באר משה כז

לעיר שאין כותבין גיטין לא היה עולה על דעתי לחדש לכתוב גיטין (אף כי ת"ל בקי אנכי בהן ובכל פרטיהם ודקדוקיהם) אך כיון שכבר סדרו פה גיטין כמה רבנים זה רבות בשנים מה אוכל לעשות בזה אבל להכניס ראשי ולהזדקק בהסכם סדר כתיבת גיטין בעיר חדשה אין דעתי נוחה והיא מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים

כ"ד ידידם הדו"ש ושלום כל ההוגים בתורה משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא וכעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן יג

תשובה

לי"נ הרב המאה"ג חו"ב זית רענן וו"ח וכו' מוהר"ר עזריאל נ"י המורה לצדקה בטולטשין פלך פאדאליאן

בענין ג"ש מאמעריקא שכתבו הרשל בלא יו"ד במקום הירשל ביו"ד ועוד כמה ענינים הנוגעים לש"ג

ע"ד שאלתו באשה שבעלה הניחה עגונה זה שבע שנים שנסע לאמעריקא וברוב יגיעה השיגו גט מאמעריקא על ידי הבי דואר ושם הבעל צבי ונקרא בפי כל הירשל ונכתב בגט צבי המכונה הרשל בלא יו"ד אחר הה"א וגם אבי המגורשת היה נקרא בפ"כ ברוך וכן היה חתימתו ובגט נכתב בת ברוך ליב וכת"ר חקר ע"ז מהקרובים והשיבו שיודעים ששמו היה ברוך ליב מעריסה ואמו שכבר מתה קראתו לפעמים ברוך ליב וגם קצת אנשים קראו אותו לפעמים בדרך לצנות ברוך ליבונא ובבהכנ"ס שהתפלל אמר הקורא בתורה שה ה קוראי לתורה קודם מותו בערך שש שנים ברוך יהודה ואם לא נכשיר הגט אין תקנה להאשה ח"ו כל ימי', זה תוכן השאלה בקצרה ורו"מ פתת בהיתרא תחלה דהמסדר נראה שעשה כן ע"פ דעת החת"ס (ח"ב סי' כה) ואפשר גם באמעריקא נקרא בשם הרשל בפתח וא"כ אין קפידא כשכתבו כמו במקום כתיבה דרק בשני שמות מחולקין אם כתב כמקום כתיבה פסול משא"כ בכג"ז שתלוי רק במבטא המדינות וכמ"ש הט"ג שנ"ז ס"ק ה' בשם זוסטא שכתבו בגט כמבטא מקום הכתיבה דהגט כשר ובפרט בנ"ד שנכתב שם הקודש צבי כראוי בודאי כשר מה שכתבו הרשל בלא יו"ד זת"ד כת"ר

(א) והנה אף כי באמת יפה כתב רו"מ מ"מ מלבד דלפע"ד אינו מוחלט כ"כ הוראת החת"ס וצע"ק לעשות כן למעשה והעירותי מעט בזה בספרי מנחת משה בקונטרס חקי השם דין ז' וכתבתי מזה ג"כ בתשו' לקרעמינעץ (יעו' לעיל סי' י' אות ג) ובודאי מאן דעביד הכי ג"כ לא משתבש אכן הא בנ"ד אינו ברור דבאמעריקא קורין בפתח וספק זה הוי אפשר להתברר אמנם עכ"ז יש בטעמו עיקר וחזי לאיצטרופי לשאר צדדי היתר שיש בנ"ד שאבאר בעה"י בקצרה דבעיקר הדבר אם חסר יו"ד המורה על הנקודה יש להעיר מדברי הרשד"ם אה"ע (סי' רמ"ד) (הו"ד בכנה"ג (סי' כח) הגב"י אות מ"ז) בשם אישקופיא שכתב דאין חשש אם כתב בלא יו"ד בין א' לשי"ן וכ"כ המהר"י הלוי (סי' ת') והסכימו לדבריו הר"א חסין והר"א הכהן והראנ"ח (הו"ד שם אות מ"ח) בשם ליפאנטו דאין קפידא אם לא כתבו יו"ד בין למ"ד לפ"א והנה הג"פ (סי' קכח ס"ק ז') (הו"ד בטו"ג לש"ע אות ו') כתב שהיה שם ואינם קורין בחירי"ק רק בציר"י וכיון שכן אם היתה נקראת בחירי"ק והשמיט היו"ד יראה בעיניו דלא היה מכשיר הרשד"ם יעו"ש וכ"כ הרב שדי חמד מערכת גט וסי' לב) בשם הרב אגורה באהלך (מג ע"א) לחלק בין נקודת חירי"ק לנקודת ציר"י ושב"א ובאמת אינו מובן מדוע יהיה חמור נקודת חירי"ק מנקודת ציר"י לענין עכבות היו"ד אם לא דנימא כמ"ש העזרת נשים ש"נ אות ה' גבי שם הירמיזא בשם קונטרס הריק"ש חסר יו"ד בין הה"א לרי"ש וטעמו משום דבלשון ערבי אין מקפידין לכתוב יו"ד לרמז על הציר"י שבאות שלפניה ומיהו יראה כיון דהשם הוא ספרדי אע"ג דהמגרש והמתגרשת הם ערביים צריך לכתוב השם כמדת הלשון אשר ממנו חוצב ולפיכך כותבין אותו מלא יו"ד ואם כתבו חסר יו"ד עיין רשד"ם בשם אישקופיא עכ"ד ונראה בכונתו דאף דלכתחילה ודאי צריך לכתוב כמדת לשון הספרדי מ"מ בדיעבד אם נחסר הנקודה אינו מעכב כיון דבלשון ערבי אין כותבין יו"ד על ציר"י (יעו' ג"כ בעזרת נשים שא"א גבי שם אידר) משא"כ בנקודת חירי"ק שפיר י"ל דמעכב היו"ד אלא דמהר"י הלוי נראה דמכשיר השמטת יו"ד אף בהברת חירי"ק יעו"ש בט"ג הן אמת דהמעיין ברשד"ם שם (הו"ד גם בשער התשובות להגאון דב"ח סי' סה) יש מקום לומר דלא הקיל בחסר יו"ד הנקוד אלא בשם העיר ומשאר הטעמים שכתב שם דלא נשמע עיר אחרת ששמה אשקופיא אלא זו ואין לחוש לחשש רחוק מאוד דלמא איכא אשקופיא אחרת בסוף העולם וגם משום שדרך לכתוב נהרות ומוכיח על העיר אשר אנו כותבין ועוד טעם שדרכנו לכתוב וכל שום וכו' דזה מועיל ודאי לשינוי קל כזה דקיל טובא יעו"ש אבל בחסר יו"ד הנקודה בשם האיש או אשה שפיר י"ל דהוי כשינה שמם ומעכב אבל באמת נלפע"ד דאם חסר יו"ד הניקוד הוי שינוי בשם לא היה מכשיר גם בשם העיר וכמו שהביא שם דברי הרשב"ץ המובא גם בב"י גבי תונס אם כתב תנס פסול יעו"ש בכנה"ג הגב"י אות נ"ב דפירש דברי הרשב"ץ במ"ש הרי הוא כמו שאינו דהוי שינה שם עירו דפסול) ולא הכשיר אלא משום דהשמטות הנקודה אינו מעכב ולא כתב שאר הטעמים אלא לרוחא דמלתא א"כ גם בשמות איש ואשה יש להקל בהשמטת היו"ד (להג"פ בדעת הרשד"ם דוקא בנקודת ציר"י ולהמהר"י הלוי גם בנקודת חירי"ק וכמש"ל) ובפרט בכינוי השמות דקיל טפי משם העיר ויעו' מ"ש לקמן אות ה' ו') ומה גם במקום עיגון כתב להדיא הרב מהר"י דאנין בס' רוב דגן (הו"ד בשדי חמד שם) אות צ"א בשם האשה זיצבול שכתבו בלא יו"ד אחר הזיי"ן והסכימו הגדולים להכשיר במקום עיגון אף שהשמיטו בשם האשה היו"ד שהוא להברת חירי"ק יעו"ש

(ב) וראיתי להגאון מלבוב בספרו שו"מ מה"ב ח"ג (סימן עו) בשם ליבוש שנכתב לבוש בלא יו"ד אתר הלמ"ד והקיל שם בשעה"ד מטעמים אחרים שכתב יעו"ש דיש גמגום בלשון השאלה ובתוך דבריו שם כתב ג"כ דיכול לקרות בציר"י אף שנכתב בלא יו"ד אינו נרגש במבטא כ"כ השינוי ויעו' ג"כ במה"ג ח"ב סו"ס ע"ג גבי פרידמאן שכתב לפשיטות דכל שאין השינוי רק בנקודה לא מקרי מזויף מתוכו כי יכול לקרות פרידמאן בחירי"ק הרי"ש ומה שנשמט היו"ד אינו מזיק יעו"ש שלא כתב שום טעם וראי' לזה ולפמש"ל הדברים בטעמן לשבח (אלא דכ"ז בדיעבד אבל לענין לכתחלה דבריו מגומגמין שדרש את השמות וכתב לכתוב לכתחלה פרדמאן משום דבא משם שמתה אף שחותם פרידמאן ודבריו תמוהין