באר משה רנז

דמשמיטין שמות הנכרים ע"פ דברי החדושי אנשי שם (סי' קמב) (וטעמם ונימוקם עיקר מפני שאינם מסודרים שמות אלו בספר ובנקל יוכלו לבוא לידי שיטי וע"כ טוב יותר לכנוס בספק חסרון מספק שינוי וכמ"ש המהרי"ק הו"ד בב"י (סי' קכח) יעו' ג"כ בשו"ת פרשת מרדכי אה"ע סי' נ) אבל אנכי לא כן עמדי וכמו שכתבתי בספרי מנחת משה קו' חה"ש דין ל"ח ודין מ"ז באורך דיש להזכיר גם שמות אלו בגט וכן אני נוהג למעשה ועכ"ז היטב אשר דבר כת"ר דכ"ז דוקא בנקראים כן בפי כל וחותמים כן משא"כ בנ"ד דרק מעט במספר ולפרקים קורין אותה פאלינא פשוט דמה שקורין מיעוטא דמיעוטא בשם נכרים דאין להזכיר בגט והביא ג"כ מדברי הג"פ (סי' קכח ס"ק לא וסי' קכט ס"ק ב) והדברים פשוטים דאפילו בשמות היהודים לא מקרי פורתא רק אם עכ"פ מיעוט גמור קורין כן משא"כ מיעוטא דמיעוטא דהוי כמאן דליתא וכעין שכתב בשו"ת פנים מאירות ח"א (סי' ח"י) לענין שם פראסניטץ דהא"י שקורים פראסניטץ הוי מיעוטא דמיעוטא נגד רוב יושבי המדינה כו' ולמיעוטא דמיעוטא אפי' ר"מ לא חייש ומוטב שלא נכתב כלל יעו"ש (והוא ש"ס מפורש בנדה (לב א) אימר דשמעת ליה לר"מ מיעוטא דשכיח אבל מיעוטא דלא שכיח מי שמעת לי') וכ"כ בשו"ת נוב"י מה"ק אה"ע (סי' פח) לענין שם פילץ דמיעוטא דמיעוטא כמאן דליתא דמי וכ"כ במה"ת אה"ע ססי' קיז) ובשו"ת נאות דשא (סו"ס ז) וכ"כ בשו"ת חסד לאברהם אה"ע (סי' לו) על דברי הב"א (סי' פה וט"ג בלק"ש דין טו) גבי סאסיא טאבא שהחמיר בשני גיטין דדוקא במיעוט השכיח חשש משא"כ במיעוטא דמיעוטא דהוי כמאן דליתא יעו"ש

[ה] וכ"ז אפי' בשמות היהודים מכש"כ בשמות הנכרים (דיש דעה שלא להזכיר) פשוט דאין לחוש למיעוטא דמיעוטא ויש להוסיף נופך בזה ע"פ דברי המרדכי חולין סוף פ"י שכתב לחלק דלא מקרי מיעוטא דמיעוטא אלא בתרי עניני דומיא דגבינות בית אונייקי כו' אבל אם היו נשחטים שאר בהמות לעכו"ם אפי' א' מני אלף לא הוי אלא חד מיעוט והוי לן למיחוש שמא הך קיבה מאותה מיעוט יעו"ש (ויעו' ג"כ בריטב"א יבמות (סז) ד"ה קסבר במ"ש דאילונית לר' יוסי הוי מיעוטא דמיעוטא כו' ודו"ק) ועפ"ז יש מקום לחלק דאפי' אי נימא בשם גמור כשקורין כן רק מעט דמעט ג"כ מקרי פורתא זה משום דבחדא ענינא הוא וסוף כל סוף מקרי מיעוטא משא"כ בנ"ד יש מקום לומר דהוי כתרי עניני דרוב אחב"י אינם משנים שמותם לשמות א"י ולגבייהו שם כזה לא מקרי שם כלל ואפי' אשה זו דמתחקת לפעמים לשם א"י ג"כ הרוב אין קורין אותה כן ורק מעטים במספר לפרקים וע"כ שפיר יש מקום לומר דבכג"ז כ"ע מודים דכמאן דליתא דמי וחס להזכירו בגט כמובן וכ"ז אפי' אם היו קורין אותה המעט גם בעת שמדברין אתה בשפת יהודית המדוברת ומכש"כ לפי מ"ש כת"ר דרק בעת שמדברים אתה בשפ"ר קורין אותה כן א"כ פשוט לכל בר בי רב דאין זה שם כלל לענין גט דנמצאו הרבה אנשים כשמדברים בשפ"ר מעתיקים המה השמות כפי שפה זו אבל אין כונתם לשנות שמותם גם בשפת יהודית המדוברת וע"כ פשוט דאין שום שייכות לקריאת השם לענין גט וכתובה (וכן מה שכתבו פעסיא דמתקריא פעסל עשו כהלכה וכמ"ש הט"ג אות ע גבי עטיא עטל ולענין יתר החששות שהעיר המערער אינו כדאי להשיב בזה) והדברים פשוטים וברורים שסדרו השמות כראוי לכל רב מובהק ודעת הרב המערער נסתרה דרכו מכל איש ישר הולך בתום דמי בקש זאת מידו לחקור אחר כתיבת הגט אם עשו כהוגן ואם הוא חרד לדבר ד' שיהיה בהכשר עצהיו"ט בחשבו שהוא מומחה לאותו דבר מדוע לא הצטרף בעת סידור הגט ואם על כבוד המדומה חשש מדוע לא חס על כבוד שמים שהוא כבוד התורה ולהוציא לעז על גט כשר וישר להעליל בעפר קרן התורה ולומדי' ושיחולל עי"ז שם שמים ברבים בפני ההמונים וההבערה לחלק יצאתה לסכסך איש ברעהו ע"כ כאשר גם הרב המערער הוא מנושאי דגל התורה והיראה מובטחני שיבקש סליחה על שגגתו וכל הכורע בהודאה זוכה לשם טוב והעושה שלום במרומיו ישפיע שלום וברכה על דייני ישראל וישיב שופטינו כבראשונה כנפש המעתיר המצפה לישועות ה' ולהרמת קרן התורה

