באר משה מ

ראה דברי הב"י בתשו' והדעת נוטה יותר דגירושין בע"כ יותר מאיסור ש"נ אבל להכריע בהחלט קשה כיון דעת הנוב"י יש לו פנים בהלכה ויש לדייק כדעתו ברי הב"ח בתשו' צ"ג יעו' ג"כ בתשו' חת"ס חלק ששי סו"ס ע') שכתב ג"כ דאיסור החרם דגט בע"כ חמור טפי ונתפשט בכל מקום ובכל זמן משא"כ לישא אשה על אשתו דקיל יותר יעו"ש ובתשובותיו לחושן משפט (סי' רג) מ"ש טעמא רבה להחמיר בה טפי ע"פ דברי הגהת מרדכי דכתובות ואכמ"ל ויעו' ג"כ בתשו' חיים ושלום להגאון מהר"ח פאלאגי זצ"ל (סימן ז' כא ע"ב) שכתב ורואה אנכי בספרי הפוסקים שלמים וכן רבים שלענין לישא אחרת אפילו שלא מדעתה ורשותה התירו לעשות מעשה ואלו לתת לה גט בע"כ לא ראינו שהתירו בהדיא לעשות מעשה כו' נראה לומר טעם לדבר כו' יען ענין לישא ש"נ האדם בחירי מצד עצמו ואינו עומד כנגדו האשה הראשונה בר לעשות מעשה לתת גט בע"כ כיון שהאשה בעלת דינו היא כנגדו קשה גירושין בע"כ כו' לכן חששו בדבר שלא לעשות מעשה זר כזה לתת גט בע"כ יעו"ש ובתשו' א' (ז' ע"ג) שהביא דעת המהר"י בן לב ח"ב (סי' כב) ומהר"א די בוטין (סי' רכה) והרש"כ ח"ב (סי' סג) דיותר יש לכו לומר אחרת עליה מלגרשה בע"כ (ושם ד"ה אלה כתב ג"כ כסברתי דהיכא שאינו רוצה באשתו כי היא מאישה עליו א"כ מה אהני לן לישא אשה אחרת ותהיה הראשונה עגונה כל ימיה ומה הועילו חכמים בתקנתן משא"כ היכא דגם הראשונה ראוי' להיות עמו ויכול לקיים את שתיהן יעו"ש) אך כיון שהביא מקודם גם דעת הראנ"ח ח"ב (סי' לא) והכנה"ג והון יוסף אה"ע לסי' א') וראש משביר אה"ע (כי' סט) דס"ל דת' שלא לישא ש"נ חמור כו' ע"כ מסיק שם בחיים ושלום דנראה לי דהכל לפי הענין ולפי ראות הדיינים יש בזה להקל ולהחמיר יעו"ש וא"כ גם בנ"ד הא הראיתי פנים מסבירות לכאן ולכאן ולהדר"ג הברירה לבחור איזה דרך ישכון אור הכל לפי המקום והזמן כ"ז כתבתי להלכה אבל למעשה קשה לעשות באיסור חרגמ"ה ובפרט בדור אשר הפרוץ מרובה על העומד (ה' ירחם על שארית נחלתו להרים קרן התורה והיראה) וגם לדון האשה שלא בפניה ולא שמענו מה זאת אומרת אבל הדר"ג שהוא מבפנים יזמינה לדת ויאיים עליה שתשמע לקול התורה ותקבל ג"פ ברצונה (דידועים ג"כ דברי הנוב"י מה"ת (סי' קד) בפירושו על התשו' הרא"ש שלא תהיה האשה עדיפא מאיש דהיינו שכופין אותה ג"כ עד שתאמר רוצה אני כמו שכופין אותו) ואם לא חציית דין ויראה הדר"ג כי חפיצה לצערו ולעגנו בהרהורי עבירה שקשין מעבירה (שהארכתי בזה בחבורי בר"מ שם וסי' ל) בצדדי היתר שיש בענין זה) יתירו הדר"ג בהסכם מאה רבנים גם אנכי הקטן מן המתירים ובתנאי כפול שישיג רשיון ע"ז מהממשלה הרוממה כי אני פי מלך שמור כמצווה עלינו ע"פ התורה יעו' ג"כ בתשו' נוב"י מה"ת חאה"ע (סו"ס קב) במ"ש ג"כ בנועם דבריו אבל אם יש איזה חוקים מהממשלה בזה אין אנחנו מדברים לסתור ח"ו חקי המלכים וכל אחר בכל המדינה שהוא יושב בה יזהר בעצמו שלא לעשות דבר נגד גזרת המלכות אם לא ברשיון המלכות יעו"ש

