באר משה ט
Be’er Moshe responsa 9 · באר משה · free full Hebrew text
Open in the reader →קונטרס השיב משה שער הראשון שער התורה ובו ב' סימנים
ה' צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה
תשובה לכבוד הרב החריף ובקי נגיד ומצוה מגזע תרשישים מו"ה נפתלי הירץ ראפופארט בהגאון הצ' מהר"צ וצ"ל מח"ס עזרת הכהנים בענין אם כבר התפללו וקראו בתורה בביהכנ"ס ובמנין השני יש ששה או שבעה שלא שמעו הקריאה אם מותרים להוציא ס"ת לקרות בו בשבילם
(א) ע"ד שאלתו כי כמה פעמים נפל ספק בבית המדרש כשהתפללו מנין אחד וקראו בתורה בב' וה' ואח"כ מתפללין מנין שני ונמצא ששה או שבעה שלא שמעו הקריאה אם מותרין להוציא ס"ת פעם אחרת, דדעת כת"ר היא דלפמ"ש הטור או"ח סי' תקס"ו אבל לענין קביעת ברכה צריך שיהיו עשרה עכ"ד, מזה נראה לכת"ר פשוט דגם הכא לענין קריאה אין לגרום ברכה בפתוח מעשרה ואף דחכם אחד אמר לו דלדעת האחרונים דבח"צ אף שאין עשרה מתענין קורין ויחל דיומא קא גרים א"כ גם כאן יומא קא גרים נראה לכת"ר לחלק דהתם משום שלא קראו עוד כתקנת חכמים שפיר אמרינן יומא קא גרים לאפיקי כאן דכבר קראו וחובת היום כבר נתקיים בקריאה ראשונה ורוצים לקרות רק עבור האנשים שלא שמעו ע"כ בפחות מעשרה לא מקרי קביעות לענין ברכה זת"ד כת"ר, ולכאורה דבריו נכונים ומסתברים וגם אנכי תמהתי פה על המנהג הזה אבל מפני שנוהגין כן בכל תפוצות ישראל בפני כמה גדולים בטח יש בזה טעם של תורה ולא מצינו רק לאחד מגדולי האחרונים שהעיר מקום הספק בזה ה"ה הרב ת"א כלל ל"א אות י"א שכתב צ"ע אם כולם שמעו קריאת התירה ויש איזה ב"א שלא שמעו אם מותר לקרות עוד הפעם בשבילם ול"ד לפריסת שמע בסי' ס"ט דהתם כל יחיד מחויב באותה ברכה אבל הכא החיוב רק שישמע קריאת התורה וחכמים תקנו שיברך משום כבוד הצבור וי"ל דלא תקנו אלא כשכל הצבור חייבים בקריאה אבל לא בשביל יחידים וצ"ע עכ"ד, ונראה דהקפדתו רק שלא יקראו בשביל יחידים אבל אם יהי' רובא שפיר יכולין להוציא ס"ת לקרות, אכן ממ"ש אלא כשכל הצבור חייבים בקריאה נראה כדעת כת"ר דבעינן כל עשרה. עכ"פ דעת הרב ת"א נראה כמסתפק בדבר והן ולאו ורפיא בידו
(ב) אכן כיון דכן המנהג בכל תפוצות ישראל לקרות פ"ש ושלישית כשיש רוב מנין שלא שמעו הקריאה ומנהגן של ישראל תורה היא יעויין תשו' הריב"ש סימן ל"ז בענין שהש"ץ התפלל תפלת מוסף ביום הזכרון מיד עם הצביר במה שהביא בשם הרב ר' חסדאי ב"ר שלמה ז"ל כי בלכחו קשטיליא וכו' ואמר לבטלו ולא קבלו ממנו ואמרו לו שאף אם הוא גדול בחכמה הם סבורים שהקודמים שהנהיגו שם המנהג ההוא היו גדולים ממנו ואז קבל עליו שבשום מקום וכו' שלא יתעצם לבטל מנהגם יעו"ש, ובשו"ת תשב"ץ ח"א סי' קנ"ג ד"ה האחד במ"ש שאפילו תמצא לומר דמדין התלמוד כך יש להם לעשות מיהו