באר משה מא

סימן יח

תשובה קצרה

לכבוד הרב החריף ובקי זית רענן מוהר"ר מרדכי אריה נ"י דומ"ץ בזוועניהאראדקא

בענין נשתטית

ע"ד האומלל מ' נב"מ שנשתגעה אשתו ר"ל שגעון עצום וכו' והרופא הממונה על בה"ח אומר שאין תרופה למכתה והבעל האומלל דופק על פתחי נושאי דגל התורה למצא לו תרופה ואין בידו להשליש כתובתה ותנאי כתובה כי לרש אין כל זולת אם יתירו לו שטרות מאושרים ישליש על כתובתה ות"כ, הנה הדבר פשוט כשישיג רשיון מטעה"מ נוכל להתירו מכבלי העיגון בהסכם ק"ר מג"א כאשר כבר פשט ההיתר בתשו' מהר"מ ב"ב בסופו ובתשו' הב"ח (סי' צג) ובחבורי (סי' קיט) אתרי שישליש גט וכהוראת הנוב"י קמא אה"ע (סי' ג') באופן שכשתתרפא בטח יתן גט אחר מפני חשש חכמי קאנסטונטונא הו"ד בהגהת מלמ"ל פ"ו מה"ג ה"ג מטעם דכל מידי דלא מצי עביד השתא לא מצי משוי שלית (נזיר יב ותוס' שם) ואף כי יש בענין זה אריכות דברים לפלפל ולסלסל בעזר החונן דעה (אשר יכיל ספר שלם) אבל א"צ אריכות יען כי גם הגאון נוב"י לא רצה לתקוע עצמו בדבר הלכה להתירה בגט המושלש וכן השכימו כל גדולי האחרונים שישליש עכשיו גט ואח"כ יתן גט אחר, וכד הוינא טליא מדי עברי דרך מואב"י לבוב המעוטרה צירף אותי ידיד החכמים הרב הגאון המובהק ר' יוסף שאול זצ"ל לבית דינו בענין היתר נשתטית ורשום בזכרוני שעשינו ג"כ כדעת הנוב"י הנ"ל וכמו שפסק בספרו שו"מ מה"ק ח"א (סי' קטו) וח"ג (סי' יב ק"ח רט"ז) וכ"כ בספרו שו"מ מה"ג (שנדפס אח"ז) ח"א (סי' עג וסי' קמא וסי' שיב) ובמה"ד ח"ג (סי' צט) (יעו"ש דלא יזכיר דבר מענין התנאי דנתינת גט שני עד אחר נתינת הגט ביד השליח בכדי שלא יהיה חשש ביטול הגט ומבאר דעשה באופן זה שנתן הגט להשליח בלי שום תנאי רק אח"כ צוה שישליש וועקסיל ביד הב"ד שבכל פעם שנאמר לו שצריך שיתן גט חדש יתן תיכף או ישלם הסך ובזה לא מבטל הגט הראשון דיוכל לפרש הכונה אולי יתקלקל בינתיים הגט הראשון ביד השליח ואז יתן גט אחר יעו"ש דעכ"פ לא רצה לשנות מדברי הנוב"י (יעו' ג"כ בחת"ס ת"א (סי' יא) ובתשו' מנחת שי לא' מגדולי גאליציאן (סי' כו) שדי נרגא בדברי הנוב"י דכשמתנה ליתן גט חדש א"כ תקנתו קלקלתו דעי"ז נתבטל הגט המושלש מכל וכל ולא ראה דברי רבו השו"מ הנ"ל דאין עושין תנאי גמור רק באופן שלא יהיה חשש ביטול להגט המושלש וכמש"ל) ובענין השלשת הכתובה אמת דכתב הצ"צ (סימן ס"ז) דדלמא כך היה מקובל הכ"ב דמתחלה נעשה הת' על אופן זה שלא להתיר אפילו כשיראו טעם מבורר אם לא בהשלשת כתובה אלא שמצא עצה שימכרו קרובי' כתובתה לבעלה בטובת הנאה אכן אם הוא איש עני ולא יוכל להשליש כסף מזומן בשום אופן אטו משום זה יהיה מעוגן כל ימיו וכבר עשיתי מעשה בענין זה וביחוד השבתי בזה לש"ב הגאון הישיש האבד"ק סעראצק (נדפס בס' בר"מ קוה"ת סי' לט) דיש להתיר בכג"ז על ידי השלשת שט"ח פארמאלניא כנימוסי הקיר"ה וכמו שמצינו שהקיל כן הגאון מבריסק (סימן נ') בתשובותיו ובשו"ת צ"צ החדש ח"א וסי' א') והביא שכן פסק בתשו' מים רבים חאה"ע (סי' ד') (יעו' ג"כ בשו"מ מהנ"ל ח"ב (סקס"ה) וח"ג (סי' יב) ובשו"ת דב"ח ת"ב סי' מד) וכ"כ הכהן הגדול מאחיו רת"כ זצ"ל בתשובותיו לאה"ע (סי' ג) להתיר בהשלשת שט"ח על הכתובה אלא שהקיל שם גם בלא השלשת הגט אבל כבר פשטה ההוראה כדעת הב"ח להשליש גט וכמש"ל ובקונטרסי פלח הרמון הארכתי ת"ל בפלפול עצום בענין התועלת של השלשת גט ואכמ"ל עכ"פ גם בנ"ד אשר בטח חקר ונחלט אצלו שאין בכח הבעל להשלים כסף מזומן בשום אופן ועד מתי יהיה מעוגן יעו' בשו"ת הרי"ם מהגאון מאוה"ג אדמו"ר מגור זצ"ל חאה"ע (סי') שהסכים ג"כ להקל בהשלשת שט"ח כשאי אפשר במזומן וכ"כ בשו"ת עין יצחק אה"ע (סימן עד) ושו"ת דברי מלכיאל (סימן עא) להקל בהשלשת וועקסלין ע"כ אם ישיג רשיון מהממשלה כי אני פי מלך שמור הנני מן המתירין

