באר משה עד

החובל שם שכתב וזה לשונו של רבינו מאיר וששאלתוני אם יש להשביע אשת איש כו' נראה שאין להשביעה ולא מטעמא דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד וכו' אלא טעמא משום מה שקנתה אשה קנה בעלה וכו יעו"ש, א"כ מבואר משטחת לשונו הטהור דכמו דטעמא דאין אדם רוצה הוא טעם כולל שלא להשביעה בכל אופן שיהיה כמו כן טעמא דמה שקנתה אשה קנה בעלה הוא גם כן טעם כולל (וכעין זה כתב המהרי"ק שורש קצ"ב להביא ראיה משטחת לשונו דמיירי בכל תביעת ממונו אפילו ע"י מו"מ שנו"נ יעו"ש ודוק) ואפילו באופן שתוכל להשיג מציאה ג"כ אין להשביעה משום דלא תוכל לפרוע מזה דהכל לבעלה וכמש"ל, ומפני רוב הטרדה שמטרידים אותי פה בלי הפוגות הפסקתי באמצע הדיבור והרבה דיו נשאר בקולמוס מה שהיה מקום לפלפל ולסלסל בענינים הנוגעים להלכות אלו ומה אעשה שאין עתותי בידי ועוד חזון למועד ועכ"פ למעשה העיקר כמש"ל

הנני ידידו הדו"ש באה"ר וא"ע מכבדו כערבו הרם כו"ח בנחיצה רבה יום ב' ג' אדר שנת תרנ"ט. הקטן משה נחום במו"ה בנימין ז"ל ירושלימסקי האבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן מב

תשובה

לכבוד שארי הרב הגאון המפורסם סוע"ה שלשלת דיוחסין מוהר"ר יוסף לעווינשטיין שליט"א הגאבד"ק סעראצק פלך ווארשא

בנדון הלאטיריעס מווארשא באופן להתאים דברינו עם חקי הממשלה הרוממה

(א) בדבר הד"ת שבא לפניו שהנגיד ר"פ רו"ב לקח צעטיל מהלאטיריע פולינשע ואח"כ קנה רש"ז עם שני בניו חלק אצלו בהצעטיל בעד ג' רו"כ ובניו שלמו תיכף שני רו"כ והוא לא היה לו אז מעות ועכ"ז העמיד ר"פ על הצעטיל שם רש"ז הנ"ל ועתה עלה הגורל על הצעטיל הלז בריוח עשרת אלפים רו"כ ואינו רוצה ר"פ ליתן החלק של הרש"ז כיון שלא נתן מעות ורש"ז מעולם לא שינה דבריו מהן ללאו ומצד זה בא עוד ד"ת לפני הדר"ג ששני אנשים רא"ז ורח"ד לקחו אצל הקאלעקטיר רצ"י צעטיל פולינשע וזאק' ובקלאססע הרביעית הרויחו סטאווקא ושילם להם מעט כסף ובעד המותר יקחו צעטיל מהקלאססע חמישית יחד עם ריד"י ואח"כ זכה גם צעטיל זה בריות עשרת אלפים רו"כ ועתה טוען הקאלעקטער רצ"י כי הריד"י לא רצה להיות שותף עמהם ע"כ כתב שם הרז"א ורח"ד על צעטיל אחר והנה מלבד שהוא דבר בלי טעם דמה נ"מ להקונה אם יהי' הקאלעקער בעצמו שותף עמו או איש אחר אף גם הגיע מכתב מהרב המו"ץ דמאקאווא שבעת יצא הגורל על הלאסס הזכיה מארבעים אלפים רו"כ מיהר הקאלעקטער רצ"י להודיע לחותנו במאקאווא כי הגורל יצא במ' אלף רו"כ על הלאסס שלו ויותר לא הודיעו ואחר ג' ימים הודיע לחותנו כי בעצמו הרויח ה' אלפים רו"כ עם הרי"ד ומדוע לא הודיע זאת בפעם הראשון: זת"ד השאלה. והנה בקניני הלאססען אין יסוד ברור וקשה לדון בזה ע"פ האומדנא כמבואר בחו"מ (סימן טו) וכמ"ש גם כת"ר במכתבו הנכבד

