באר משה רעג

המוחזקים תמיד בכשרות וכידוע שהגאון ר' ליב מפלאצק זצ"ל בעל גט מקושר גם הגאון רע"ק אייגר זצ"ל היו מהדרים להשיג דוקא אתרוג מקארסיקא ולא היו מברכים על אתרוג מקורפו וכמובא גם בשו"ת בגדי ישע חאו"ח (סו"ס יז) וע"ש בסי' טז אות כג בתשובת הגאון בעל גט מקושר הנ"ל אחר שהאריך בפסול המורכבים כתב אבל על הקארסיקאנער לא דברתי ולא ידעתי מאין הרגלים לחוש למורכבים כו' ובהעתקה מאגרת מרבני פרענצו מבואר שהאתרוגים ההם אין להם חזקה וממילא מורכבים הם כי איך אפשר להעיד שאינם מורכבים כי אפילו אם יצאו ממורכבים מאלף שנים קדמוניות תולדותיהם כיוצא בהם וגם דור עשירי לא יבא להם בקהל ה' עד עולם כו' יעש"ב דברים הראוים אליו וע' בשו"ת חמדת שלמה האו"ח (סי' לז) שהשיג על הבא"פ מה שיצא לדון בדבר חדש בפסלות המורכבים יעו"ש בד"ה עוד ראיתי כו' ובכלל אדמה כי מאד ראוי לשום עין על הרבה מהחשודים מסותרי אתרוגי קורפו לבל יעשו ערמה במסחרם לקנות בחשאי מאתרוגי קורפו אשר ישיגו מהיונים במחיר מצער במקח הציטראנען ולהונות בהם את הקונים שהמה מאתרוגי א"י אם כי ייראו לנפשם הודעתי לכת"ר את דעתי בזה בדרך כלל ואחשוב עתה למותר להכביר עוד דברים בזה על אזן שומעת ודי בזה כעת

והנני הרודש שלום תורתו וחפץ בהצלחתו יוסף זכריה בלאאמו"ר הרב מו"ה נתן שטערין זללה"ה חופ"ק הנ"ל מחבר וכר' יהוסף

למלאות הגליון אציג שאלה נחוצה מכבוד הרב הג' החכם השלם בכל המדעים וכו' מו"ה דוב אריה יכונה ד"ר ריטטער אבד"ק דאטטערדאס והמדינה הולאגר

(ז"ל) בעה"י יום ב' זך למב"י תרנ"ה לפ"ק ראטטערדאס יע"א, שוכט"ס לרב האי גאון המפורסם על פני תבל סיני ועוקר הרים וטוחנן זו בזו בסברא וכו' מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי נ"י הגאבד"ק קאמינקא יע"א

זה לפני ימים לא כבירים באו על פי מקרה טהור לידי ספריו דמר ניהו רבא הנקראים בשם ברכת משה ומנחת משה ונפלאתי על גודל בקיאותו וחריפותו בראשונים ואחרונים וגם דבר זה היה לפלא בעיני :כי גאון גדול במדינת רוסיא טרח להשיג ידיעות בעניני אינסטרומענטין לטמא ולטהר וברכתי אשרי שככ"ה לו בעולמו ועלתה על דעתי אחרי עיון מעט (כי בעוה"ר הנני טרוד מאד הן בעניני הקהלות הן בשארי ענינים) בספריו הקדושים כי אם יהיה לי דבר מה אציעו לפני הדרת גאונו שיחיה להיותו בר סמכא. והנה עתה בא לפני ענין אחד אף שהוא פשוט מאד ואינו סובל לא אריכות דברים ולא פלפולי מלין בכל זאת להיותו חדש בזמננו אף שבימי קדם הוא רגיל הרבה לא רציתי לעשות מעשה בלי להציע לפני איזה מגדולי הדור כנראה מירושלמי נדה (פ"ב ה"ז) הובא ביתה יוסף ועתה אציע הענין לפני הדר"ג והוא בחכמתו יעיין במילי וימחול להשיבני וכל שאינו מחמיץ מצות התשובה הרי זה משובח

