באר משה נז

שהוא גט כריתות כי גט נמי י"ב וזה לעומת זה עשה האלקים והוא כריתות שמפריד דאיש ואשה שזכו השם ביניהם וזה הגט כורת וזה סוד אלקים שופט זה ישפיל היינו הקליפה וזה ירים שהיא הקדושה יעו"ש וגם הגאון גנזי חיים מערכת ג' (אות לז) הביא זה וכתב דמעת שראה דברים אלו נכנס מורך בלבבו שלא לטפל בגט כיון דאפשר לעשותו ע"י אחרים יעו"ש וכן אני נוהג לסלק עצמי בכל האפשרות מלסדר גט (זולת במקום נחיצות מאד) ובפרט להסכים על סדר גיטין במקום חדש לגרום עי"ז ריבוי הגיטין והכריתות בין איש לאשתו בודאי אני מונע עצמי ותשובתי בי מצוה כזו אפשר לעשותה על ידי אחרים וכל זה אפילו במדינתינו ומכש"כ למדינה רחוקה כזו הרחוקה ג"כ מתורה ויראה. (כאשר האריך כבודו במכתבו להודיע כל הנעשה שמה וכל השומע תצילנה אזניו ותסמר שערות בשרו) ויש כמה עקולי ופשורי בענין סדר כתובת הגיטין לכל פרטיה ודקדוקיה ולא נודע לי אם כבודו ראוי לזה ואין לו ג"כ למי לפנות בעת שיבא לפניו איזה ספק בענין חמור כזה להתיר א"א לעלמא ע"כ חלילה לו להכניס ראשו בזה שהוא חומר הנושא והלכות מרובות כהררים התלוים בשערה, וידועים דברי הגאון הקדוש צי"ע כקש"ת מוהר"ר משה צבי זצ"ל מסאווראן כי לדעתו עיכוב הגאולה היא מפני שמסדרין גיטין כמה רבנים שאינם בקיאים בהלכותיהם ויעוין גם כן מ"ש המהרש"א בח"א לקידושין (יג א) ד"ה כל מ"ש משא"כ בגיטין שרבו כמו רבו דיני' והלכותי' בחומר א"א להתירה אין לאדם לעסוק בהן כ"א היודע כו' יעו"ש וכ"כ אבי זקני הט"ז (סי' מט ס"ק א') והב"ש שם וגם בזמן הש"ס מצינו דהיו ממנים אחד מהם על הגיטין יעו' גיטין (ה ע"ב) לקמי' דרב אתי דהוה ממונה אגיטי ורש"י שם ד"ה ממונה ושו"ת הריב"ש (סו"ס שפט) ע"כ חלילה לו שיכניס ראשו בסדר גיטין. וע"ד חזקת השחיטה שמכר כו' ודורש חו"ד לא אוכל להשיבו כי שמוע בין אחיכם כתיב ויעו' ג"כ מש"ל (סי' יב)

הנני הדו"ש משה נחום ירושלימסקי החופ"ק אסטראלענקא והגליל

סימן לב

תשובה

לכבוד ש"ב הרב המופלג זית רענן וו"ח כש"ת מוהר"ר אליהו טארלע המו"ץ בדאמבריוועץ פלך קישינוב