משה נחום ירושלימסקי האבד"ק קאמינקא כעת אבד"ק אסטראלענקא והגליל

סימן כג

שאלה מכבוד הרב הגאון הגדול גזר הנכונים וכו' בקש"ת מוהר"ר יצחק אייזק שור האבד"ק בוקארעשט והמדינה מח"ס, תולדות אדם באר יצחק שיח יצחק תפארת אדם, תולדות יצחק, אבל אם, תפארת וישראל, משמיע ישועה, בית יצחק, מאורי אור, מי באר, חזקת הדיינים, הוספות הרא"ש עה"ת, שו"ת הרא"ש: בענין ג"פ שכתבו שם האשה סאבל והיתה נקראת סובל בחולם

[ז"ל] בשם ה' ח"י מנחם אב שנת תרמ"ט באקארעשט ישאו הרים שלום וברכה והצלחה למעלת כבוד ידידי הרב הגאון הגדול החריף העצום ובקי נפלא בשיטות הש"ס ופוסקים סיני ועוקר הרים וכו' כקש"ת מוהר"ר משה נחום ירושלימסקי נ"י האבד"ק קאמינקא יצ"ו

אחדשה"ט באהבה אם כי קשה עלי מאד להטריח את הדרת גאונו אף כי זה שנתים שאין אני בקו הבריאה ד' ישלח לי רפואה שלמה ואבקש מהדר"ג בכ"ע שישפוך שיחו לפני מלך מלכי המלכים לזכור גם אותי יצחק אייזיק בן אסתר עכ"ז כי בא לפני שאלה נחוצה לשעתה אמרתי להתייעץ בזה עם הדרת גאונו ואבקשו לשלוח לי תשובתו באריכות כדרכו בקודש. נשאלתי מרב א' שסידר גט לאשה אחת ושאל אותה על שמה והשיבה האבל וכן נכתב בכתובתה והמסדר סידר הגט בשם סאבל ועתה הביא דוד האשה גב"ע מרב א' להרב המסדר שהאשה נקראת סובל הדין מהו אם כשר הגט והנה כבר ידוע דברי הירושלמי גבי תרי תלמידי חד קרי יהודים וחד קרי יהודיים דאמר דטעותא הוא אלמא דכל שחי ר או הוסיף בנקודה במלה מכפי משמעות קריאתה הוי טעות ומזה הוכיחו הפוסקים דבכה"ג הגט פסול ובט"ג מבואר בכ"מ דפסול אם שינה מכפי המבטא ובשמות נשים אות מ ס"ק ג כתב דשינוי המבטא מחירי"ק לסגו"ל לא הוי שינוי גמור כמו שינוי גמור בין הרגשת יו"ד לבין לא נרגש הברת יו"ד ובב"ש מבואר דבשינוי מבטא אפי' באותיות מתחלפות פסול וכ"כ במהריב"ל (סי' כ) בשם גוויא שכתב גיוויא ביו"ד דקרוב לומר דאפי' נשאת תצא משום דאותיות המתחלפות אינם כשרים רק בשינוי באותיות אבל במקום נקודה ששינה ודאי פסול ובשו"ת מהרשד"ם (סי' רמד) כתב דבאותיות או"י שהם שימוש לנקודות אין החסרון פוסל בהם כל שלא נודע שם אחר בלתי נקודה הידוע אצלינו וכבר ידוע דא' מורה