איש אחד מבני קהלתי שאינו מן היראים שדך את בתו הבתולה עם בחור אחד אחרי שיש ביניהם ידיעה של חבה והבחור דר כעת בריחוק מקום מאד במדינת אפריקא עד שצריכין ליסע מכאן להתם חמש שבועות ע"י הספינה ועתה ריצה הוא לישאנה אמנם אינו יכול לבוא הנה לקדשה הן מפני ריחוק הדרך וגודל ההוצאה הן מפני שאינו ברשות עצמו ולכן רוצה הוא לקדשה על ידי שליח וכן הוא עושה ג"כ ע"פ דיניהם בערכאות] והנה לשלוח שליח מהתם ג"כ אי אפשר אלא שליחות בכתב אמנם שם במקום המשודך אין בקיאין ואין שם עדים כשרים עד שאי אפשר כלל בשום אופן לעשות כמבואר טופס השליחות ברבינו ירוחם וכו' אלא צריך הוא לכתוב בכ"י עצמו וכו'

ועתה אסיים אומר בשים שלום והנני מוקירו מדחוק דחיל ורחים ומוקיר רבנן ומתאבק בעפר רגליהם המצפה לתשובתו בי לא תאחר נאמנו דוב אריה ריטטער החופק"ק ראטטערדאס והמדינה יע"א

וזה אשר השבתי בזה בקצרה

בעה"י שוכ"ט לכבוד הרה"ג החכם השלם בכל מדעים דב המדינה דק' ראטטערדאס מוהר"ר דוב אריה ריטטער נ"י ויזרח לנצח

ע"ד שאלתו בענין הקידושין וכו' דברי כת"ר מכוונים להלכה ברורה והדברים פשוטים ומבוארים בש"ע אה"ע (סי' לה ברמ"א סעיף ו) ובחמ"ח שם (ס"ק יז ויח) וב"ש (ס"ק טו) וטופס השליחות מבואר ברבינו ירוחם חלק חוה נתיב כב (סוף חלק ג קמח ע"ב) אכן נוסחו שם ע"פ עדים ובנ"ד לא נמצא שם עדים כשרים א"כ יש לכתוב השליחות בכת"י וע"י קיום או ע"פ כת"י ממק"א או ע"פ ערכאות ויש לפלפל בזה ע"פ דברי הש"ך חו"מ (סי' מו ס"ק י) וקצוה"ח שם (ס"ק ט) וידוע ג"כ דעת הרמב"ן בתשו' כב וכמ"ש ג"כ כת"ר ויש לי ת"ל ע"ז קונטרס ארוך ואכמ"ל וכבר האריכו בכג"ז הגדולים לענין שליחת הגט ע"י הבי דואר וגם אני כתבתי בזה בספרי מנחת משה (סי' כא) ובתשו' מהרי"מ מבריסק (סי' לג) מ"ש בשם תשו' הראנ"ח ואמונת שמואל לענין גט והרשאה כתובים בנייר א' וקשורים בקשר ונחתם בשני חותמות יעו"ש וכן נוהגין כל המורים בגט ע"י הבי דואר לשלוח ג"כ ניירות אחרות בפ"ע עם חתימות בכדי לקיים מהם וכן מ"ש כת"ר שאינו יכול לעשות שליח שני כדעת הקדוש מרדו"ש וכנראה מהירושלמי גיטין פ"ג ה"ה ממש כדעתו במה דאמרינן שם מה בין גיטין מה בין קידושין וכו' ויעו' ג"כ בחמ"ח (ס"ק טז) ויפה כתב כת"ר אבל מה שתמה על הפוסקים שלא הביאו הירושלמי יעו' שם בשירי קרבן ובמאה"פ שהעירו על הירושלמי מדברי הקדוש מרדו"ש ויעו' ג"כ בשו"ת נוב"י מה"ת חאה"ע (סי' קיב) מ"ש בזה והדברים פשוטים

כ"ד הכותב בנחיצה רבה הדורש שלומו משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא

בענינים הנ"ל יש לי בעה"י כמה קונטרסים אכן מפני שכבר נגמר ספרי מכמה שחשבתי להדפיס ע"ב נשארו הדברים ככתובים ועוד הזמן למועד להוציא הדברים לאור בעזר החונן דעת, לע"ע רשמתי רק בקצרה במה שנוגע לדינא והאל הטוב יאיר עינינו בתורתו.