באר משה רעב

וזה דבר המכתב שכתב לי או ידיד החכמים זקן הגאונים הרה"ג שה"ת וכו' מו"ה יוסף זכרי' שטערין שליט"א הגאבד"ק שאוול מח"ס זכר יהוסף וכו' בענין אתרוגי קורפו

בעה"י יום ג' בהעלותך תרנ"א, שאוול, ברכה ושלום אל כבוד הרב הגאון המפורסם בחריפתו ובקיאותו מוכתר במעלות ומעשים טובים שמנו חכמים כמוהר"ר משה נחום ירושלימסקי נ"י אבד"ק קאמינקא מח"ס שו"ת "ברכת משה" ו"מנחת משה" וכו' ולכל הנלוים אליו יתענגו על רוב שלום

הגיעני מכתבו בעת היותי טרוד בתשובה לאיזה מגדולו זמננו ועתה פניתי מעט להשיבו ע"ד מבוקשי להודיע את דעתי בנדון אתרוגי קורפו ואם היות כבר הרבית חזון לשואלים בכמה תשובות אשר טיילתי ארוכות ורחבות אך בזה הנני להפיק חפצו מבלי להתהדר בד"ת רק להשיב בעיקר הדין להורות הלכה למעשה כי עוד בשנת תרל"ה יצאה ממני הלכה ברורה כאשר נתפרסם במקומי ובכל הסביבות איסור אתרוגי קורפו אשר לא יבואו בקהל אחרי אשר נתברר לי אז בבירור גמור מזיוף ההכשרים שלהם מה שהיה ידוע מכבר לתגריהם אשר בכלל הענין אין בזה הוראה מחודשת כידוע שמעולם לא פסקו המערערים עליהם מצד ריבוי המורכבים שבתוכם ולא נמצא בכל התשובות המדברים מאתרוגי קורפו גם מהמצדדים בהכשירם "רק ע"י כתב עדות מישראלים כשרים שעמדו בשעת לקיטתם במקום גידולם מהאילנות שאינם מורכבים ושהושמו בפניהה בתיבות הנחתמות בחותמם ושהשגיחו שלא יבא בהם שום אחד מהמורכבים" והנה עתה נתברר שאין שום ממש בהכשרים הבאים מקורפו ואשר אין שום אדם היודע בטוב הענין שיכחיש בזה ולא ארצה להאריך בפרטי הענינים מפני כבוד הבריות מנותני הכשרים בקורפו וטריעסט ואזכיר בזה רק איזה ענינים פרטיים הנודעים לי מאז מפי רב גדול שהיה דרכו לקנות האתרוגים מסוחר אתרוגי קורפו שהיה בווילקאמיר שבקש מאתו לתת לו תיבה אחת מאתרוגי גן פארגו אם היותם יקרים יותר במחירם משאר אתרוגי, קורפו מצד שרבים מהלוקחים היו מהדרים אחר אתרוגי פארגו שלא היו מוחזקים כ"כ בהרכבה כמו בשאר המקומות שבקורפו ואשר גם אותם שהתירו לפנים ע"י כתב תעודה מישראלים שהיו בשעת לקיטתם והנחתם בתיבה היו רק על אתרוגי פארגו ושוב הביא לו המוכר כתבי הכשרים על כל התיבות שהם מפארגו ואמר לו הרב הלא לא דרשתי מכם רק תיבה אחת מפארגו בעבור המהדרים וענה לו מה איכפת לכם אחר שאינני מבקש מחיר יותר יקר בעבורם יען כי ההכשרים נתנו לי מיד היונים לרוב באין מספר כי טוב להם לעשות כל החותמות על שם אתרוגי פארגו כאשר נודע להם שיש מהדרים שחוזרים יותר עליהם, בעת ההיא נודע לי ג"כ כי בעיר ראזינאי נמצא על המשניות שבבהמ"ד החותם שעל אתרוגי קורפו שאינם מורכבים ואחרי החקירה ע"ז נודע הדבר כי אחד מהסוחרים באתרוגי קורפו שהלך לעולמו הניח אחריו ברכה חותם ההכשר מאתרוגי קורפו שמסרו לו היונים לחתום בו את כל התיבות כאות נפשו ובנו היתום אשר נעלם ממני סגולת המטמון היקר הזה אשר היה אבן החן להכשיל עם רב בברכה לבטלה בחר לו לשעשוע לתת החותם הזה על המשניות דבהמ"ד ולקיים הדברים עד כמה נוכל לתת אמון בהכשרים הבלוים משם אזכיר בזה מה שסיפר לי אחד מהמו"צ בווילנא (בעת היותי שמה בשנת תרל"ה בדבר הדפסת חוברת אחת) מה שנודע לו בעצמו בהיותו בעריעסט בערך לפני עשר שנים ע"ד קניית אתרוגי קורפו כי יחליפו שם את האתרוגים המובאים לשומם בתיבות קטנות בעד כ"א מהלוקחים וישיגו הכשר חדש מהרב אחרי אשר ישלמו לו החוק הקצוב לפי מספר האתרוגים ובהיות