עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › באר משה

באר משה נג

Be’er Moshe responsa 53 · באר משה · free full Hebrew text

Open in the reader →

והגאון אבד"ק לייפניק שבכמות אלה הדברים יש לפסוק הדין בהחלט ובפרט שכבר האריכו בזה צדיקי גאוני הדור אדירי התורה ארזי הלבנון נדפסו דבריהם בקונטרס מודעה לבית ישראל שמה אסיפת רועי ישראל אסר כולם עונים אחריהם מקודש מקודש צדיקי וגאוני פולין ורוסיא וגאליציאן אשר בררו באורך כל המכשולות בזה והחליטו דעתם למחות בהעוברים ולהפרישם מאיסורא ובפרט כי אחרי ההתחדשות שעשו בהמאשינען נתוספו עוד חששות ואיסורים כאשר נגלו לפניהם כל פרטי האיסורים בזה (ואם היו מעירים אותי לזה כעת שאני פנוי מטרדות שונות הייתי מעריך בזה קונטרס ארוך להפיצו בישראל באיזה מאסף תלמודי להעיר את גאוני דורנו שיעמדו על המשמר לבער הקוצים מבית ישראל למחות בהבאים לפרוץ גדר התורה אבל עתה אין אני פנוי לזה) ולכן אחי וריעי אף כי כבר פשתה המספחת בכמה קהלות עדת ישורון מה נעשה בהמקומות שאין בכחנו למחות על אלה הדברים המבהילים לב ונפש ועין רואה תדמע דמעות על אלו השמועות הרעות כי באו המחדשים נפלאות לפרוע בישראל פרעות בעת הזאת אשר כרם ישראל נפרצה אומרים גדור ואתם עדת קרעמונטשוג הנודעה לשם ולתפארת שמעו נא אל קול ייללת הרועים עמודי התורה אשר מכאב לב יריעו ומשבר רות יילילו על הקולות האלו (אשר יחדלון בעזרתו ית"ש) והרוחות הרעות שבאו ממדינת אשכנז אשר משם תפרח הממארת הטו אזניכם לדברים הנעימים שכתב הר"ן להריב"ש (בתשו' הריב"ש (סי' של) הו"ד ג"כ בב"י או"ח סי' תר"צ) בלשונו הטהור רואה אני דבריך טובים ונעימים שאפילו בעסקי העולם כל משכיל בוחר לנפשו הדרך היותר בטוח והמשומר מכל נזק ומכשול ואפי' באפשר רחוק על אתת כמה וכמה שיש לנו לעשות כן בדרכי התורה והמצות שהם כבשונו של עולם ואיך נניח הדרך אשר דרכו בה רבותינו הקדושים ונכניס עצמינו במקום צר ובמשעול הכרמים עכ"ל הזהב, ובפרט בענין כזה שהוא נוגע לאיסור כרת וכל הראשונים עשו בזה משמרת למשמרת מי הוא זה אשר מלאו לבו להתיר דבר שנאסר בב"ד הגדול שבישראל וע"כ מובטחני שדברי אלה היוצאים ממעמקי לבבי יכנסו בלבות שלומי אמוני ישראל החרדים לדבר ה' ולתורתו ויבערו את העגל ממחנם ותבא עליהם ברכת טוב וה' יברך את עמו בשלום ע"כ דברי מכתבי לקרעמונטשוג, ועתה מה נאמר ומה נדבר עוד לעדת ב"ד המלאה תורה ויראה ואור קדוש ישראל הגאון שר התורה בעל קדושת לוי זי"ע גנוז שם וגם כעת מתנוצץ שם אור קדושתו בכל עבר ופנה היאומן כי יסופר שלא ימחו שלומי אמוני ישראל ביד הרוצים להביא העגל (החדש אשר אסור מה"ת בכל מקום כמליצת הגאון בעל חת"ס ז"ל) למת"ק הנקראת באמת נזר ישראל ותפארתו וגם בעת הזאת יכהנו שם פאר רבנים גדולים בתורה אשר יראתם קודמת לחכמתם בטח יתאחדו בכח תורתם ובראשם הגאונים המפורסמים בכתר שם טוב העולה על גביהן מהרי"א ומהר"ד ארטינבערג שיחיו לאויו"ש להזהיר בהזהרה עצומה כי לא יראה ולא ימצא שאור (המלאכותית הזאת) בעירם המעוטרה ומובטחני כי כל העדה הקדושה ישמעו לדבריהם הנאמרים באמת וצדק כ"ד עבד לעבדי ה' המצפה להרמת קרן התורה והיראה דו"ש באה"ר וא"ע מברכם בברכת השלום

משה נחום ירושלימסקי בהגביר החסיד ותמים מו"ה בנימין וצ"ל החופ"ק כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן כח