בדבר שנמצא עיסה על קמח של מצוה שמורה בשעת אפיה

ע"ד שאלתו בשו"ב אחד שאפה מצות שמורה ב' או ג' שעות קודם אור הבוקר וקודם האפיה ראה הממונה שיש על התרמיל של הקמח טיחת רפש וכשהובא השק לפני רו"מ מצא עליו עיסה וזה היה אחר שאפו יותר מפור מצות והשיב רו"מ שהמצות אסורים לפסח, הנה אף כי עמוס הטרדות אנכי והדין פשוט בכ"ז חשתי להשיבו בקצרה (לאפרושי מאיסורא) דיפה הורה רו"מ דהמצות אסורים לפסח כמבואר (סי' תסו ס"ד) דבלא ניהול וריקוד אסור לכ"ע ובנתייבש הלחלוחית לא מהני ריקוד דמיפרך ומתערב עם השאר ואסור לאוכלו בפסח וכמ"ש המג"א שם (ס"ק ט) דבפירור בעין לכ"ע חוזר וניעור דהוי כיבש בלח וכן הורו כל המורים הן אמת דבשעת הדחק דקשה לעצוא קמת אחר הקיל בזה מרן הרב בש"ע שלו ס"י שם לסמוך על המקילין שאינו דומה לתערובות יבש בלח מאחר שהפירור נעשה דק כקמח ויש עוד עמוד גדול לסמוך להקל הגאון בעל פני יהושע בתשובותיו (סימן ט') (הו"ד ג"כ בשע"ת שם ס"ק ט') ויעו' מה שבארתי באורך דין זה בחבורי מנחת משה בקונטרס חקת הפסח (דין לז לח) אבל כ"ז דוקא אחר הניהול יפה דבזה דרכי גם כן להקל לעניים (דלא בנקל יוכלו להחליף בקמת אחר) מטעם דכיון שהוא דק כ"כ שיוצא דרך הנפה הוי כלח בלח ואינו חוזר וניעור בפסח יעו' ג"כ בפר"ח שם (סי' תס"ו) מה שהאריך בזה וכן הקיל בשו"ת חוט המשולש (ח"ג סי' נב) שנדפס מחדש מטעם כיון שנתפרר ב"כ עד שיוצא מתוך נקבי הנפה נחשב כקמח ממש יעו"ש וכעת זכינו לאורו של הצ"צ בפסקי הלכות שלו יו"ד (סימן קד) והקיל בזה כשנאפה קודם הפסח וגם בכג"ז יש חשש לענין שמורה שלא יהיה נחשב מצות שמורה יעו' בשו"ת מהר"מ מלובלין (סי' קיט) (ובשו"ת חוט המשולש שם פלפל קצת לענין שמורה ולפע"ד יש להשיב על קצת דבריו ואכמ"ל עכ"פ גם הוא מודה להחמיר לענין כזית מצה של מצוה יעו"ש ויעוין מ"ש בקונטרס חקת הפסח (דין יד) בשם השו"מ דלענין שמורה כל שיש איזה ספק לא מקרי משומר יעו' בשטמ"ק ב"מ ז' והרמב"ן והריטב"א ריש חולין ואכמ"ל) וכ"ז דוקא אם הי' מרקד עוד הפעם בנפה דקה אחר שנמצא העיסה היה מקום לצדד אבל בנ"ז שנמצא העיסה בשק לאחר הריקוד בשעת אפיה (שנתלחלח אחר הריקוד) הדבר פשוט אפילו לבר בי רב דחד יומא דהמצות אסורין לפסח (גם תמהני על השו"ב אם יש בו ריח תורה איך לש העירה ובפרט מצות שמורה קודם אור הבוקר נגד דעת הרא"ש ובה"ג ושאר רוב הפוסקים) אקוה כי השו"ב ברנותו להשמר מכל חטא ומכשול בכל השנה יטה אזנו לקיל מורים להנצל מאיסור חמץ בפסח וישמע לקול התורה ויתברכו בחג כשר ושמח

ש"ב משה נחום ירושלימסקי החופ"ק קאמינקא כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל

שער התשיעי שער הצדק ובו ששה סימנים

סימן לג

תשובה

לי"נ ותלמידי הרב החריף ובקי ערוגה הבושם וו"ח וכו' מוהר"ר יחזקאל וועפרינסקי אבד"ק טשעהרין

בדין ניקור חלב בבן פקועה

בדבר שאלתו שהמנקר הביא לפניו בן פקועה א' ולא ניקר ממנו אלא הג"ה בעצמו ולא כל הקנוקנות וחלבו ואומר שכן מקובל מרבו בסדר הניקור דבן פקועה מותר כולו חוץ מגיד הנשה, הנה ודאי יפה כתב רו"מ שלדינא קשה להקל נגד דעת הרמב"ם (פ"ז מהמ"א ה ג ופ"ח ה"א) שפסק דשליל חלבו וגידו אסור וכן הכריע הש"כ (סי' סד ס"ק ד) להלכה ואפשר יצא להם להמנקרים טעות זה מדברי הרב אהל יצחק הלכות שחיטות (סי' טו אות א) שכתב בדין זה וחלבו מותר וגיד הנשה אסור (שכן דרכם ללמוד מתוך הקיצורים) אבל כבר תיקן זה המחבר בעצמו בסוף ספרו הלכות ניקור בעמודי זהב (סימן א' אות ה) דטעות נפל בדפוס וצ"ל וחלבו וגידו אסור אכן אי ברור להם שכן המנהג להקל במדינה זו מדורות שלפנינו