באר משה כו

ספיקא לדינא מיהו הוי וכן אף אם לא נחליט דשינוי דתוס' כהן או לוי הוי רק פסולא דרבנן גם להיפוך לא נוכל להחליט דהוי ודאי גט בטל מה"ת וגם בדברי הצ"צ והחדש שהבאתי לעיל אות ד' שהחמיר בזה ג"כ יש מקום לומר דלא החליט דהוי גט בטל מה"ת ודאי יעו' בת"א שם (סי' ה' אות ב') במ"ש וגם זאת אינו ברור דהוי פסולא דאורייתא יעו"ש ועכ"פ ספיקא לדינא מיהו הוי וא"כ אף לכתחלה במקום עיגון יש מקום גדול לצדד מטעם ס"ס דלמא כדעת המקילין לגמרי בשינוי דתוס' לוי ואת"ל כהמחמירין דלמא שינוי זה לא הוי אלא פסולא דרבנן ושוב איכא ספיקא דלמא יכול להחזיק עצמו ללוי ואינו פסול אלא כשלא היה מוחזק ללוי משא"כ בנ"ז נמצא דהוי כעין ס"ס בדאורייתא וספק א' בדרבנן וכמ"ש הש"כ בכללי ס"ס דין ט"ז [יעו' בשו"ת שער אפרים (סי' יא) מ"ש בתוך דבריו לענין האבעיא דבהמ"ז בנשים דאף דאזלינן לחומרא דנשים חייבות מה"ת אם שכחה אינה חייבת לברך מספיקא דהוי ס"ס דלמא כבר ברכה בהמ"ז ואת"ל שלא ברכה דלמא אינה חייבת מה"ת, אבל ז"א דהלא אי אמרינן את"ל שלא ברכה א"כ מקרי ודאי לא ברכה א"כ אף שאינה חייבת רק מדרבנן צריכה לברך עכ"ד, וצ"ע דלכאורה דומה לנדון דהש"כ בכללי ס"ס לענין דגים מלוחים וגם הכא הוי ספק ספיקא בדאורייתא וספק אחד בדרבנן דאי נימא דחייבת רק מדרבנן שוב יש לספק דלמא כבר ברכה והוי ספיקא דרבנן ויש לחלק ואכמ"ל יעו' ג"כ בשו"ת רבינו עקיבא איגר (סימן ו) ודו"ק] ואף דהוי ס"ס במקום חזקת א"א דמעיקרא הא כתב המשנה למלך פ"ב מהלכות טומאת צרעת ה"א דספיקא דדינא מהני במקום חזקה דבשביל חזקה לא ישתנה הדין וכ"כ הפרמ"ג בכמה דוכתי ובחבורי הבאתי סעד לזה מדברי הירושלמי גיטין פ"ק ה"ב (יעו' במנחת משה חיו"ד (סי' ג) וחאה"ע סי' ח אות ה) ובברכת משה בקוה"ת (סי' כג אות ח' וסימן לאות ד') ובחבורי הקטן לשד השמן על הרמב"ם פ"א מהלכות ממרים ה"א גם יש לפלפל ע"פ דברי הר"ש במקואות פ"ב מ"ב שחידש דבאכל איסור דאורייתא לא שייך לאוקמי אחזקה כיון דלא הוי כמקדם יעו' בספרי ברכת משה בקוה"ת שם סו"ס כ"ד ואכמ"ל) עכ"פ היה מקום לצדד אף לכתחלה דינתן הגט במקום עיגון מטעם ס"ס דכל דבר שאין לו תקנה הוי כדיעבד יעו' בש"ע אה"ע (סי' קסט סי"ב) ברמ"א ובמ"ש במנחת משה חאה"ע שם (סי' ח אות ה) ועוד יש לצרף בנ"ד סברת הרב הגאון הצדיק ה"ר ארי' יעקב זצ"ל מסמילא (המובא בספרו של הרה"ג מקארסאן) שצידד לומר דאין שינוי פוסל אלא בכתב כהן על מי שאינו כהן דכהן מפורסם טפי בעליה לתורה ודוכן ופרישה מטומאה משא"כ לוי אינו מפורסם כל כך אלא בעליה לתורה משו"ה ליכא לעז כל כך בכתב לוי על מי שאינו לוי יעו"ש ואף דלא נראה כן מכל גדולי האחרונים שהבאתי לעיל עכ"פ צירוף להיתרא מיהו הוי. סוף דבר נשמע לפע"ד שאם אי אפשר להשיג גט אחר מבעלה הראשון תשב תחת בעלה מחמת כל הנך טעמי שכתבתי אך לחומר הנושא (ולפמש"ל מכמה שגאוני הדור אשר קטנם עבה ממתני היה רפיא בידי להקל בזה) יצרף לזה דעת רב אחד מובהק בהוראה

הקטן משה נחום ירושלימסקי החופ"ק כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן יב

תשובה קצרה

לכבוד הרב המופלג השנון וכו' מו"ה אברהם נ"י המו"צ במארקילעשט. ולכבוד הרב המאוה"ג הישיש וו"ח מו"ה אברהם נ"י המו"צ המו"צ בזגאריצא פלך קעשיניב

בענין סדר גיטין ובכתיבת מתא בקאלאנינ

ע"ד שנכתב גט ש"מ בקאלאפע מארקילעשט ונמצאו מערערים דכיון דלא נקראת עיר רק קאלאניע לא שייך לכתוב מתא, הדבר פשוט דהגט כשר וא"צ אפי' שאלה לחכם (והמערערים אינם יודעים בטו"ג ויחושו שלא ילכדו במצודתו של ר"ת) כמ"ש הרמ"א (סי' קצח) דגם בער קטנה כותבין מתא והוא מדברי המרדכי וכ"כ התוספות עירובין (כא) ד"ה אחוי (ציינו ג"כ הגר"א שם) וגדולה מזו כתב הגאון מאוה"ג הצ"צ החדש בתשובותיו לאה ע (סי' רנח) בגט שנכתב בחצר אדון אחד אשר אין שם רק חצר ובנינו ולא שום כפר ונכתב בו במתא פלוני כמו שנקרא אותו החצר וכתב. דאף דודאי דחצר ובית אחד אינו נקרא עיר כדמוכח ממחלוקת ר"ת ור"י בעירובין (נז) אם נותנין קרפף לבית דבית אינו כעיר (ושיעור עיר משמע ג' חצרות של שני בתים כדאיתא בעירובין (לב א') יעו"ש ברש"י ד"ה שלש ושם ל"ג גבי כמי שאין לו חומה ובעירובין נ"ט א') מ"מ נראה לו להכשיר הגט דפי' מתא אינו כלל עיר כי תרגום עיר היינו קרתא אבל מתא נראה דפירושו מקום יעו' בשבת (קמה ב') ובעירובין (סא) ואם שאינה עיר אלו היה כותב במקום פלוני ודאי היה כשר כ"ש הריב"ש (סי' נו) כמו כן כשנכתב מתא ג"כ כשר וגם כיון דעכשיו כותבין בגיטין מתא גם על כפר קטן הו"ל כמ"ש בש"ע (סי' קכט ס"ז) אם כתב פלוני החכם כו' יעו"ש בצ"צ ועכ"פ בקאלאניע (דהיא מיושבת באנשים כבעיר) יש מקום לומר דפשוט לכתוב אף לכתחלה במתא (והנה כבוד ידידי הרה"ג מהר"מ נ"י אבד"ק זלאטאפאליא כשהיה בצל קורתי אודת משפט א' וראה בכתובים דברי אלה אמר לי כי בשו"ת תשב"ץ כתב ג"כ דמתא היינו מקום אם כן לפי דבריו ג"כ אם כתב על כפר מתא כשר אכן אחר זמן בא לידי שו"ת תשב"ץ וראיתי שם ת"ב (סי' פד) שכתב ואמרו שאין צריך לכתוב מותבא כי אם מותב איני יודע למה כי עיר לשון נקבה היא וכן מתא צריך לכתוב מותבא עכ"ד אבל לא הזכיר כלל דפי' מתא הוא מקום ואפשר כתב כן בח"ג שאינו לפני] אכן לקבוע שם לכתחלה כתיבת גיטין ידעו כי גדר בעדי מכמה טעמים שלא להזדקק בסדר כתיבת גטין בעיר חדשה והנה הרב שם שמואל בספר בראשית (טז ע"ב) כתב בשם הגאון מהר"ל דפעם אחד סידר גט בסדר ויחי ואח"כ קרא שמו"ת וכשבא לצוואת יעקב באותו פסוק ויאמר אליהם אני כו' (מ"ט כ"ט) דהתחיל באלף אנ"י וסיים בתי"ו ת"ת ויש בהן כל אותיות א"ב מלבד אות ג' ואות ט' אמר דאפשר שרומז דצריך למנוע עצמו מלסדר גט וכתב ע"ז ויפה כיון דיש ז"ה בקדושה שהוא י"ב צירופי הוי' ויש זה בקליפה שהוא גט כריתות כי גט נמי י"ב וז"ה לעומת ז"ה עשה האלקים והוא כריתות שמפריד השם דאיש ואשה שזכו השם ביניהם וזה הגט כורת וזה סוד אלקים שופט זה ישפיל היינו הקליפה וזה ירום שהוא הקדושה יעו"ש והגאון מהר"ח פאלאגי בס' גנזי חיים מערכת ג' אות לז הביא זה וכתב דמעת שראה דביים אלו נכנס מורך בלבבו שלא לטפל בגט כיון דאפשר לעשותו ע"י אחרים יעו"ש בדבריו הנעימים וגם אני אלו הייתי בא