תשובה

לדעמיטראווקא פלך חארסאן להרב המופלג בתו"י החו"ב וכו' מו"ה דוב חיים דוד ראבינאהוויטש המו"צ דשם בענין ש"ץ שמתפלל על ספסל קטן

ע"ד הש"ץ שמתפלל לפני התיבה על ספסל או תיבה קטנה גם בכובע גלחות כדרך חזנים המתחדשים שאסר לו כת"ר ואינו שומע בקול מורים אתפלא מאוד על אנשי עדתו אשר רובם חרדי ה' המה איך יחזיקו בש"ץ כזה הרוצה להנהיג ענין חדש בקהלת עדת ישורון נגד מנהג קהלת ישראל קדושים אשר על כל כיוצא בזה המליץ הגאון הקדוש החתם סופר החדש אסור מה"ת בכל מקום וכבר כתבו בתשו' מקור ברוך להרב מהר"ב קלעי (סי' כד) ובתשו' אדני פז חאו"ח (סי' תכו) (הו"ד במשא חיים במנהגים מערכת ש' אות רנב) דהבא לשנות מנהג הראשונים איכא משום יוהרא ובונה במה לעצמו יעו"ש א"כ זה שבנה במה לעצמו ונבדל הוא האיך יהיה שלית צבור כיון דנבדל מהם וכבר כתב כן מרן התשב"ץ ח"ג (סי' רץ) דהמשנה בעניני תפלה מנהג חז"ל והגאונים חייבים כל ישראל להבדילו מקהל ישראל יעו"ש וכל זאת אפי' בשאר מנהג ישראל מכש"כ בזה דידוע דעיקר כונת המתחדשים למעט הדמות ישראל ולהתחקות לנמוסי (העמים הקדמונים) אשר שנאוי הוא בעיני ה' ואיך ישמע לקול תחנוניו יעו' בש"ס (פסחים קיח ע"ב) דרש רבא מאי דכתיב אהבתי כו' אימת אני אהובה לפניך בזמן שתשמע לקול תחנוני כו' יעו"ש ומה נעמו דברי הגאון מחנה חיים ח"ב (סי' ב) אשר האריך במוסר השכל קילו חוצב להבת אש דת התורה כי המתחדשים החטאים בנפשותם האלה העמיקו עצה להפיל חיל הדת ותומת האמונה יחדיו וישראל לא ידע ועם ה' לא יתבונן כי בנפשם הוא המנגנים ילבשו בגדים כו' כמו שעושים ביתר הדתות הקאנטאר עוכר הגדול עם המנוערים מן המצות יערדו גבוה מכל העם בעין א' למעלה לעזרת נשים ועין אחד למטה על השועלים מחבלי כרם ה' צבאות וכו' אין שלום אמר ה' לרשעים כו' איך אוכל לראות ברעה לומר קשר לכל אשר יאמר העם קשר כו' להשכים להתיר ששליח צבור יעמוד בשכמו גבוה מכל העם ובש"ס מבואר היורד לפני התיבה (ובמג"א ואגודה מבואר שיהיה המקום עמוק משאר בהכנ"ס ע"ש ממעמקים קראתיך) וכו' תתרחקו מהם כמטחוי קשת טרם שיתנגפו רגליכם טרם יחשיך מאור עיניכם כו' ואנחנו בשם אלקינו נלך יתמו חטאים ולא חוטאים ותמלא הארץ דעה עכת"ד הנעימים יעו' ג"כ במשא חיים מנהגים מערכת ת' (אות רס"ו) שכתב זאת בגזירה דאורייתא דהשליח צבור שרוצה לשנות המנהג וללבוש שחורים וכדומה אפי' שיהיה איזה שינוי בבגדים כמו שלובשים הכו' אפי' א' מן העיר יכול למחות שלא לעשות מנהג זה מחדש כי בלא"ה הרי הוא דבר מאוס ושנאוי בעיני אלקים ואדם להיות לובשים השלוחי צבור העומדים להתפלל בין ישראל לאבינו שבשמים בבגדים הדומים וכו' יעו"ש עכ"פ דברי כת"ר הן הן דברי תורה ואיך הסיר אזניו מלשמוע לקול התורה ולא ידע מאמר החכם מכל אדם (משלי כח ט) מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה ובפרט כפי שהודיעו משם העיז ג"כ בפני כת"ר מרא דאחרי' והא ידוע דברי הנוב"י מה"ת חיו"ד (סי' מח) בשו"ב שהעיז נגד הרב דיכול לאסור שחיטתו ולפי מה שכתבתי בס' מנחת משה או"ח (סי' ד ה) יש להחמיר בש"ץ יותר מבשו"ב והעתיק דברי אלה להלכה הגאון הצדיק מהר"א