(ב) ומעיקר הדין הי' נראה לכאורה דשטרי הלאטיריע לא עדיפי ממכירת שאר שטרות שאין גופן ממון ואין נקנין אלא בכתיבה ומסירה כמבואר (בסי' סו) (ואפשר דגרע דבשאר שטרות הוי החוב ברור משא"כ בזה דהזכיה הוי דשלב"ל ועומד בספק) אכן לפי דעת התה"ד (סי' שלא) (מובא ברמ"א שם ס"א) דשטר שכתוב בו לכל מי שמוציאו נקנה במסירה לחודיה א"כ ה"ה בשטרי הלאטיריע שכל מי שמוציא השטר יש לו הכת לגבות התמורה נקנה ג"כ במסירה ואף דהש"כ שם (ס"ק י) האריך לחלוק על התה"ד הנה מלבד דדבריו אינם מוחלטים (יעוין תומים (ס"ק ז) ונתיבות המשפט (ס"ק ט) שהעלו כדעת התה"ד) היכא שלא נכתב שם המלוה כלל רק פלוני נתחייב לכל מי שמוציא גם הש"כ מודה דנקנה במסירה לבד ובפרט בנ"ז דגם הקאלעקטער הראשון שמוכרם אין לו זכות רק מכת זה שנמסר לידו מהקאלעקציא למסרו מיד ליד יעוין ש"כ (ס"ק צט) ודוק וכן הוא דינא דמלכותא שכל מי שהנומער בידו גובה הזכיה (יעוין בש"ע חו"מ (סימן שנו ושס"ט) ויעוין בשו"ת חת"ס חיו"ד (סו"ס שיד) שכתב דבעניני הקנינים דינא דמלכותא דינא מה"ת הוא בלי ספק ויעו' בש"ס גיטין (י ע"ב) וברא"ש שם (סי' י) וב"ק (קיג) וב"ב (נד) ונדרים (כת) ובש"כ חו"מ (סימן עג ס"ק לט) ובש"כ יו"ד (סי' קסה ס"ק ת) ואכמ"ל) ועל הרוב כן הוא ממילא שמי שקונה צעטיל לוקח אותו לרשותו (שאינו מאמין בזה להמוכר) ופשוט דקונה במסירה לבד מעיקר הדין, ובהחפשי בספרי אחרונים הנמצאים במחיצתי ראיתי לכבוד ידידי הרב הגאון מו"ה יחיאל מיכל נ"י עפשטיין אבד"ק נאווהרדק בספרו ערוך השלחן (על חו"מ שנדפס מחדש ושלחו לי למנה מספ"ב) שביאר כן להדיא בענינים אלו (שם סי' סו ס"ט) דשטרות מהמלוכה שאינם יוצאים במדינה כמטבעות (כגון בילעטין וכדומה) אם זה השטר נכתב על שמו ומוכרו לאחר צריך כו"מ ככל השטרות ואם נכתב לכל מוכ"ז נקנה במסירה לבד כו' ושטרי זכיות שנקרא לאטירענע צעטלין נ"ל דאינם בגדר מכירה כלל שה"ה דשלב"ל וספק אם יבואו בעולם ולכן אינם נקנים בקנין חליפין רק שטרי זכיות כשמוסר לו השטר בתורת מכירה או מתנה קונה את הנייר ככל מטלטלין וממילא כשיהיה איזה זכיה על הנומער הזה יגבנו כיון דהשטר בידו דכן הוא נימוס המדינה דמי שהנומער בידו גובה כו' פכ"ד שם ויעו' בש"כ שם (ס"ק ט וע"ו) וחומים (ס"ק ול"ט) וקצות החושן (ס"ק כז) ונתיבות המשפט (ס"ק לא) ואכמ"ל

(ג) וכ"ז מעיקר הדין אבל מצד המנהג אפילו היכא דלא בא הצעטיל ליד הקונה כגון שקנו אותו כמה שותפים ומניחין אותו ביד אמצעי ולפעמים נשאר אצל המוכר אי מהימן להו כמדומה שדרכי הקנין בזה בכל ערי ישראל שהקונה משלם הכסף מעט או כולו והמוכר רושם על הצעטיל מעל"ד שם הקונה וזוכה בזה בהריוח ואין פוצה פה לחזור אח"כ וא"כ במקום שמבורר שכן דרכי הקניה בזה (ולכת"ר בטח נודע מנהגי הקנין בזה במדינת פולין) קונה מדינא מטעם סטומתא כמבואר (בסימן רא) ואף דהכא הוי דשלב"ל ומבואר במרדכי שבת פ' הבונה דבדשלב"ל לא מהני גם קנין סטומתא (הו"ד ג"כ בקצוה"ח שם (ס"ק א) וכ"כ בשו"ת רבינו עקיבא איגר (סי' קלד) בשם היש"ש ב"ק פ"ח סי' ס) מ"מ הא הרא"ש בתשובה כלל יג (סימן כ) כתב להדיא דמהני קנין סטומתא אף בדשלב"ל וכן הסכימו כמה מגדולי אחרונים ובראשם בשו"ת חתם סופר חחו"מ (סימן סו אות ב) אמנם אי שטרי הזכיה הוי אותיות כשאר שטרות א"כ י"ל לכאורה דלא מהני בו קנין סטומתא וכמ"ש הנתיבות המשפט שם