באר משה רסז

נגד הב"י וגאוני ארץ זולת אם יסכימו גאוני דורנו ויקבעו כן להלכה דפתיחה מבחוץ לא מקרי פהמ"ק (כדברי התפל"מ) אבטל דעתי נגד דעתם הרמה אבל לע"ע נלפע"ד להחמיר באופן שהכניסו ודאי הזאהנד להמקור וכמ"ש שם בספרי (סי' מה) ומ"ש הדר"ג מדברי המשנה דאהלות (פ"ז מ"ד) ודברי הש"ס חולין (ע"א) גם אנכי בתשו' לבראדי כתבתי בזה על דברי הגאון מהרש"ק ז"ל בתשובתי שנדפסה בס' לקוטי צבי להרב מהר"ץ משם בתשו' ז"ך ספרו של הגאבד"ק סטאניסלאוו שתמה על הסוברים שאשה שהמילדת בדקה אותה טמאה נדה דנעלם מכולם המשנה דתולין (ע"א) האשה וכו' וכתב ע"ז המהרש"ק דזה דברי בורות ממש דאפי' בר בי רב דחד יומא לא עביד למטעי דשם מיירי מטומאת מת כמפורש דהחיה טמאה ומה ענין טומאת נדה לכאן וכתבתי בתשו' שם דהמעיין בתוס' שם ד"ה והאשה ובתוס' בכורות (פב ע"א) ד"ה עד יראה שדברי הגאון מסטאניסלאוו נכונים וברורים והיינו כדברי הדר"ג בקונטרסו ולדינא נלפע"ד כמש"ל

ידידו המכבדו כרוב גדולהו דו"ש באה"ר וא"ע משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קאמינקא

אח"ז בא לידי ס' תפארת למשה וראיתי שהקיל בזה רק מסברא הנ"ל (כיון דלא היה כח הדוחה מעצמו מבפנים) ובכל זאת (אף דהוא היה מהגאונים המצוינים שבדור) קשה לסמוך עליו נגד דברי הב"י היכא שהכניסו ודאי למקור. אחר זמן נדפס ס' דעת תורה וג"ד מכבוד ידידי הגאון המובהק האבד"ק ברעזאן וכבדני בו למנחת מרחשת אהבה וראיתי בהוספותיו לק"א (אות סא) שפלפל ג"כ בדין זה והביא ג"כ דברי הפה"מ להרמב"ם ר"פ המפלת (שהבאתי בספרי) דמבואר מדבריו דדוקא ביצא איזה דבר א"א שלא יצא עמו דם ושכ"כ בשו"ת עט"ח חיו"ד (סימן ח"י) ואח"כ הביא ג"כ דברי התל"מ שדחה דברי הב"י במ"ש מהא דשפופרת והעלה דדוקא אם נפתח מבפנים א"א בלא דם משא"כ בנפתח מבחוץ ע"י אדם וכ' ע"ז ואף דראייתו מהא דהשמש דש עד צואר הרחם פתח המקור וכן הבדיקות שבסי' קצו יש לדחות לפמ"ש החת"ס (סי' קעט) יעו' בשו"ת ב"ח החדשות (סי' לד) ותשו' מ"ב (סי' מט) ושו"ת ב"ש ח"ב (סי' לט) אבל מסברא י"ל כן (יעו' בהגהות הגאון רב"פ על הנוב"י מה"ת שם חיו"ד סו"ס קכ שרמז ג"כ לרש"י נדה (כא ע"א) ד"ה בלא דמשמע דס"ל כפיה"מ להרמב"ם יעו"ש) אח"כ בסוף דבריו הביא ג"כ מדברי להלכה. זה לשונו וראיתי בשו"ת ברכת משה (סי' כ"ג) שהאריך ג"כ בזה להקל והביא דברי הרופאים בענין זה ובסי' מה הביא שחזר וחקר היטב כי במשיחה אינו מכניס הקולמוס להמקור רק עושין מבחוץ ועי"ז מתרפא מבפנים ולכן יש להקל רק לפעמים צואר המקור עקום ועי"ז לא תוכל להוליד ומוכרח להשוותה ומכניס זאהנד בעומק להסדק ועי"ז יוכל למודדה ולפעמים עי"ז יוצא דם וכן כשהנקב באם קטן מכניסים גאמע ומונח שם כמה שעות וכשמוציאים אותו ע"פ רוב מלוכלך בדם ולכן בכה"ג יש לטמאה משא"כ במשיחה וקילוח וכדומה בבדיקת המוטער שפיגעל יש לטהרה יעו"ש בברכת משה וכן חקרתי מרופא מומחה גדול והגיד לי ככל הנ"ל וע"ע בשו"ת תורת נתנאל (סי' ה) וכו' וגם בשו"ת שאילת יעב"ץ ת"ב (סי' ה) באמצע התשו' וכו' עכ"ד ידידי הגאבד"ק ברעזאן וגם ידידי הרב הגאון המובהק מו"ה אברהם יחזקאל ארלאזאראוו אבד"ק חארקאוו אחרי שהגיע לידו ספרי ברכת משה במכתבו משנת תרמ"ז כ"ט ניסן פלפל ג"כ בהיתרא דהמוטער שפיגעל שכתבתי בספרי וכתב ג"כ שחקר אצל הפראפעסארין בחארקאוו ואמרו דהמוטער שפיגעל אינו מגיע למקום שהשמש דש. אח"ז נדפס ס' בית יצחק ליד"נ הרב הגאון החריף העצום וכו' ר' יצחק שמעלקיס שליט"א אבד"ק לבוב והגליל וראיתי שם (סי' יד) שהאריך לפלפל בדין זה כרוחב חו"ב אח"כ באות טו"ב מבאר חות דעתו בגוף השאלה דיפרד לארבעה חילוקי דינים ושם בדין ב' כתב זה לשונו בדבר השאלה שהרופא מכניס המוטער שפיגעל בבית החיצון לראות עי"ז אם יש איזה מכה סמוך למקור כבר שמעתי מרופא מומחה שהוא אינו נכנס למקור אדרבא הוא מצמצם להכניס סוף המקור היינו צואר הרחם לתוך השפיגעל לראות אם יש איזה מכה בדופני המקור מבחוץ ע"כ ג"כ אין חשש בזה לפתיחת המקור לא מבעיא לדעת החו"ד יש להקל אלא אפי' לדעת הגאון מהרש"ק שחשש לדעת הב"י (סי' קפח) מ"מ אם יש ספק אם נפתח פי הרחם יש להקל מס"ס כמ"ש לעיל וכש"כ בזה שאין ספק כלל וכ"כ בספר ברכת משה. הנדפס מחדש ושם הביא ג"כ בשם הגאון מקוטנא נ"י להתיר אך באופן שהאשה אומרת שאינה מרגשת כאב דאז ודאי לא הכניס הכלי למקור אמנם אם האשה מרגשת כאב נלע"ד להורות לאשה שתשאל לרופא מומחה אם אומר שנכנס בהכלי לרחם אזי יש להחמיר לספור ז"נ כדברי הגאון מהרש"ק ואם אומר שלא נכנס להרחם כיון שכבר כתבתי שיש סברא להתיר מס"ס בספק נכנס ע"כ יש להאמין להרופא ובאם שבדקה בתוך ז' נקיים בג' ימים הראשונים יש להחמיר ואם אחר ג' ימים תלוי בראות עיני המורה יעו"ש בדין ד' שאם הכניס הרופא הזאהנדע כיון שהוא נכנס בעומק אף שהיא דקה מאד כיון שהוא בודאי נוגע בכל הגידים והעורקים שבפנים הרחם והרבה פעמים הוא מוציא דם ע"כ יש לחוש ולהחמיר יעו"ש והוא מכוון למ"ש בספרי שם (סי' מה)

