באר משה נו

חלף עבודתכם דאין מקרא יוצא מידי פשוטו ועפ"ז יתחזקו יותר דברי הצ"צ החדש או"ח (סי' כא) (הבאתי דבריו ג"כ בספרי בר"מ שם סי' י) דמדמה חזקת השו"ב לכה"ג כיון דכה"ג הוא ג"כ עסק שחיטת הקרבנות להקרבתן א"כ גם שחיטת תולין יש קצת דמיון לזה דהא שלחנו של אדם מכפר עליו במקום מזבח יעו"ש ולפמ"ש הוי דומיא דחלף עבודת הצבור בקרבנות ולפ"ז נראה דאף אותן דלא חתמו על כתב של השו"ב מ"מ כיון שנהגו אח"כ רבות בשנים לשחוט אצלו לא גרע ממכירי כהונה דחשובים מוחזקים ואינם רשאים לשנות (יעו' גיטין ל וב"ב קכג ע"ב) ועוד בכמה מקומות בש"ס ויעו' בשו"ת חכ"צ (סי' ע) ואכמ"ל] והדברים פשוטים שיש בזה משום השגת גבול כמבואר בכללי החזקה להכנה"ג (אות ה) ומשום עני המהפך בחררה כמבואר בחו"מ (סי' רלז) יעו"ש ס"ב ובתוס' (קידושין נט א) ד"ה עני והגאון דב"ת שם העיר ג"כ מדברי התוס' אלו לענין שו"ב ויעו' במהרי"ט בחדושיו לקידושין שם ד"ה עני שחתר ליישב דברי הר"י שם דכיון דכבר הוא בביתו של בע"ב ומסתמא טרח בראשונה עמו וכו' יכול לומר לו חזור אחרי אחר וטרח דומיא דהאי דר"ג ובפ' הנזקין גבי עני המגרגר כו' יעו"ש ובאמת מבואר בירושלמי מפורש איסור דעני המהפך שם ריש פ' האומר הלכה א' מקרא למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב יעו"ש ובפנ"מ וא"כ השו"ב אשר יעזוב יראת ה' הוא יעסוק בשחיטה להאכיל לבני ישראל משחיטתו ובדיקתו אתמהה ע"כ הדבר פשוט לכל מי שיראת ה' מצאה קן בלבבו דשחיטת המש"ג כנו"ט ויעו' בס' דעת תורה לי"נ הגאון המובהק אבד"ק ברעזאן שליט"א (בסו"ס א אות צו) הביא העתקה נאמנה ממכתבי גאונים וטהורים ה"ה דו"ז הגאון הקדוש אבד"ק שיפיטיווקא ומהגאון הקדוש אבד"ק סעווראן ומהגאון הקדוש אבד"ק אפטא ומעזבוז בענין חזקת שו"ב בכפרים כי רבו המתפרצים בעוה"ר דדברי קדשם כגחלי אש דכל המש"ג שחיטתו נו"ט ואולי אין הספר בידו לא אמנע מלהעתיק לדוגמא שני מכתבים מדו"ז הגאון הצדיק שה"ת ר' יעקב שמשון זצ"ל אבד"ק שיפוטיווקא (הוא דודו של א"ז הרב הגאון ר' יעקב צבי ירושלימסקי זצ"ל שגדלהו כבן והושיבו על כסא הרבנות ב"ק בערשיד פלך פאראליאן) זה לשונו הטהור הנה כבר שקדו חז"ל את היורד לתוך אומנות חבירו לדונו כאלו טמא את אשת רעהו ובכל מה שהחזיק קרוי אומנות חבירו כמבואר בש"ס ופוסקים והנה הרבני מו"ה כו' בכל מקום שהחזיק בשחיטה בכפר הן הסערט הן שאינו סערט כיון שהוחזק בהם אסור לאחר לירד לאומנתו וכל שוחט שיעבור ע"ז הרי הוא כעובד ע"ז ומגלה עריות ושחיטתו נבלה כמבואר בש"ס ופוסקים ועוד מדין עני המהפך אשר דברו ראשונים ואחרונים מזה ולכ"ע נקרא רשע וממילא כל העובר ע"ז שחיטתו אסורה. כ"ז כתבתי ע"פ דת תה"ק ולראי' באתי עה"ח יום ה' לחודש תמוז תקמ"ד יעקב שמשון באמו"ר מו"ה יצחק זללה"ה משיפיטיווקא. וז"ל מכתבו השני הנה כבר מלתי אמורה ותוקף גזרתי נדון הרבני כו' שלא יבא איש מישראל מהשוחטים בגבולנו ובגבול קהלה הנ"ל וכ"ז היה תוקף גזרתי בח' דיהושע ב"נ אך כעת אני מוסיף והולך ומטיל חרמי שמים על כל השוחטים שלא יבואו לשחוט לגבול כו' בכפרים ששחטו אצלו מכבר וכו' ולראי' באתי עה"ח יום ב' כסלו תקמ"ה יעקב שמשון באמו"ר מו"ה יצחק זללה"ה וכדברים אלו כתבו ג"כ הגאונים הצדיקים מאפטא ומסאווראן זי"ע ע"כ כאשר אחשוב בעיר הנ"ל השובי"ם מצאה עוד היראה קן בלבבם בטח ישמעו לקול התורה לבל יהיו נדונים כמסיגי גבול אשר משפטם חרוץ ותבוא עליהם ברכת טיב. כנפש הכותב וחותם בכח התורה מורשה קהלת יעקב באופן שיתאימו הדברים לחקי הממשלה כי אני פי מלך שמור

הקטן משה נחום במו"ה בנימין ז"ל ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא כעת האבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן לא

בענין סדר גיטין

תשובה קצרה

להרב המופלג מו"ה יוסף אהרן טאראן שו"ב ומו"ץ בסאן ואסעני פריווינציא ענטרעריאם במדינת ארגענטינא

מכתבו השנתי ע"ד אשר תאר לפני אופן בנין הבתים בקהלתו כפי הפלאהן מהצענטראלניא קאמיטעט ומסופק אם קהלה שלו יש לה דין עיר או כפר לענין כתיבת גיטין כן ע"ד הנהרות המושכין שאינם נמצאים שם רק מי בארות אצל כל בית באר מים חיים זולת נהר א' העומד חוץ לחתום ואין רוב תשמישי הקהלה ממנו ומענין לענין נסתפק ושואל בכמה דברים הנוגעים לסדר כתיבת גיטין ודורש חו"ד לבאר לו באר היטב כד"ש ולהסכים לו שיסדר גיטין במקומו מפני תקנות עגונות. הנה בענין כתיבת מחא כבר כתב הרמ"א אה"ע (סי' קכח) דגם בעיר קטנה כותבין מתא והוא מדברי המרדכי וכ"כ התוס' (עירובין כא) ד"ה אחוי וגדולה מזו כתב הגאון מאור הגולה הצ"צ החדש בתשובותיו לאה"ע (סי' רנח) בגט שנכתב בחצר אדון א' אשר אין שם רק חצר ובנינו ולא שום כפר ונכתב בו במתא פלוני כמו שנקרא אותו החצר וכתב דאף דודאי חצר ובית א' אינו נקרא עיר כדמוכח ממחלוקת ר"ח ור"י (בעירובין נז) אם נותנין קרפף לבית דבית אינו כעיר (ושיעור עיר משמע שלש חצרות של שני בתים כדאיתא (בערכין לב א) יעו"ש ברש"י ד"ה שלש ושם ל"ג גבי כמי שאין לו חומה ובעירובין (נט א) מ"מ נראה לו להכשיר את הגט דפי' מתא אינו כלל עיר כי תרגום עיר היינו קרתא אבל מחא נראה דפירושו מקים יעו' ובשבת קמה ב ובעירובין סה) ואף שאינה עיר אלו היה כותב במקום פלוני ודאי היה כשר כמ"ש הריב"ש (סי' נז) כמו כן כשנכתב מתא ג"כ כשר וגם כיון דעכשיו כותבין בגיטין מחא גם על כפר קטן הו"ל כמ"ש בשו"ע (סי' קכט ס"ז) אם כתב פלוני החכם יעו"ש בצ"צ ועכ"פ בקולאניא (דהיא מיושבת באנשים כבעיר ובמדינותינו יש קאלאניעס גדולות כעירות גדולות כידוע) י"ל דפשוט לכתוב אף לכתחלה במתא יעו' ג"כ בשו"ת התשב"ץ ח"ב (סי' פד) אכן להסכים לו שיסדר גיטין במקומו חלילה לי כי כבר גדרתי בעדי מכמה טעמים שלא להזדקק בסדר כתיבת גיטין בעיר חדשה אפי' במדינותינו (במקומות התורה והיראה) וכתבתי לכמה גדולי השואלים שהנני מונע עצמי מזה והבאתי דברי השם שמואל (בס' בראשית ט"ז ע"ב) שכתב בשם הגאון מהר"ל דפעם א' סידר גט בסדר ויחי ואח"כ קרא שמו"ת וכשבא לצוואת יעקב באותו פסוק ויאמר אליהם אני כו' (מט כט) דהתחיל באלף אני וסיים בחי"ו תת ויש בהך כל האותיות א"ב מלבד אות ג ואות ט אמר דאפשר שרימז דצריך למונע עצמו מלסדר גט וכתב ע"ז דיפה כיון דיש זה בקדושה שהוא יב צרופי הוי' ויש זה בקליפה