באר משה נב

לאחר ל' ונ' דחשבו כגדולים (יעו' ג"כ בס' מח"ב דלא הביא הראיה מטיפול לענין מיעוך) דאזלינן הכא והכא לחומרא ולא מחשיב כתרי חומרי דסתרי (יעו' ראש אפרים (סי' לה ס"ק קנו) לענין קולא דה' חדשים (ובפרט דבאמת אין ללמוד שיעורין זמ"ז דלענין טיפול בכור מצינו שיעור ל' יום בגדיים וטלאים ונ' יום בעגלים ובטיפול אבדה יש שיעור אחר בש"ס ב"מ (כת ע"ב) יעו' ג"כ שם (סט א) ותוס' בכורות (כו ע"ב) ד"ה בדקה והגהות מהרי"פ שם והגהות הלבוש שם ותיקוני בעלי מפרשי הים שכתבו דכונת התוס' דבכורות דתמצא כהאי חלוקה בין דקה לגסה לענין טיפול אבדה יעו"ש, עכ"פ מי שרוצה ללמוד משיעור טיפול בבכור לענין קולא דמיעוך אינו אלא מן המתמיהין ואין להקל אלא כשיש עוד צדדי היתר וכמ"ש בספרי שם

הדורש שלום כל ההוגים בתורה הקטן משה נחום ירושלימסקי החופ"ק וכעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן כו

תשובה קצרה

לכ"ק חרב הגאון הצדיק עה"י פ"ה וכו' מוהר"ר זאב שליט"א מראחמיסטראווקא יע"א ולכל המסתופפים בצלו דב ברכה וכ"ט

בענין חזקת שררה

מכתבו הטהור השגתי בדבר אשר כתבו לו ראשי עדת מע"ד שאסרתי את הוראת הרב מהרח"י ולפלא בעיניו הלא הוא ממלא מקום חותנו הרב הישיש ושמש בהוראה עוד בחיי חותנו וכו' הנני להשיב לכ"ק מה שרשום בזכרוני את אשר כתבתי לערת מע"ד לכבור אלופי העדה מכתבם השגתי ע"ד שאלתם כי הרב הישיש שחל"ת ותתנו הוא ממלא מקומו אם יכול למלאות כסא הרבנות בלא הורמנא והסכמת הגה"ק מהא"ר שליט"א אשר הוא מ"מ בעירם ודעתו ראשונה לכל דבר שבקדושה, אתפלא מאד על הבא לזכות בכהונתו מטעם חזקת חותנו כמבואר בסוף תשו' הרמ"א ואיך פגע בכבוד התורה ובחזקת זכות רבם רבן של ישראל בתו"י על טהרת הקודש למנות רק ע"פ דעתו כל משרתי הקודש בכל עניני העדה (כנהוג כן באוקריינא וואלין כתבי המגירות) ויש לזה מקור בירושלמי הוריות (סופ"ג טו ע"ב) הוו עלין ושאלין בשלמי' דנשייא בכל יום וכו' יעו"ש ובירושלמי שבת (פי"ב ה"ג) ובשו"ת הריב"ש (סי' רעא) האריך בפרט זה דפרנסי ישראל ואין להאריך בדבר הפשוט כי לא יכול (כלומר אינו רשאי) חתן הרב לזכות בחזקתו לכהן פאר עד שישיג הורמנא והסכמה מהגאון הצדיק מהרמ"ד שליט"א המ"מ דעדתם ע"כ דברי מכתבי ובזאת אשאר

הדו"ש מכבדו ברוב גדולתו הקטן משה נחום במו"ה בנימין ז"ל ירושלימסקי החופ"ק וכעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל

שער השביעי שער הזהירות ובו שני סימנים

סימן כז

תשובה

לבארדיטשוב והוא מכתב מוסדי בענין אפיית המצות על ידי המאשין נדפס גם כן בשדי חמד בסוף מערבת חנכה (צז ע"ב)

לכבוד הרב החריף ובקי וית רענן וו"ח וכו' מו"ה משה פריצקער המורה לצדקה בבארדיטשוב

מכתבו הנכבד השגתי היום והנני להשיבו בדבר המאשינעס שנתחדשו לגלגל עליהם מצות אם מותר לאפות המצות על פסת ע"י מכונות אלו אשר כבר כתבתי בזה בספרי מנחת משה בטח ראה כת"ר גם דברי הגאון הצ' חכם מדיני הי"ו בספרו הבהיר שדי חמד בחלק דברי חכמים שהביא דברי וכתב על דברי הגאון רמ"ו זצ"ל מלבוב דכל הירא את דבר ה' לא יסור ממנו כי דבריו חיים וקיימים ואף כי נתחדש אח"כ אופן המאשינע מכפי שהיה אז בעת שהרעישו ע"ז גאוני וצדיקי הדור נבג"מ עכ"ז ביותר מה שהוסיפו המחדשים ע"מ לתקן בזה נתוספו כמה איסורים וחששות וכל תיקונם ע"ע לקלקל יסודי הדת בעו"ה ומוטל על כל ראשי הדור לעמוד בפרץ ולא אכחד כי גוף המאשינע לא ראיתי אכן מלבד מה שמבואר בספרי בגדולים תוכן הבהרת אשר יסודה להכשיל את הרבים בשאור שבעיסה הנה בשנת תר"נ הביא אחד בקרעמינטשוג את המכונה החדשה ואז תארו לפני רבני קרעמוניטשג את כל פרטי עריכת המכונה ואחרי התבוננות היטב ראינו כי האיסור במקומו עומד ולא עוד שנתוספו כמה חששות מכפי המבואר בקונטרס מודעה לבית ישראל ת"ל דברינו עשו פרי ולא עלתה ביד המביא הכלי לקרעמונטשוג להפיק זממו והתעה תחלה את כבוד הגאון הגדול ממינסק שכתב לו בתחלה היתר ע"ז ואחר זאת כאשר בארתי לפניו זצ"ל את כל תוכן הענין והחששות ואת אשר השבתי לשם לאיסור לא הביט על כבוד המדומה והראה צדקתו גלוי לכל והריץ את מכתביו לקרעמונטשוג דאיסור גמור על המצות שנאפו על המאשין כי אסור להשהותם וצריכים מכירה לנכרי כשאר חמץ גמור, למותר הוא להאריך בכל הדברים שנכתבו ונכפלו בענין זה ודי להעתיק לפני כת"ר את מכתבי שכתבתי לקרעמונטשוג הגם כי לא נמצא בו דברי פלפול וחידוש אבל דברי המועטים שיצאו ממעמקי לבבי נכנסו בחדרי לבות שלומי אמוני ישראל וכולם באגודה אחת קיימו וקבלו לבער את העגל מגבול קרעמונטשוג ואלה דברי מכתבי (לידידי הרה"ג וכו' מו"ה ישראל יעקב יעבץ שליט"א והרה"ג וכו' מוהר"ר יצחק יואל ראפילאהוויטש נ"י) מכתבם השגתי והנני להשיב בקצרה ע"ד שהביא איש אחד למת"ק מכונה לעריכת המצות אשר כבר שמענו קול כחולה צרה כמבכירה קול תורת ה' על גפי מרומי קרת תצעק בקול מר תפרש כפיה ודמעתה על לחיה כי בגדו בה רעיה להשחית את לוחות אבניה ולפרוץ חומתה הבצורה סביב ובכמה ערים שונות העריכו העגל הזה לעקור יסוד ושורש התורה להכשיל את הרבים בשאור שבעישסה אהה למשמע אמן ראבה נפשינו וכבר הבאתי ת"ל בספרי מנ"מ קו' חה"פ (דין ת) דעת גדולי הדור מה שכתבו כי הוא מעשה היצר ותחבולותיו תחתיה תעמוד הבהרת אשיות הדת להרוס והאריכות בזה אך למותר הוא כאשר כבר כתב בזה