באר משה סח

ושפיר יש לדון ק"ו בזה מי איכא מידי דהשם גופיה לא נתקדש כשנכתב בטעות ומותר השם קדוש אפילו כשנכתב בטעות ויש לחלק בזה ואכמ"ל) ועכ"פ המעיין בדברי הט"ז שם יראה דגם לדבריו יש אופן לומר שדילגו בו ונכתב בטעות כזה שהיה היתר למחקו, וכן בפן הד' שנכתב ע"י חק תוכות יש מקום עיון להרואה בדברי השב יעקב שם (סימן נה) במה שהביא תשו' מנחם עזרי' (סי' צג) וגם הפר"ח בליקוטיו אוסר המחיקה בשם שע"י חק תוכות יעוין גם כן בב"ש (סימן קכה ס"ק ג) ופר"ח שם וט"ז יו"ד (סימן רעא ס"ק ח) אכן הרב תורת גיטין בחידושיו לגיטין (דף כ) ד"ה הא החליט דלית ביה משום קדושה כשנכתב ע"י חק תוכות יעו"ש גם בענין קליפת השם יש להאריך ואכמ"ל דאף אי נימא שאינו מוחלט להיתר כל מראה אופן שכתבתי עכ"פ לא איגרע חזקת הסופר אם הוא טעה וסבר שמותר למחוק בזה וכמש"ל (ס"ק ו) מדברי הש"ע חושן משפט (סימן לד סי"ב) והא מבואר שם דגם היכא די"ל שהיה טועה וסבור שאין איסור בדרך ההוא אין מוציאין אותו מחזקת כשרותו יעו"ש (בסמ"ע (ס"ק ל) ויש להאריך בזה יעו' ג"כ מ"ש בספרי ברכת משה בקוה"ת (סי' כה אות ג) ויעו' בספרי מנחת משה חיו"ד (סימן כא) מה שכתבתי באורך לענין טועה בדין ויעו' במג"א (סימן שיח ס"ק ג) ואכמ"ל) וכן גם בנ"ד כיון שיש כמה אופנים שלא היה אסור למחוק ועכ"פ הוא סבור שאין איסור במחיקתו שוב אין להוציאו מספק מחזקת כשרותו כמש"ל

(א) הן אמת דהיה מקום. להסתפק כיון דהסופר אינו לפנינו א"כ כיון שאין אנו דנין על איש פרט לא שייך בזה חזקת כשרות ע"פ דברי התוס' בבא מציעא (קטז ע"א) ד"ה והא והרא"ש פרק כל הנשבעין (סי' ד) והש"כ חושן משפט (סי' קלג ס"ק ג) דמבואר מדבריהם דבדבר שאינו לפנינו ואינו דבר פרטי לא שייך בזה חזקה דכמה איכא בשוקא שיצאו מחזקתם יעו' ג"כ בבית שמואל (סי' יז ס"ק פד) (ויעו' מ"ש בספרי מנחת משה חיו"ו סימן ד אות ב) אכן ז"א דמה בכך שלא נודע לנו שם הסופר ועתה אינו עומד לפנינו הא עכ"פ ידוע שם בסמאלענסק מי הוא פועלו של הסופר שכתב הס"ת ויוכל לבוא לפעמים גם לפנינו ובודאי דמספק אין להוציאו מחזקת כשרות לומר עליו שעבר על איסור מחיקה וקידוש אזכרות וכדומה וכמש"ל (ואף אם הוא בעצמו יבוא ויאמר שכתב באיסור אינו נאמן לעשות עצמו רשע יעו' גם כן במרדכי הלכות קטנות (סימן תתקמ"ט) מ"ש בשם הר"ש די"ל דנקט שמות משום דלא משוי איניש רשיעא ובאזכרות יכול לומר שכחתי לכותבם לשמה לומר בפירוש יעו"ש ובפרט היכא דנוגע ג"כ להוציא ממון דבלא"ה אינו נאמן אף לענין עיבוד עורות דמפסיד שכרו וכמ"ש השבות יעקב ח"ב (סי' עא) לענין אם נמכר מלוקח ראשון לשני יעו"ש שפירש בזה סוגיא דגיטין (נד ע"ב) ס"ת ביד מי ואכמ"ל) ועוד דהכא מלבד חזקת הסופר הא גם הספר תורה שהיא לפנינו וכבר קראו בה הוחזק לפנינו בחזקת כשרות וקדושה (וכמש"ל א' דחזקה זו אלימא טובא) ויעוין ג"כ בט"ז יו"ד (סימן ת"י ס"ק י) דיצא בהיתר הוי כחזקה ובתב"ש שם (ס"ק כט) מה שהאריך בזה א"כ פשוט דמספיקא אין להוציא הס"ת מחזקת כשרות והדברים ברורים דאמרינן דודאי עשה הכל כהוגן וכתב הס"ת בקדושתה

(י) אמנם כן בענין חזקת הספר תורה יש להעיר עוד דמלבד דברי הפמ"ג בשפ"ד (סימן פד ס"ק לב) דסיים בצ"ע דגבי ס"ת ליכא חזקה להיתרא ואף שהי' מוחזק תחלה בכשרות הרי ראינו עתה (שנמצא הטעות) שחזקה בטעות היתה יעו"ש הנה גם מדברי א"ז הט"ז יו"ד (סי' קכז ס"ק ד) נראה דס"ת אין לה חזקה תחלה להתיר בבירור יעו"ש אבל כבר כתבתי לעיל (אות ב) על דברי הפרמ"ג דלפע"ד לא נראה כן וכדמוכרח מסוגיא דגיטין (נד) דחזקה דכשרות הס"ת אלימא טובא (וגם בדברי א"ז הט"ז (דסי' קכז) נראה דאין כונתו דגבי ס"ת ליכא חזקה כלל אלא דמחלק מהאי דקידושין דגבי ס"ת ליכא חזקה ברורה כ"כ כבקידושין יעו"ש ועכ"פ אף לדברי הט"ז י"ל דגם גבי ס"ת מקרי חזקה לענין זה דלא מגרעינן אותה מספק אחר שיצא בהיתר אלא דלפמ"ש חזקה דס"ת אלימא טובא משאר חזקות) דאף דבשאר חזקות נאמן ע"א לעוקרה היכא דלדבריו מעיקרא חזקה בטעות היתה (כמבואר בתשובת מיימוני להלכות אישות סימן ג) אבל בזה אינו נאמן לפסול הס"ת והטעם כמ"ש בספרי ברכת משה קונטרס התשובות (סימן יב אות ג) דהוי חזקה מכת סברא דאינו מוציא מת"י דבר שאינו מתוקן והוי כודאי יעו"ש, ולפ"ז י"ל דמה דאמרינן בגיטין שם (נד ע"ב) אי אומר גוילין לא עבדתי לשמן דנאמן מתוך שבא להפסיד שכרו והיינו כיון דמפסיד שכרו נתבטל לגביה סברא זו דלא הוציא מת"י דבר שאינו מתוקן דכן קבלו חז"ל דחזקה זו מכת סברא דבודאי לא מפסיד שכרו חנם וקושטא קאמר עדיפא טפי (יעו' בש"כ חושן משפט (סימן פד בכללי מיגו אות י) במ"ש דאין החזקות דומות זו לזו ועפ"ז היה מקום קצת לישב גם דברי הט"ז (דסימן קכז ס"ק ד) ואכמ"ל משא"כ היכא דליכא הפסד שכרו אז שפיר אמרינן דחזקת כשרות הס"ת הוי כודאי דעשה הכל כהוגן וכמש"ל ואף דאיתרע לפנינו חזקת קדושת הס"ת דהא נמצאו כמה טעותים הנראים לנו וכבר כתב הריב"ש בתשובה (סו"ס רפה) דנראה לו להתיר הלכה למעשה למכור הס"ת שנמצא בו איזה טעות כו' דכיון שפסול אין בו קדושת ס"ת יעו"ש ובב"י או"ת (סי' קנג) ובש"ע שם (ס"ג) וברמ"א יו"ד (סימן רפב סת"י) וט"ז שם (ס"ק יב) מ"מ (אף דאין בו קדושת ס"ת לענין מכירה) הא עכ"פ טעותים אלו הנראים לנו יש להם תיקון (יעו' בט"ז (סי' קכז ס"ק ו) ונה"כ שם ודוק) וא"כ לא מיגרע על ידם עיקר חזקת קדושת הס"ת לומר עי"ז שהס"ת נכתב חלילה באופן שאין לו תקנה (ובפרט קדושת השמות דאף קודם שתקנו הטעות ופסול לקרות בו אבל השמות בקדושתן הם לענין איסור מחיקה וכדומה) סוף דבר הכל נשמע דהדברים ברורים דלא נגרע עיקר חזקת קדושתו ודינו רק כס"ת שנמצא בה ג' טעיות דצריך הגה"ה אחרת לתקן הטעיות הנראים על ידי מגי"ה מומחה אבל אח"כ בחזקת קדושתו קאי ואמרינן דעיקר כתיבת הס"ת והאזכרות נכתבו לשם קדושתן מחמת כל הנך טעמי שכתבתי וכשר לקרות בו בצבור ככל ס"ת הקדושים והאל הטוב יאיר עינינו בתורתו הטהורה והקדושה

(יא) וע"ד הבועות בריאות של עופות השכיחים במח"ק ודורש חו"ד איך להורות בזה למעשה כבר כתבתי בזה ת"ל באורך בספרי מנחת משה חיו"ד מסימן עד סימן ח ואין לכפול הדברים שנדפסו בספר ובפרט שכבר הביאו דברי אלו להלכה כמה גדולי אחרונים בספריהם שנדפסו מחדש, וע"ד שדרש מנהגי בהוראה בענין התרנגולים ובר אחות שיש על ראשם חטוטרות ובהסרת העור נמצאו נקבים דקים או נקבים עגולים גדולים כבר כתבו בזה באורך כל גדולי האחרונים יעוין ג"כ בבית מאיר (סימן ל) שהאריך בזה בדברים נעימים ומסקנתו להקל וכעדותו של הפר"ת בעצמו (אף שהוא