כ"ד הדורש שלום כל ההוגים בתורה משה נחום ירושלימסקי האבד"ק קאמינקא וכעת האבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן יט

תשובה

לכבוד שארי הרב הגאון המפורסם מגזע תרשישים וכו' מוהר"ר צבי יחזקאל מיכלזאהן שליט"א הגאבד"ק פלונסק פלך פלאצק

בענין מניקת חברו

בדבר שאלתו אחד מעירו נשא אשה מניקת חבירו ותומ"י אחר החופה (שהיתה בכפר כנהוג אשר הכל יודעין בטיב קידושין לאלמנה) נודע הדבר כי אמת שבעלה מת זה יותר מכ"ד חדש אבל הניחה מעוברת והילד הניקה כמה חדשים ואח"כ נתנה בנה למניקת (והיא היתה מניקה בבית גביר אחד בווארשא וכבר נגמל הילד והוא בן ת"י חדשים והבעל והאשה היו שוגגים בחשבם כיון שעברו כ"ד חדשים ממיתת בעלה מותרת להנשא ועבור זאת לא עשו שאלת חכם והבעל הוא איש פשוט ומבורר שהיה שוגג ולא היה עושה ח"ו כזאת במזיד ועכ"ז כעת אינו רוצה בשום אופן לגרשה כי ירא לנפשו שלא תתרצה עוד להנשא לו אתרי שנתודע לה כעת מצבו ועבורו הצלחה היא לדור אתה ע"כ בוכה במר נפשו למצוא לו היתר שלא יגרשה והדר"ג דורש חו"ד אם יגרשה דוקא או די להפרישם והיא תסע ממקומו לעירה זת"ד והנני להשיבו בקצרה בעזה"י כי אם יבין כת"ר שהוא מבפנים שיש בזה שעת הדחק ויוכל להיות פירוד גמור ע"י הגט יש לנו עמוד גדול לסמוך להיתר ה"ה א' מרבותינו הראשונים האור זרוע לצדיק בתשובותיו (סימן תשמ) ותשובת ר' משה בר' חסדאי) דבשוגג דלא ידע שהיא מניקת או ע"ה שאינו יודע שמניקת חבירו אסורה קודם כד"ח כו' איכא תקנתא בהפרשה בלא גט יעו"ש ובתה"ד (סי' רטז) וברמ"א וסי' יג ס"י) וכפי שכתב שם בב"ש (ס"ק טו"ב) דצ"ל יש לסמוך אמאן דמקיל בשוגג יעו' גם כן בט"ז (ס"ק ג') ובב"ש שם (ס"ק לד) דכמו שמבואר להקל בשוגג תוך ג"ח כן יש להקל כאן בנשא תוך כד"ח אכן מכבר רשמתי על גליון הב"ש בש"ע שלי זה לשוני שם לפע"ד לכאורה יש לומר דמשום זה לא הביא הרמ"א דין שוגג רק לעיל גבי