כיון שעל מנהג זה התנהגו הדורות אין כח לשטת מנהגם כלל שזהו מתורת המנהגות דכל היכא דליכא איסורא אפי' נהוג דלא כהלכתם שבקינן להו ולא מסלקינן להו ויסוד דבריו ע"פ דברי הש"ס ר"ה ט"ו ע"ב במקום איסורא כי נהגו שבקינן בתמי' דמשמע הא אי ליכא איסורא שבקינן) יעו"ש שכ"כ בשם ס' העתים לר' יהודה ברזילי ז"ל ורבינו האי גאון בתשו' והרמב"ן בספר לקוטין ויש בענין זה אריכות דברים המתחלק לכמה ענפים יעויין ג"כ בשו"ת הריב"ש שם וסי' מ"ב ורנ"ו ושפ"ח וש"צ ובתשו' באר שבע סי' כ"ב באורך ובשו"ת הרדב"ז ח"א סי' שנט בענין דאין מנהג מבטל הלכה אלא א"כ הוקבע ע"פ ותיקין ובמ"ש בשם הריטב"א בשם רבותיו ויעויין ג"כ ברמב"ם פ"ג מהלכות שביתת עשר ה"ג ושו"ת פאר הדור סי' ק"ד ואכמ"ל וביותר מצינו כחו של מנהג ישראל בתשו' הרשב"א (הו"ד בשו"ת השיב משה חאו"ח סימן י"ג דף ז' יעו"ש) שכתב דאין לדחות קבלה שיש ביד נשים הזקנות מבני ממנו מפני ששים רבוא מופתים המראים סותרו דחק הישראלי הוא למעלה מהטבע והשכל יעו"ש
(ג) ולזאת נלפע"ד דהמנהג נכון וברור כדעת אותו חכם שכתב כת"ר וכמו שהקילו האחרונים בת"צ דאף שאין עשרה מתענים קורין ויחל יעויין בפרמ"ג סי' תצ"ב במ"ז ס"ק ד' ובסי' תקס"ו במ"ז ס"ק ז' וא"א ס"ק ה' ושע"ת שם סק"ד מ"ש בשם המח"ב ויעויין בשו"ת חת"ס חאו"ח סי' קנ"ד במ"ש בפרט זה לענין ט"ב דאפילו צבור שאינם מתענים כלל כגון דהוי קצירי ומריעי מ"מ קורין ויחל במנחה דיום הוא שנתחייב בקריאה יעו"ש דמסיים דלמעשה צ"ע קצת (ויעו' בפסקי הלכות שנדפסו מחדש מהגאון אור עולם הצ"צ זצ"ל בסי' תקס"ו ס"ג שכתב דבד' צומות הקבועים ואירע שאין מתענים רק שלשה כגון בשעת דבר ר"ל יש לסמוך על האגודה יעו' בב"ח שם) כמו כן י"ל לענין חיוב הקריאה בב' וה' הגם דחילוקו של כת"ר הוא בדעת תורה מ"מ לא נוכל לחלק כן רק אם לא היו מקילין שם בת"צ אלא היכא דלא עשו עוד כתק"ח אבל באמת הא מצינו לגדולי הספרדים הרב בית דוד המובא בס' יוסף אומץ סו"ס ס"ד והגאון מרן חיד"א עצמו בס' טוב עין סי' ט"ז (הו"ד בס' זכור לאברהם להרב מהר"א אלקלעי חאו"ח ח"ב אות ס' סי' צ"ג ובעק"ד או"ח סי' כ"ט אות כ"ד אלא שהרב עק"ד פקפק בזה לכתחלה) לענין הוצאת ס"ת במנחה של ת"צ אי איכא ט' מתענין שלא התפללו ואחד מתענה שכבר התפלל בהוצאת ס"ת דבהכנ"ס אחר מצטרף לי' ויוציאו ס"ת יעו"ש הרי מבואר דאף שכבר עשו בבית הכנסת א' כתקנת חכמים לקרות מ"מ חובת היום על אותן שלא שמעו הקריאה ואף שאין בהם עשרה מצרפין אותו ששמע כן לענין חיוב הקריאה דב' וה' אף שכבר קראו בבהכנ"ס אבל אותן שלא שמעו חל עליהן גם כן החיוב ועכ"פ בדאיכא רובא מצרפין המיעוט שכבר שמעו ובלבד שלא תהיה הקריאה בפחות מעשרה כמבואר במגילה כ"ג ע"ב ובש"ע ריש סי' קמג ולא איכפת לן אם המיעוט כבר שמעו הקריאה: