באר משה כח

מאד דגם הלעז של שמחה שהוא פריד ג"כ נכתב ביו"ד דמורה על ציר י בכל ספרי שמות יעו' בט"ג שא"ו ס"ק ט"ז שתמה על הב"ש שכתב וריידמאן כינוי לשמחה דלפי הברתנו במדינה זו הלעז של שמחה פריד הרי"ש בציר"י וסגי בחד יו"ד המשמשת בנקודת ציר"י ונקודת חירי"ק כו' וכן בשם אשה פרידא הברתנו בצירי ובחד יו"ד סגי יעו"ש ובדב"ח ס"ק ה' שתירץ דהב"ש מיירי במקומות שקורין לשמחה פרייד בפתח חריף כמו רייצא וכדומה וכ"כ הדב"ח שם שא"פ אות ב' פרידמאן כימי לשם שמחה אם נקרא בציר"י ולשם שלום אם נקרא בחירי"ק ומ"מ כותבין שניהם בשוה בחד יו"ד ואין לחוש לטעות וכמ"ש הע"נ גבי שלום ושלום בפת"ח זולת במקומות שנקרא בפת"ח חריף כותבין פריידמאן בשני יודין יעו"ש וא"כ אי מיירי השו"מ במקום שקורין בפתח חריף הו"ל לכתוב בשני יודין (זולת במקום דההברת לעז של שמחה הוא בפת"ח סתמא יעו' בס"מ וב"ש וט"ג שא"ה ס"ק י' גבי הילמאן שיש קורין בפת"ח והיה לו לבאר זאת גם לפי השערתי המבטא בלבוב אינו משתנה ממבטא אנשי בראדי מקום מושבו של הט"ג) ואי כשנקרא בהברת ציר"י צריך לכתוב יו"ד ואיך צוה להשמיט היו"ד ובפרט כשחותם פרידמאן (יעו' מ"ש בקונטרס חקי השם דין ל"א) ע"כ דבר זה אין לו פנים בהלכה במכת"ר כי רב הוא] והנה בענין זה ראיתי גם בדב"ח סוף ספרו בשעה"ת (כג ע"ב) הביא דברי הרב חא"ש (סי' טו) שכתב על אשה ריזא בחירי"ק תחת הרי"ש יש לכתוב רזא בלא יו"ד כי אף שלפעמים הוי הברת חירי"ק ביו"ד מ"מ הברת ציר"י דוקא ביו"ד ובמדינותינו שכיח יותר שם ריזא בציר"י משם ריזא בחירי"ק ולכך אם יהיה נכתב ביו"ד כו' ותמה הוא עליו בזה דמנלן לחלק דחירי"ק לפעמים ביו"ד והברת ציר"י דוקא ביו"ד והא המהר"י בן לב כתב דתנועת חירי"ק ביו"ד מעכב אפילו דיעבד וכן מה שחשש דיטעו לקרות ריזא בציר"י ז"א כלל דכל היכא שנכתב כתקנה אין חוששין לטעות כמבואר גבי שלום (ויעו' בקונטרס חקי השם דין טו שתמהתי בכג"ז על הצ"צ (סי' קפז) במ"ש אין לחוש שיקראו בחירי"ק דאין נמצא שם אשה שינא בחיר"ק יעו"ש ובמ"ש שם דין ח"י) וע"כ לפי דעתו אם נכתב רזא בלא יו"ד הגט פסול יעו"ש ואף כי דברים נכונים הם דודאי לכתחלה חלילה לשנות ולכתוב רזא בלא יו"ד אבל בדיעבד יש מקום גדול להכשיר כשהשמיט נקודת היו"ד וראיתי להגאון צ"צ (סי' רכה) גבי שם מינקא שנכתב בלא יו"ד אחר המ"ם שכתב דאף שמצינו רוב שמות שבתורה שבחירי"ק בלא יו"ד כמו רבקה וכדומה אין ללמוד שם לעז מלה"ק והביא דברי הג"פ והמכמ"א דנפסל מחמת חסרון יו"ד או וי"ו וכתב גם כן לחלק לכשהיא באה במקום נקודת ציר"י לבין כשהיא באה במקום נקודת חירי"ק דיש להקפיד טפי והביא גם כן מדברי הרשד"ם גבי אישקופיא כו' דע"כ לא צידד להקל רק משום דליכא עיר אחרת ששמה אשקופיא (וכמש"ל אות א' דיש מקים לומר כן) יעו"ש דמסיק דודאי יש לפסול כדעת הג"פ והמכמ"א אבל לפמש"ל יש מקום גדול להכשיר בהשמטת יו"ד אף במקום חירי"ק (יעו"ש בצ"צ דמ"ש המכמ"א בשם המהריב"ל דהיו"ד והוא"ו פוסלים בחסרונם כתב הוא ג"כ דלא ראה הכרת לזה במהריב"ל רק בחסרון הוא"ו וכמ"ש התשב"ץ גבי תנס וזה יש לתמוה ג"כ על הדב"ח שכתב בשם המהריב"ל לפסול בחסרון יו"ד דמנ"ל הא זולת שראה כן במכמ"א) ואף כי חלילה לי להכריע כן למעשה אף בדיעבד נגד דעת האוסרים אבל עכ"פ ספיקא דדינא מיהו הוי לפע"ד (ובפרט דהברת שם הירשל אינו בחירי"ק ממש אלא בהברה ממוצעת כעין סגול יעו' ט"ג שנ"מ ס"ק ג' ובדב"ח שנ"ק אות א' מ"ש בשם תשובת מהרי"א כת"י דיו"ד ג"כ נקרא כמו סגו"ל במדינותינו אפשר דקיל טפי ואף הצ"צ שם שהחמיר גבי שם מינקא שנחסר היו"ד הא כתב שם משום דיש נשים שנקראין מענקא בסגו"ל וכונתו פשוט דבלא יו"ד קרוב יותר שיקראו בהברת סגול משיקראו בהברת חירי"ק וצע"ק אבל עכ"פ בנ"ד מעליותא הוא כשיקראו מחמת חסרון היו"ד כהברת סגו"ל שנקרא כן בפי העולם כידוע דהקריאה בשם הירש הוא כהברת סגו"ל) נמצא בנ"ד הוי כעין ס"ס דלמא כדעת המתירין בהשמטת נקודת היו"ד ואת"ל כדעת המחמירין דלמא באמעריקא נקרא הרשל בהברת פת"ח ואין קפידא כשכתבו בכג"ז כמו במקום הכתובה (יעו' מהריב"ל ספר ג סי' ט ובט"ג שנ"ק אות ד' ודב"ח שם ס"ק ג' ודוק) ואף דספק זה הוי אפשר לברורי משם איך הוא ההברה מ"מ הא פסק הרמ"א (סו"ס קי) דיש להתיר מכח ס"ס אע"פ שיש לברר ומש"כ בדאיכא טורח רב לברר (יעו' תוס' נדה (סו א) ד"ה ותבדוק במ"ש בשם ר"ת ויעו' רא"ש ע"ז פ"ב סי' לה) ואף לדעת הרשב"א (חולין נג) דגם בס"ס יש לברר (יעו' בש"כ יו"ד סי' קי ס"ק סו) מ"מ הא כתב הנוב"י חיו"ד (סי' מג) דע"כ לא קאמר הרשב"א אלא היכא שיתברר האיסור בבירור כמו בסרכא תלוי' אבל היכא שיתברר ספק אחד ועדיין נשאר הספק הב' אף שמשום ספק אחד אין להתיר מ"מ עתה שהיא ס"ס א"צ בדיקה כמו בבדיקת השפופרת יעוי"ש (ויעו' מ"ש בספרי ברכת משה בקוה"ת לסי' טו אות ג') ובקונטרס יפה לבדיקה שער השני (נתיב ט' אות ב') וכ"כ בשו"ת רעק"א (סי' עז) וא"כ גם בנ"ד שפיר יש היתר מצד ס"ס ואין צריך לברר לכ"ע כיון דאף אם יתברר דהברה היא שם כבמדינותינו אין פסול ברור דאכתי יש ספק דלמא כדעת המכשירין בהשמיט נקודת היו"ד כמובן

(ג) הן אמת דצד היתר זה אם במקום הכתיבה נקרא בהברת פת"ח אין קפידא אם לא כתבו כבמקום הנתינה אף שכ"כ ג"כ הט"ג (שנז ס"ק ה') גבי זושטא ודבריו נובעים מהגאון עזרת נשים בסוף ספרו שהאריך להוכיח דבכל כה"ג לא מקרי שינוי לבני מקים הנתינה יעו' ג"כ שם בע"נ בשם זפירה ובשם אישמיראלדא ובש"א שם בשם קונפראדו מ"מ יש להעיר ע"ז מדברי המהר"י בן לב ס"א וכלל ד' סי' כט) (הו"ד בשער התשובות להדב"ח סי' כה כו) גבי שם גיווא דבשאלונוקי כותבים כל בני המדינה גווא ולא גיווא ביו"ד אחר הגימ"ל אף דבמקום הכתיבה כותבים כולם גיווא ביו"ד מ"מ במקום הנתינה שהוא עיקר כמ"ש הפוסקים יאמרו שאשה אחרת ששמה גיווא מגרש ואינו מגרש אשה זו ששמה גווא יעו"ש דמסיק דמלתא דפשיטא הוא שלא תנשא וקרוב הדבר שאם נשאת תצא וא"כ לכאורה יש סתירה לנ"ד יעו' ג"כ בכנה"ג (סי' קכח) הגב"י (אות קיג) הביא דברי הראנ"ח ח"א (סימן לו) גבי גייון שאם נכתב כמנהג מקום הכתיבה אף שניתן במקום אחר שאין כותבין כן כשר, ובסי' קכה הלט"ו אות כא העתיק דברי המהריב"ל הנ"ל גבי גיווא שפסל כשכתבו כמקום הכתיבה יעו"ש שציין לעיין בראנ"ח ובע"כ צריך לחלק בין שם איש ואשה לשם העיר דבשם העיר יש להקל טפי וכמ"ש הג"פ בשם המהרי"ט (הו"ד ג"כ בצ"צ סימן רלג אות ד') ולפ"ז בנ"ד לכאורה יש להחמיר אכן המעיין בספר עזרת נשים להג"פ (הס' ג"פ לא היה אז באוצר ספרי) בשם איריני פלפל בתשו' הראנ"ח הנ"ל והביא דברי המהרי"ט בספר שמות בשם איריני שחלקו על הראנ"ח ודברי המהרי"ט המובא בתשו' הרח"ש (סי' ב') גבי גט דבת שלמה טרנטה והכינוי היה טראנטו בחולם ודן מהרי"ט להכשיר וכדי שלא יסתרו דברי מהרי"ט אהדדי כתב מקודם לחלק דבשם האיש ואשה עצמה אינו רוצה להקל