התיבה מחוברת מקרשים מפורדים ראה שהתיבה חתומה רק מצד אחד ושאל אותו מה התועלת בהחותם אחרי אשר יש לאל ידם להסיר הקרש האחד ולפתוח כל הצדדים מהתיבה והחותם ישאר כבראשונה ויוכלו להניח בתוכו ציטראנען וכדומה והשיב לו הרב ומה בכך אם גם יעשו כן והראה לו בכתב מה שנדפס גם בחוברת לקוטי יש"ר אשר לדעתו הציטראנען המה עיקר מצות פרי הדר וסיפר עוד דברים כאלה ממנו בענין ההכשרים שלו ואם אמנם לא אדע מי הוא הרב היושב שם לעת הזאת אשר אין אנו מכירים אח טוב הרבנים משם ורק ממצב הרבנות אשר היה בעת ההיא הנה גליתי טפח מהנודע לי מפרטי ההכשרים שלהם וכפי שקראתי מכבר כו' נדפסה הודעה מבית מסחר בוויען שיש להם אתרוגים גם בהכשר הרב מפארגו ובצדק העיר המו"ל "מי יתן ואדע שם היוני החותם על כתב הכשר הזה יען כי בפארגו לא נמצא אף יהודי אחד" תכסה כלימה פנינו כי צאצאי העם אשר גזרו לבטל שבת ומילה בחזקת היד בימי אנטיוכס יצליחו גם עתה בערמתם לנקר עיני העם ע"י תגרי האתרוגים המתאמצים למשוך לבבם מצד הידורם החיצוני ע"י ההרכבה אשר אין להם מראה אתרוג ולהכשיל אנשים לאלפים ולרבבות בברכה לבטלה ובביטול מצות אתרוג ותחת אשר יוכלו להשיג פרי ציטראנען במחיר איזה אגורות יבערו להעשיר יוני קורפו במיליון רו"כ לשנה וכו' ולמה לא ישתדלו יוני קורפו ליפות סחורתם בהרכבה הנהוגה במה שאי אפשר לברר בנקל במרחקים וכמו שהודה הרב מקורפו בעצמו בהודעתו כו' בשנת תרל"ה שהוחזקו אתרוגי קורפו למורכבים בהיות ההפרש כמלא נימא ובהיות החותמת למגן להם בפני הלוקחים הן החותמות נדפסים לרבבות משנה לחברתה ומוטלים ביד השמש מהקהל אשר ימסרם להיונים אחרי שימלמו פרס הקצוב להקהצ ועיני הלוקחים את האתרוגים רק על ההידור החיצוני אשר ההרכבה היא הנותנת ליפות נטיעתם ולהחזיקם מהרקבון לבלי יתקלקלו וכמ"ש גם הבית מאיר בתשובתו להמו"צ בהוראדנא בסוף חלק או"ח שעיקר מה שהביאו לספק באתרוגי קורפו מפני השתנות מראיהם שאין בהם מראה אתרוגים המוחזקים קצת "טונקיל געל הנוטה קצת למראה אדמומית רק כולם כאחד מראיהם "ליכטגעל" שהיא מראה לימוני בעינה ואשר חזותא מוכיח עליהם כו' וע"ש באורך וכבר הובא בס' ברכת משה על דיני שהחיינו מהר"ר משה מזלא"טוי בצד כ"ח שכתב וז"ל וזכרתי ימים מקדם שמסבת רעש מלחמות בארצות איטליא שנת תקס"ט לא היו מביאים אתרוגים מעיר גענוא רק מאי קורפו שהיו אז בחזקת מורכבים והרב המורה הזקן מהוראדנא בעל חמודי דניאל זצ"ל שישב שם על כסא ההוראה אזן חקר יותר מעשרה דפים בחו"ב ותקן אז לברך בריך רחמנא כו' אקב"ו על נטילת לולב וכל גדולי העיר שמעו לפקודתו באין פוצה פה עכ"ל (ובחוברת אחת שנזכר בשמי מה שהראיתי לו בס' ברכ"מ הנ"ל הועתק בשגיאה על שם הגרמ"ס שהסכים לזה שם לא נזכר ממני זה בשמו רק מ"ש לאח"כ לענין גוף הדין בכל הברכות שמספק יאמר במקום ה' אלהינו כו' בריך רחמנא יעוש"ב) וע' בעיקרי דינים חאו"ח (סי' לג) איך היה נוהג ההרכבה עוד בימיו באתרוגי קורפו ושהמנהג פשוט באיטליא שהאתרוגים המובחרים מקורפו המה בחזקת מורכבים ושאפי' ע"י ב"ב משלחים אותם ע"י כתב עדות שיבא בחותמיו חתומי ישראל המעידים עליהם שאינם מהמורכבים יעש"ב ולמותר בעיני לדבר על לב העם בקדימת קניית אתרוגי א"י מבני עמו ומצד חביבות מצות פרי א"י כי די לנו לדבר מאיסור אתרוגי קורפו וממילא יבין כ"א מעצמו לדעת את אשר לפניו אבל לא להפריז על המדה למנוע גם מלקיחת שאר אתרוגים