באר משה ע

דקורין פ"ש ושלישית אי איכא רוב מנין והנני מצוה לאחד מתלמידי להעתיק לו תשו' זו במה שנוגע לענין זה (והוא לעיל בסימן א יעו"ש)

כה דברי ידידו משה נחום במהר"ר בנימין ז"ל ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא וכעת האבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן לז

תשובה קצרה

לש' הרב המאה"ג שלשלת היוחסין מוהר"ר שלום צבי נאלדבוים נ"י אבד"ק יאגאווצא וכעת בק' בוחאוו פלך לובלין מח"ס ברכת שלום

בדין שפיכת מים בשיש מעבר לרבים ובדין חופה בט"ו אדר ראשון ובדבר הכלים המצופים בהתוך לבן

ע"ד שאלתו בדבר המנהג שלא לשפוך המים בשכונת מת כשיש מעבר לרבים כיון בזה לדעתי שכתבתי בקצרה בקונטרסי מנחת זכרון (סימן נד) בדבר שנהגו המורים להקל במים של שכונת מת היכא דרה"ר עובר בין הבתים יסודתו בהררי קודש וכדמות ראיה לזה מדברי הש"ס פסחים (קיא א') והעובר בין שני דקלים לא אמרן אלא דלא פסקינהו רשות הרבים אבל פסקינהו רשות הרבים לית לן בה ויעוין ג"כ בתוספות ישנים כתובות (כת א') ד"ה ואם שכתבו מצאתי דאם רה"ר מפסיק מבית לבית שרי, אח"ז בהחפשי באוצר ספרי מצאתי בשו"ת חסד לאברהם להגאון מבוטשאטש ז"ל חיו"ד (סו"ס קו) שכתב ג"כ אבל כל מה שמפסיק דרך ומעבר לרבים לא בעי לשפוך דהוי כשכונה אחרת כמ"ש בתו"י כתובות (כח) דאם רה"ר מפסיק מבית לבית שרי וע"כ רה"ר לאו דוקא שיהיה כעין רה"ר ממש דאם כן למימרא בעי כו' אלא ע"כ דהיינו דרך מעבר לבני אדם דוגמא דאמרינן במשנה (דב"ב ס) אבל פותח הוא לרשות הרבים פתח נגד פתת וכ"כ הרשב"א דרשות הרבים לאו דוקא אלא כל שיש שם מעבר לג' בתים וכמ"ש בש"ע חו"מ (סימן קנד) יעו"ש וכ"כ בשו"ת חיים ביד להגאון מהר"ח פאלאגי זצ"ל חיו"ד (סימן קיג) להקל בזה אם יש הפסק רשות הרבים ויעו"ש שמקיל ג"כ לענין חנות שאין בו מים וכן בהכניס דמצטרף למנין ג' בתים

וע"ד שאלתו בחופה ביום ט"ו אדר ראשון אם יתענה החתן יפה כתב כת"ר כי לפמ"ש הכנה"ג אה"ע (סימן סב) הג"ט אות טז דבי"ד אדר ראשון יעשו החופה בשחרית ויאכלו אחר כך כן יש להתיר בט"ו והדברים פשוטים כיון דלענין תענית י"ד וט"ו באדר ראשון שוים כמבואר בש"ע או"ח (סימן תרצז) ובפרט כיון דגם בכל ימות השנה נוהגין להתיר שלא להשלים התענית, וע"ד הכלים המצופים בהתוך לבן ידועים דברי החת"ס (סימן קיג) ודברי השד"ת בדב"ח (סימן צג) ויראה ג"כ מה שכתב השד"ת מערכת הגעלה (אות כא) באורך בשם כמה גדולי אחרונים מה שכתבו בענין זה ומנהגי להקל בהם על ידי הגעלה ג' פעמים או ליבון קל היינו למלאות גחלים מבפנים ומבחוץ היכא שהבליעה מבחוץ ושמעתי כי בווארשא מקילין על ידי הגעלה לחודיה אולי נתודע להם כי הוא מין מתכות וכת"ר יוכל לחקור שם בזה אבל מנהגי כמש"ל