ואלה דברי מכתבו של הרב הגאון זקן הרבנים ופאר הדור המפורסם בכל אפסים וכו' ר' יצחק אלחנן וצ"ל, אחרי שהשיג ספרי ברכת משה

[ז"ל] בעה"י יום ו' עש"ק ד' מבת תרמ"ז קאוונא, רוב שלום וישע רב אל כבוד ידיד נפשי ולבי ה"ה הרב הגאון המפורסם סיני ועוקר הרים חו"ב בחד"ת ויא"מ וכו' כקש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי שליט"א אבד"ק קאמינקא יע"א שוכט"ס

אחדשה"ט מכתבו היקר עם ספרו הטהור "ברכת משה" לנכון הגיעני וגודל תשואת חן למעכ"ת הדר"ג ע"ז ולע"ע מחמת גודל חולשתי וטרדותי העצומים אין לי פנאי לעיין בספרו היקר ואי"ה כשירויח לי ה' אז אראה לעיין בו ולהשתעשע באמרותיו הטהורות ומאד צר לי על חלישת בריאותו ומקרב ולב אתפלל לה' לחזקו ולאמצו וישוב לבריאותו הטובה ויאריך ה' ימיו ושנותיו בטוב ובנעימים זירום קרן הצלחתו וקרן אור תורתו מעלה מעלה ויזכה לראות בישועות כלל אחב"י וישמחני בקרוב בבשורתו כי שב אל מצב בריאותו איתן ובזה ישמח לבב אוהבו לנצח. ובדבר בדיקת הרותאים ע"י מאשינע בתוך המקור (שדבר בספרו הטהור ברוחב בינתו בחו"ב) הנה לדעתי אם אינה גדולה יותר מן אצבע יכולים להתירה וביותר אין אני מקיל בזה ואין לי כת להאריך כי הנני תלש ועיף ויגע עדיין מטלטול הדרך וכו' שלא ימוש התוה"ק מאתנו ומזרעינו וכו' ויחן ה' בלב השרים והיועצים עלינו לטובה א"ס. והנני שולח להדר"ג שליט"א ספרי נחל יצחק החדש יהיה מטובו להודיעני כשישיגו וה' יצליחו למעלה מעלה ברוחניות וחומריות כנפשו ונפש ידידו המחכה לישועת ה' ולהרמת קרן התורה הקדושה דורש שלום תורתו באהבה רבה יצחק אלחנן ספעקטאר החונה פה קאוונא.