באר משה לב

דעת בעל העיטור ודעת חכם אחד בשו"ת ב"י דיני גירושין (סי' ט') ודעת השואל בפסקי מהרא"י (סי' קלת) ד"ה ואשר כתבת עמיתי (יעו' ג"כ שם (סי' קפד וסי' קצז) ות"א (שם בתה"ד סימן רכח) ודעת העה"ג וסי' נה) (וכמה קולמוסין נשתברו בזה יעו' לחתנו הצ"צ (סי' פג) ותשובת כנסת יחזקאל (סימן ע') ותשובת תולדות יצחק (סימן ד') ותשובת נוב"י (סימן פט) ותשובת רעק"א (סי' קטז) וצ"צ החדש (סי' קצג קצד) ועוד בכמה דוכתי ואכמ"ל)

(ט) ולזאת אף אם נחליט דלהמחמירין בשינה שם האב בטל מה"ת וכדעת הב"ח וכ"ד המשפט צדק ח"ב (סי' ד') (הו"ד בכנה"ג הגט"ו סי' קכט אות לג) וכ"נ דעת הגאון מהר"י בנר דוד בספרו דברי אמת קונטרס יא (סי' ח') וכ"כ בשו"ת תודת שלמים סימן א' דשינוי שם אביה הגט בטל הו"ד בצ"צ (סי' קסד אות ד) (וקע"ה אות ג וסי' קצג) אלא שהביא שם דעת הג"פ דאינו פסול אלא מדרבנן ואין לומר דמשום דנמצא מכשירין לגמרי בשינה שם האב ע"כ אפי' המחמירין לא פסלו אלא דרבנן וכעין דברי הש"ס (שבת קלת א) דז"א דמצינו בכמה מקומות דלדעה א' כשר ולהשני אסור מה"ת יעו' בב"י אה"ע (סי' קכ) וב"ש שם ס"ק ח' דלדעת הרמב"ם נשתתק יכול לגרש ע"פ כתב ולדעת התוס' והרא"ש הגט בטל מה"ת יעו"ש ולענין חששא דשאלה בעגונה יעו' ש"כ חושן משפע (סי' סה) ותשו' גאו"ב (סי' כא) שהקילו ועכ"ז לדעת המחמירין נראה דחששא דאורייתא הוא וכדנראה מדברי התוס' יבמות (קכ ע"ב) סוד"ה כליו וכן לענין מגוייד יעו' ריב"ש (סימן שעט) וב"ש (סי' יז ס"ק ב') דדינא דאוריתא היא ועכ"ז יש חולקין בש"ס שם יבמות (קכ ע"ב) ויעו' מ"ש בחבורי מנ"מ אה"ע (סי' ד') וכ"ד הגאון בית מאיר בתשו' רעק"א (סי' קיט) דשינה שם אביו הוא בכלל הענין הג' שכתב הרמב"ם פ"א מה"ג ה"א דבטל מה"ת יעו"ש מ"מ כ"ז בשינה ממש לשם אחר אבל אם כתב שם העריסה שנשתקע דלפמש"ל (אות ת) אפילו בשמות איש ואשה לא הוי אלא פסולא דרבנן א"כ לענין שם אביהם שפיר יש לצדד דהוי כספיקא דרבנן כיון דיש מכשירין אפי' בשינוי גמור (ובפרט בשם אבי האשה דקול טפי משם אביו דאיכא נמי דעת הראנ"ח ח"א סי' יא) ואפשר דזה טעמו של הסדר אליהו בתשובותיו לסוף ספרו (סימן יד) (הו"ד בצ"צ סי' ר' אות יא) דאין לפסול בכתיבת שם הנשתקע אלא בשם עצמו של המגרש והמתגרשת אבל בשם אביהם לא (וכ"נ דעת הצ"צ בעצמו שם אלא דסותר קצת דבריו אח"כ בסו"ס ר"ז דכתב ובפרט שהוא בשם אביו ועכ"ז פוסל שם בתחלת דבריו אם נשתקע לגמרי) ולפמש"ל נראה לצדד בזה ההיתר מטעם ספיקא דרבנן ואף אי נימא דמיירי התם אף בשם השני שנשתקע (וכשאינו שם העריסה לא שייך האי טעמא שכתבתי) ג"כ יש מקום לומר בטעמו של דבר דבשם אביהם לא נפסל נשתקע דבעיקר דין נשתקע השם אי בטל מדאורייתא יש מקום עיון גדול וכמו שפלפלו בזה כל גדולי האחרונים יעו' ג"כ בצ"צ (סי' רמז רמ"ח) מה שהאריך בזה ובס' דברי חיים שער שינוי השמות (סימן יב) הביא ג"כ כמה דעות בזה ועכ"פ י"ל דספיקא הוי אי בטל דאורייתא או דרבנן נמצא דבשם אביהם הוי כס"ס בדאורייתא וספק א' בדרבנן (וכעין שכתב השמ"ק (סי' רה) מובא בש"כ יו"ד (סי' פג ס"ק טו) ודיני ס"ס (אות טז) ועפ"ז צע"ק דברי השער אפרים חשובה י"א יעו"ש ובתשו' רעק"א סימן ו ודו"ק) דלמא נשתקע לא הוי אלא פסולא דרבנן ושוב גבי שם אביהם הוי ספיקא דרבנן דלמא כדעת המכשירין דאינו פוסל בו שינוי כלל וכמש"ל

(י) הן אמת דיש לפקפק דקשה לצרף לס"ס דעה שלא הוזכרה בש"ע יעו' במ"ש הרב בעי חיי בחלק עץ הדעת (הו"ד בעין זוכר להגאון החכם חיד"א זצ"ל מערכת (הס' אות לב) דאין לעשות ספק בדבר שנקבעה הלכה בש"ע יעו' ג"כ בפרמ"ג כללי או"ה אות ו' (ובסי': קה במ"ז ס"ק א) ובכללי (ס"ס שפ"ד) מחודשים ג' ובלב"ש ח"ד ס"ק כ' ול"א ובאורים ותומים בקיצור תקפו כהן (סי' עה) מ"מ מצינו לפעמים שצירפו דעה המובא בב"י לס"ס כמ"ש כמה אחרונים ביו"ד (סי' מב) לצרף ספק דחסרה המרה כשרה לס"ס אף שלא הוזכרה הדעה בש"ע ויעו' ג"כ בבית מאיר (סי' קצד) שמצרף שם דעת הרמב"ם (פ"ה מהא"ב הי"ג) דאפשר לפהמ"ק בלא דם וקמחשיב לה לספיקא דפלוגתא יעו"ש ובפרט במקום עיגון היכא שהעגונה ילדה ורדופה להנשא דמצינו דיש לסמוך על דברי היחיד יעו' חלקת מחוקק (סי' יז ס"ק לא) מ"ש בשם המ"ב דהביא ראי' ממשנה עדיות ומ"ש הוא יעו"ש עכ"פ כש"כ הוא דיש לצרף בכג"ז אף דעת יחיד לס"ס וכ"ז לרוחא דמלתא דבאמת יש לנו בנ"ד כמה ספיקות להיתרא א' דלמא כדעת המקילין לגמרי בנשתקע ודלמא כדעת הב"י במהרי"ק דשם העריסה הוי עיקר אף בנשתקע ודלמא כדעת המקילין דאם לא נשתקע בידיעה לא מיקרי נשתקע (אכן באמת נראה דגם המהרי"ק מיירי שנודע קצת משם העריסה) יעו' ג"כ בס' דברי אמת קונטרס (יא סי' ט) שהביא ג"כ דעת הפרח ששון (דף נ) דאין איסור לכתוב שם הנשתקע בגט לטפל הואיל וכל קרוביו ובני משפחתו מכירין אותו בשם זה וכיוצא בזה דקדק מהר"א אלפנדרי (סי' יג) מדברי מהרי"א בכתביו (סי' רי"א) וכ"כ בס' תורת חסד (סי' ךז) וקרוב לזה כתב מהר"ר חסון הו"ד בס' מקור ברוך (סימן ט) (יעו"ש בדב"א מה שתמה על הג"פ גבי גרשון גרשם שפסק דיכתבו גרשון דמחקרי גרשם אף דנשתקע שם גרשם ולפלא שלא הביא מדברי הב"ש שנ"ב דשמות הדומין זה לזה הוי כאלו לא נשתכח) ואת"ל להחמיר גם בהנך האופנים דלמא כדעת המקילין בנשתקע שם אביהם ובפרט באבי האשה ועוד הא כתב רו"מ דאמו קראתו לפעמים ברוך ליב וגם קצת אנשים בדרך לצנות והוי זה ג"כ צירוף להיתרא דאף דדעת הדב"מ ת"א וסימן נו) דבשביל איש או אשה או שנים שקורין בו אינו יוצא מידי נשתקע מ"מ הגאון ג"מ (סי' מז אות כ) (הו"ד בס' שדי חמד מערכת גט סימן מא אות ו) חלק עליו והוכיח דכל שיש מי שקורא אותו בתדירות באותו שם לא חשיב נשתקע ויש לכותבו בגט ומכש"כ שאין לפסול הגט בשביל מה שנכתב והביא שם גם דברי הרב משנת ר' אליעזר ח"ב (סימן לא) דהוכיח מדברי הקונדרסין ומהריק"ש דאם יש שום אדם שקורא באותו שם לא תשיב נשתקע א"כ אף דהכא לא קרא אותו א' בתדירות יש מקום לומר דמה שכמה אנשים קראו אותו לפעמים הוי כאחד בתדירות וחזיא לאצטרופי לשאר צדדי היתר להתירה מכבלי העיגון ועלינו יערה רות הבורא להשיב כדת וכחזרה

ידידו משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא וכעת האבד"ק אסטראלענקא והגליל

שער הרביעי שער הטהרה ובו ג' סימנים

סימן יד

תשובה

לכבוד הרב המופלג בתורה הישיש וכו' מוהר"ר