הדורש שלומו בלונ"ח משה נחום במו"ה בנימין ז"ל ירושלימסקי אבג"ק קאמינקא וכעת האבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן לח

תשובה

לכבוד תלמידי הרב החריף ובקי זית רענן מו"ה שלמה בר' זינדל משה זלאצקי בעת מו"ץ באחרימאווא

בדיני אבלות שלא נהג יום אחד אחר שנתודע לו אי מצטרף לשאר ימים

בדבר שאלתו באחד שלא נהג אבלות על אחותו עד ליל ו' ונודע לו מפטירתה ביום ה' הנה אם היה הדבר ספק אצלו עד שבא לבית אביו (שהמודיע אמר לו בדרך שאלה אם אמת הוא שגיסו נתאלמן) פשוט הוא דיום ה' אינו מצטרף אכן אם אמרו לו דרך ידיעה והחלט א"כ אף שלא נהג הוא הדין מבואר (בסימן שצו ס"ב) דעולה לו ואין בזה שום ספק כלל, ומ"ש על דברי הרדב"ז (ח"א סימן תקכא) בראובן שבא לו שמועה שמת אביו ואחד מן הקרובים אמר לו שאין השמועה אמת ואחר שעברו שני ימים אמר לו אמת היתה השמועה אם נתחייב למנות מיום שאמר לו קרובו אמת היתה השמועה או מיום השמועה, והשיב לא מבעיא בנ"ד דאנוס היה ראובן ע"פ קרובו שהטעהו כו' דפשיטא דאותן הימים עולין לו למנין ז' אלא אפילו זלול במקצת הימים כו' עולים לו למנין וכ"כ הרא"ש כו' יעו"ש במ"ש עוד וליכא לדחויה דהתם לעולם היה יודע שמת אביו אבל בנ"ד אותם הימים שבנתיים הוי כאלו לא ידע ולא שמע כיון שאמרו לו שאין השמועה אמת דכיון שאמרו לו אח"כ שאמת היתה השמועה הראשונה מאותה שעה הוא מונה יעו"ש דדבריו צע"ק וכבר רשום אצלי על גליון הרדב"ז שם דצ"ע מדוע לא הביא מדברי הרי"ץ גיאות בשם הגאון והרמב"ן (הו"ד בטיו"ד סי' שמ) ומבואר הכל בס' ת"ה וגם הרמב"ן כתב דראוי לומר כבר הורה זקן אלא דיש להשיב ועכ"ז סיים דהדבר צריך תלמוד ויש עוד מקום לומר בדברי הרמב"ן דוקא משום שנהג ג"י אבלות קודם שאמרו לו שהוא קיים משא"כ בנ"ז שלא התחיל כלל וצ"ע ויעו' בר"ן (כתובות ריש פ"א) סוד"ה ומת במ"ש ואם כן לא הוי רצופין דמבואר כסברת הגאון ע"כ דברי שם על הגליון, ועתה בהחפזי ראיתי בבאה"ט (סימן שמ ס"ק כז) שעל דברי הרמב"ן הנ"ל רשם לעיין ברדב"ז ח"א (סימן קצה) ובכנה"ג ובודאי כיון לדברי רדב"ז אלו (שלא נמצא בח"א תשובה מעניני אבלות בסימן קצה) כידוע דסימני הרדב"ז נשתנו בדפוס האחרונים וס' כנה"ג אינו לפני אכן בגליון רש"א ראיתי עתה (סימן שצו) בשם הכנה"ג שהביא דברי הרדב"ז (בסימן קצה) בדין אם מונה מיום השמועה הראשון, (כאשר הוא לפנינו בסי' תקכא) ושם בגליון רש"א עמד ג"כ בדברי הר"ן דכתובות ונהניתי עכ"פ בנ"ז אם אמרו לו שמתה אחותו (לא בדרך שאלה) אף שלא נהג עולה ויפה כתב רו"מ דלאו דוקא זלזל אלא גם היכא שלא ידע הדין (ולא משום דלא חלקו כמ"ש) אלא דבתשו' הרא"ש שם (כלל כז דין ד) הביא מה שדקדק הראב"ד מדין