עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › באר משה

באר משה רעא

Be’er Moshe responsa 271 · באר משה · free full Hebrew text

Open in the reader →

אלא דקאי על ימות המשיח דכל מה שיכבשו ישראל בכל הארצות תהיה כקדושת א"י ומובן זה ביתר התבוננות ע"פ דברי הרמב"ם ז"ל פ"א מהלכות תרומות ה"ג שכתב הארצות שכבש דוד חוץ לארץ כנען כגון ארם נהרים וארם צובה ואחלב וכיוצא בהן אע"פ שמלך ישראל הוא וע"פ ב"ד הגדול הוא עושה אינו כארץ ישראל לכל דבר כו' ומפני מה ירדו ממעלת ארץ ישראל מפני שכבש אותם קודם שיכבוש כל א"י אלא נשאר בה משבעה עממים ואילו תפס כל ארץ כנען לגבולותיה ואח"כ כבש ארצות אחרות היה כיבושו כולו כא"י לכל דבר ומקורו מדברי הספרי (פ' עקב יא כד) [ורש"י ביהושע (א ג) הביא ג"כ דברי הספרי ויעו' ג"כ תוס' גיטין (ח ע"א) ותוס' ע"ז (כ"א א) דיה כיבוש] ודברי הירושלמי פ"ב דחלה (ז ע"א) ובפי' הרדב"ז על הרמב"ם (שנדפסו מכת"י ברמב"ם דפוס ווארשא תרמ"ב בצירוף חבורי הקטן לשד השמן) כתב ע"ז ולבי מהסס בזה דדלמא דוקא לענין שנוהג בה תרומות ומעשרות מה"ת אבל לענין קדושת ארץ ישראל ממש לא וצ"ע עכ"ד הרדב"ז אבל רבינו הרמב"ם בלשונו הזהב שכ' היה כיבושו כולו כא"י לכל דבר מורה לנו דיש לזה קדושת א"י ממש וכן נראה מלשון הרמב"ן פ' עקב שכתב על דעת רבותינו הנה הם שתי הבטחות שכל מקום אשר ירצו לכבוש בארץ שנער וארץ אשור וזולתם יהיה שלהם והמצות כולן נוהגות בהם כי הכל ארץ ישראל עכ"ד יורה ג"כ דס"ל דיש לזה ממש קדושת ארץ ישראל עכ"פ יש מקום לומר דרבותינו אלו האירו עינינו להבין המד"ר שמות בפסוק החודש הזה לכם דכל הארצות אם תהיה הכבישה כסדר מצות ה' תהיה כארץ ישראל שלכם ודוד המלך מפני ששינה הסדר לא היה לו קדושת א"י אכן לעתיד אשר מלך המשיח לא ישנה דבר ה' (יעו' ברמב"ם פ"ט מהלכות תשובה ה"ב שכתב שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יותר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה') ויכבוש בתחלה ארץ ישראל אזי גם כל הארצות שיכבשו ישראל אח"כ יהיה הכל ממש כקדושת רץ ישראל

[ד] ובהחפשי באוצר ספרי ראיתי להגאון מלמ"ל בפרשת דרכים שעמד בדרוש ו' בתחלת מאמרו בדברי המדרש רבה שמות פט"ו ופלפל שם כדרכו דרך הקודש בשיטת הרמב"ם והראב"ד אבל סוף דבריו יתאימו לדברי דזהו מה שאמרו ולא ארץ ישראל בלבד יש בה זאת הקדושה אלא אפי' כל הארצות נתן לנו זאת המעלה לקדשם בקדושת ארץ ישראל לעתיד לבוא יעו"ש (ויש לי לדון בדברי פלפולו אכמ"ל) היוצא מדברינו כי מה (שמובא בספרים) שאמרו חז"ל כי עתידה א"י שתתפשט בכל הארצות יש מקום להבין ג"כ ע"פ פשטן של דברים דכיון דהכיבוש יהיה כמאמר ד' בתחלה א"י אז תתפשט הקדושה גם על כל הארצות שיכבשו אח"כ ואם נתבונן נראה דגם המקובלים הקדושים נתנו בזה מקום גם לפשטן של דברים דהנה בזוה"ק פקודי ר"מ ע"ב מבואר וכדין קב"ה יוקים לה לכנסת ישראל וכו' וכתיב הרחיבי מקום אהלך וגו' בגין דיתבלע סטרא אחרא ולא יקום לעלמין יעו"ש, נראה דמפרש ג"כ הכתוב הרחיבי על התרחבות הקדושה וביטול הטומאה ויעו' ג"כ במגלה עמוקות להגאון המקובל מהרנ"ש זצ"ל אופן קנ"ה שכתב אבל לעתיד כתיב הרחיבי מקום אהלך ותתפשט ירושלים לכל צד ת"ת תחומי שבת ואז ימלא כבוד ד' את כל הארי וע"ז בקש משה לכנס לארץ ישראל שתתפשט השכינה בכל ארץ ישראל כמו שיהי' לעתיד כו' ולכן אעברה נא ר"ל עתה אני רוצה לעשות מה שיעשה לעתיד ואראה אה הארץ ר"ל האור של גילוי שכינה תתפשט בכל ארץ ישראל ויהיה ההר הטוב שהוא ירושלים יהיה שם גילוי שכינה כמו שהוא עתה בלבנון שהוא בה"מ שנאמר בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ולא יאמרו עוד ארון ברית ה' (ירמיה ג) כי לא יהיה הגילוי השכינה לבד בארון כי אם בכל ירושלם (וע"פ ד"ק יתפרש המדרש שהביא המהרש"א בב"ב דבהמ"ק יהיה גדול כירושלים וירושלים כא"י וכו' ג"כ ע"ד התרחבות הקדושה) הרי דמבואר ג"כ הרחיבי אהלך על התפשטות הקדושה והטהרה וכמו שאמר הנביא ומלאה הארץ דעה כמים לים מכסים וכ"ז ליתן מקום גם לפשטן של דברים (שהיא א' מחלקי פרד"ס) אבל באמת כאשר מצינו לחז"ל שאמרו כי בכמה מקומות החזיק המיעוט את המרובה ע"פ נפלאות ד' כן בדבר ה' הרחיבי מקום אהלך אנו מאמינים באמונה שלימה שנזכה לראות נפלאות עד אין חקר ואין ערך ודמיון לשכל אנושי שיבין זאת בחקירתו ואו"א דאית כי עתידה ארץ ישראל להיות מרחבת ועולה מכל צדדי' הן בהתפשטות החומריות רוחב המקום והן ברוחניות ברוחב הקדושה והטהרה וכמו שגם הגאון מגלה עמוקות בספרו על התורה פ' מקץ כתב הלא אנחנו בגלות זמן רב וכשיבוא משית אין לנו לסוף שית אלפי עלמא רק זמן קצר אבל יקוים הרחיבי מקום אהלך כמו שיתפשט המקום כן יתארך הגלגל ויהיה יום א' כמו שנה ויקוים בנו שמחנו כימות עניתנו ב"ב אכי"ר שנזכה בקרב לראות נפלאות ד' וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עלינו

כ"ד המצפה לישועת ד' ולהרמת קרן עמו ותורתו משה נחום ירושלימסקי החופ"ק.