ש"ב הדורש שלומו באה"ר וא"ע משה נחום נירושלימסקי האבד"ק קאמינקא וכעת האבד"ק אסטראלענקא והגליל

שער החמישי שער הקדושה ובו ששה סימנים

סימן יז

תשובה קצרה ליו"ח כבוד הרב המאה"ג חו"כ וכו' מוהר"ר יחזקאל וועפרינסקי אבד"ק טשעהרין

בענין אחות אם אביו ואחות אבי אמו

ע"ד הזוג שבאו לפניו לסדר קידושין והאשה היא אחות אבי אמו אם מותרת לו, הנה בש"ע אה"ע (סימן טו סו"ס יח) מבואר רק דין אחות אבי האב ואחות אם האם דלדעה הראשונה מותרות (והוא דפת הר"ת והשאלתות והרי"ף והרמב"ם) ולדעה השניה אסורות (והיא דעת הר"י והרא"ש יעו' בש"ס יבמות (כא ע"ב) ותוס' ורא"ש שם) אבל אחות אם אביו וכן אחות אבי אמו אינו מבואר להדיא בש"ע ובכל זאת לפע"ד פשוט לאסור לדעת הר"י והרא"ש דאף דבאור זרוע הקצר ונדפס בש"ס ווילנא) פ"ב (אות ב) כתב מותר אדם כו' באחות אם אמו ואחות אם אביו כו' והיה מקום לומר דלא אסר אלא מה דמבואר בש"ס (כא ב') באחות אבי אביו אבל באמת המעיין באור זרוע הגדול (הלכות יבום סו"ס תקצה) שהביא דבר זה בשם ס' המקצעות ובתחלת דבריו שם פסק כר"ת והשאלתות דגם אחות אבי אביו מותר וא"כ אדרבא יש להוכיח מהתם דאחות אם אביו דמי לאחות אם אמו וכדומה והדבר פשוט דלהאוסרין מטעם דלמטה דידה ערוה גם בהנך תרי אחות אם אביו ואחות אבי אמו יש לאסור (יעו' תוס' שם ד"ה אשת שהביאו גרסא בש"ס דגרסי לה בהדיא אחות אם האם ובמה שכתבו שם) וכן מצאתי שמבואר כן להדיא בים של שלמה (פ"ב דיבמות סימן ז') שפסק דהעיקר כדעת המרדכי והרא"ש וסיים להדיא דלענין אחות אבי אביו נראה דאין חילוק בין אחות אבי אמו או אחות אם אביו דבכולה למטה דידה ערוה דאורייתא ואסור וכן יראה מהתוספות יעו"ש ובסימן ז' בקיצור דינים דין י' שכתב אחות אבי אביו אסורה כו' וה"ה אחות אם אביו ובדין י"א כתב אחות אם אמו וה"ה אחות אבי אמו יעו"ש וכן בקיצור פסקי הרא"ש פרק ב' דיבמות (אות א') כתב ג"כ אחות אם אביו ולפלא דברא"ש גופיה אינו מבואר אפילו אחות אם אמו אלא דבאמת לפי הסברא כולה שוין לאסור לדעה זו ובעיקר הדבר היכא דהביא דעה ראשונה בסתם והשניה בשם ויש מי שאוסר שכתב בשו"ת מנ"ע הו"ד בחמ"ח וסי' א ס"ק א) דהעיקר כדעה הא' שהביא בסתם יש בזה אריכות דברים יעוין בחמ"ת (סימן קיב ס"ק ל') ובב"ח או"ח (סי' רסח ס"ג) ובס' בני יעקב למהר"י ששון (דף ריד) ובפרט דבנ"ד לכתחלה חלילה להקל נגד דעת הר"י והרא"ש והמרדכי ובפרט דהיש"ש כתב שכן עיקר יעו' ג"כ בכנה"ג הגב"י (אות ג') שכתב בשם שו"ת משפטי שמואל (סימן קיג) דאין מורין להתיר בזה והיכא דכבר קידש ראוי לייסר המקדש דעבר על דברי האוסר יעו"ש

הנני ידידו הדורש שלומו באה"ר וא"ע משה נחום ירושלימסקי החופ"ק קאמינקא וכעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל.