב"א אינו א"כ קשה הא אמרינן התם (שבת צב ע"ב) דבזה אינו יכול וזה אינו יכול ועשו שניהם חייבים אף דלא יכול להיות בזא"ז (דכל א' בפ"ע אינו יכול לעשותו) עכ"ז בב"א חייבים וכן הכא גבי העלאה דשנים שאחזו באבר והעלוהו בחוץ חייבים אף שאינו בזא"ז [יעו"ש רש"י (קח ע"ב) ד"ה אבל ותוס' שם ד"ה אבל ורמב"ם שם (פי"ט מהמעה"ק הי"א) והשגת הראב"ד וכ"מ ומלמ"ל שם ויעו' בש"ס שם (קז א') וכריתות (ג ע"ב) בהא דמתקיף לה רב ביבי בר אביי והא איכא המעלה והמעלה היינו המעלה אברי פנים והמעלה אברי חוץ) ויעו' בלחם משנה (פ"א מהלכות שגגות ה"ד) במה שתמה על הרמב"ם למה לא מנה שם המעלה והמעלה אע"ג דכבר כתב הדין כו' ויעוין ברמב"ם (פי"ח מהלכות מעה ק הלכה ה) ובמשנה למלך שם בסוף דבריו (במ"ש ע"ד הלח"מ דפ"א מהלכות שגגות) דלא ידע היכן מצא בדברי הר"מ דהמעלה והמעלה חייב שתים ודוק, ועכ"פ באבר אחד ליכא חיוב בזא"ז ועכ"ז בהעלו שניהם כאחד חייבים] אבל באמת הא דכל שאינו בזא"ז (קידושין נ ע"ב ועוד בכ"ד) אינה סברא כוללת בכל מקום ויש בזה כמה חילוקים יעוין קידושין (ו ע"ב) שני חצייך בפרוטה מהו אף דליתא בזה אחר זה כתבו התוספות זבחים (ל ע"א) ד"ה דבריו דכל שאינו בזא"ז מיירי בדבר שאין השני יכול לחול מחמת שהראשון חל תחלה כו' אבל הכא בקידושין בזא"ז אינו לא זה ולא זה אבל בב"א תפשי תרווייהו יעו"ש מה שכתבו עוד לחלק בין היכא שסותרים זא"ז להיכא דמקיימי תרווייהו יעו"ש ובפירוש הרא"ש נדרים (סט ע"ב) ד"ה כל ובר"ן שם ויעוין ג"כ תוס' בכורות (ט ע"א) ד"ה אמר ותוס' גיטין (מב א') ד"ה הא ותוס' זבחים הנ"ל (דף ל) במה שכתבו עוד וי"ל דכיון דמשכחת בזה אחר זה כו' ובצאן קדשים שם ד"ה ויש מקשים מה פריך כו' הרי שחיטה וכו' יעו"ש ודוק) ובתוספות עירובין (נ ע"א) ד"ה כל וחידושי הרשב"א קידושין (נ ע"ב) ד"ה הא (ונא ע"א) ד"ה שאני ובחידושי הריטב"א שם (נ ע"ב) ד"ה מתניתין כדרבא ובט"ז או"ח (סימן תעה ס"ק ב') ויש בזה לפלפל ולסלסל אכמ"ל דעכ"פ לפ"ז מובן מכ"ט מה דהעלו שנים חייבים אף דאינו בזא"ז באבר א' ודוק, ובפרט גבי שבת בזה אינו יכול וזה אינו יכול אף דלא יכול להיות בזה אחר זה פשוט דחייבים בב"א משום דבזא"ז אינו לא לזה ולא לזה החיוב משא"כ בב"א החיוב לשניהם וכמ"ש התוס' גבי שני חצייך בפרוטה ויעו' ג"כ ברש"י שם שבת (צג א') ד"ה שאינה מ"ש דכיון דזה אינו יכול וזה א"י כאו"א כולי מעשה עביד ודוק בכל זה, סוף דבר דהא דגבי שבת שנים שעשו פטורים לאו משום לתא דכל שאינו בזא"ז כו' הוא דפטרו כמובן אלא ממיעוטא דקרא