באר משה רנו

כתבו המכונה פסול וצריך לכתוב גט אחר (יעו' בשו"ת חסד לאברהם אה"ע (סי' לה) שהאריך לצדד בזה כשניתן הגט) ואף דלדינא נלפע"ד דגם בזה טוב יותר לכתוב דמתקרי (יעו' בט"ג שנ"ת סוס"ק ד' במ"ש אף אם לא נמצא שם כזה בלה"ק אך המלה יש לה פתרון בלה"ק כו' שיש לכתוב דמתקרי ולא המכונה ויעו' בספרי מנ"מ בקו' חה"ש כוף דין נ' ובדין ז"ך שהארכתי בזה) מ"מ אם רב א' לא מכרע ליה מלתא בזה ועי"ז הוא משמיט לגמרי כינוי ארון ג"כ לא משתבש כיון דיש דעות דהוי קיה"ש אף אם קורין בקמ"ץ וא"כ הא כתב הב"ש בכלליו אות ו דהיכא דיש ספק באותו שם כיצד כותבין אותו יותר טוב לסמוך על רוב הפוסקים דס"ל שהיא קיה"ש יעו' ג"כ בב"ש שא"נ גבי שם נטע ובט"ג שם ועפ"ז יש מקום לומר דמצד הספק דמתקרי או המכונה (דפסול לכאו"א כמש"ל) יותר טוב לסמוך על הסוברים דהוי קיה"ש (דרק המהר"מ מחלק בזה בין אם קורין בקמ"ץ או בפת"ח אבל רוב הפוסקים הש"ע סט"ו ולבוש שם והס"ש לא חילקו בזה וכ"נ דעת הב"ש לעיקר יעו' ג"כ באה"ש) ויש לפלפל בזה ולחלק דרק ביש ספק בעיקר השם איך לכתבו משא"כ בשם ארון דידוע כתיבת השם והספק הוא רק מצד דמתקרי או המכונה דבזה יש עצה להקדים שם ארון (וכעין שכתב הט"ג בלק"ש דין ה ו ט לכתוב ליב דמתקרי משה יהודא וכדומה משום ספיקא דהב"ש והנוב"י וכ"כ בשו"ת שו"מ מה"ג ח"א (סי' ר"נ) דיפה כתבו יעקל דמחקרי יעקב שרגא משום ספיקא דהב"ש והנוב"י והארכתי בפרט זה בספרי מנ"מ בקונטרס חקי השם דין לז יעו"ש ויש בזה לסתור ולבנות דבאמת עצה זו ג"כ אינה מבוררת כ"כ להקדים החניכה לשם העיקר מעריסה וידועים דברי הבית אפרים חאה"ע (סי' פה) והט"ג בלק"ש דין פ"ו גבי סאסיא טאבא ויעו' בדב"ח שם שא"א ס"ק ט שעשה ספק בגוף כתיבת שם ארון כשנקרא בקמ"ץ דלכאורה אין בזה היכר שיכול לקרות ארון בפת"ח ומשום זה כתב דלכאורה יש לכתוב אראן אבל אין. דבריו מובנים וגם עיקר החשש אינו כמ"ש הט"ג שנ"ח ס"ק ב דכל שנכתב כהוגן ואפשר לקרותו בפשיטות כפי שנקראת אין לחוש שיטעו לקרותו בענין אחר יעו"ש גבי שם חוסיא דאין לחוש שיקראו בחולם וכ"כ הע"נ אות ש' גבי שלום בחולם ובשור"ק דלפי הסימנים שמזכיר שם אביו ושם אשתו ממילא יתברר לקרוא הגט כהלכתו ולפלא דהדב"ח הביא בעצמו דברי הע"נ אח"כ באות ש ס"ק ה) ואכמ"ל דעכ"פ יש פנים להלכה אף לכתחלה להשמיט שם ארון ולכתוב רק שה"ק שעולה בו לתורה ותו"ע ומי שהורה כן אין מזניחין אותו

[ג] וכ"ז אפילו בשם ארון דאין שום ספק בכתיבת השם גופי' אכן בכינוי ארא אף דאין בו ספק של דמתקרי דלכ"ע הוי כינוי וכותבין המכונה (זולת דעת הרש"ל וס"ש דקיה"ש היוצא משה"ק כותבין דמתקרי אבל לא כן דעת הב"ש והאחרונים גבי סאי' אכן יעו' בשו"ת שו"מ מה"ק ת"ג (סי' פה) שתפס לפשיטות בשם חזקאל שהוא קיה"ש מיחזקאל לכתוב דמתקרי והוא באמנם לפלא שלא הביא מדברי הב"ש והאחרונים יעו' ג"כ בט"ג שא"ת ס"ק ד ויעו' ג"כ בשער התשובות בסו"ס דב"ח על שמות שתמה ג"כ על החא"ש (סי' קכה) שתפס לפשיטות לכתוב דמתקרי איציא כיון דיוצא משה"ק דאיך נשמט ממנו דברי הב"ש גבי סאי' ויעו' ג"כ מ"ש בספרי מנחת משה קו' חקי השם דין כג ודו"ק] אבל בעיקר כתיבת שם ארא יש מקים ספק איך לכתבו דהנה הרב המערער העתיק החניכה ארה בה"א לבסוף ואין זה דבר מוחלט דאף שכן דעת התשו' מאהבה ח"א (סי' נב) הו"ד בפת"ש בקיה"ש אבל הרב כרם שלמה העיד בשם הגאון חתם סופר לכתוב ארא באל"ף לבסוף משום דארה בה"א הוא לשון קללה יעו"ש (ויפה העתיק כת"ר שם זה במכתבו באל"ף לברכה ולא לקללה) ובאמת לפע"ד בכל שמות אנשים כאלו היוצאים משה"ק נסתפקתי מאז דלא נאמר כלל זה לכתוב בה' לבסוף רק בשמות נשים ולא באנשים וכדנראה מדברי הב"ש גבי בינא מבנימין יעו' ג"כ בט"ג שא"מ ס"ק כ"ג כ"ד גבי כינויי מונא מאשקא היוצאים משם משה יעו' ג"כ בט"ג שא"א ס"ק מד גבי אלקנה אליקא ובמ"ש באות י' גבי הוצקא כינוי ליהודה ויש בזה כמה סתירות בדברי הט"ג אכמ"ל אח"ז ראיתי שגם הרה"ג מקארסאן בספרו של"מ עמד בזה וכעת נדפס מחדש תשו' משיב דבר מהגאון המובהק הנצי"ב מוולאזין וכתב ג"כ בחאה"ע סו"ס ע"א זה לשונו בדבר ששמע משמי דכתיבת ה' בסוף שם היוצא משה"ק אינו רק גבי שמות נשים אבל לא גבי שמות אנשים כן הוא ידידי ולא זה בלבד אלא אפי' גבי ש"נ אינו אלא ביוצא משה"ק דכתיב ה' בסוף כו' יעו"ש ובאמת גבי ש"נ כבר קדמו בסברא זו הט"ג שניה ס"ק ח"י במאמר המוסגר ושנ"ש ס"ק ב' גבי ראחציא [ואגב ראיתי דבר פלא במשיב דבר שם שתמה על הט"ג (שנ"א ס"ק יב) שכ' ששמע אשה ששמה אסנה דיש לכתוב בה"א כיון שנגזר משם אסנת וכתב ע"ז שטעה בשתים חדא דאם נגזר מאסנת יש לכתוב בא' ובאמת הוא שם הנמצא בס' עזרא ב' פסוק נ' בני אסנה יעו"ש ובמכת"ר הוא טעות חוזר דשם אסנה בעזרא הוא שם זכר והט"ג מיירי בשם נקבה אסנה בקמץ וע"כ כתב דנגזר משם אסנת והתמיה השני' דיש לכתוב באל"ף כן הוא באמת לדעת הט"ג בעצמו כמש"ל ומצינו בענין זה סתירות בכמה מקומות בדברי הט"ג כידוע] עכ"פ הרב המערער שהעתיק שם ארה בה' מפני שראה כן בפת"ש ומים חיים מדוע לא ראה שיש מקום יותר לכתוב בא' (וכן דעתי נוטה יותר לזה וכמו שהעתיק כת"ר כתיבת שם זה יעו' ג"כ בס"ש בהוספות הו"ד באה"ש שא"א ס"ק מ שהביא ג"כ שם ארו בוי"ו לבסוף היכא דקריאת הרי"ש הוא בחולם וקרוב לכעת בין הברת א' לבסוף או חולם מפני מהירת המבטא ויעו' ג"כ בשו"ת ש"א אה"ע (סי' כג כ"ד) בענין כתיבת שם ארלי איך לכתבו ובמ"ש בענין זה בחה"ש דין לד) ועכ"פ כשיש ספק בעיקר הכינוי ארא איך לכתבו הדבר פשוט דיותר טוב לסמוך על הסוברים דהוי קיה"ש וכמש"ל בשם הב"ש (ויש לפלפל בענין שם אלחנן חנן יעו' ג"כ בשו"פ נאות דשא מסי' א' עד סוס"ה ואכמ"ל) ויעו' ג"כ בספרי ברכת משה בקוה"ת (סי' ח"י יט) בענין שם עליק מ"ש בזה וכמה פעמים עשיתי כן למעשה בכג"ז היכא דהיה לי קצת ספק בעיקר כתיבת הכינוי היכא דיש סוברים דהוי קיה"ש כתבתי רק שה"ק ועריסה וכ"ז אפי' לדעת המערער מכש"כ לפי הגב"ע שלא ידעו ולא זכרו משם אחר זולת אהרן אף אם במקום מולדתו היה נקרא ארא ודאי יפה כתב כת"ר דא"צ להזכירו כלל בגט והביא דברי הט"ג שנ"מ ס"ק ז גבי מירוש שהאריך בפרט זה אמת דדברי הט"ג שם נפלאין יעו' ג"כ בדב"ח שם ס"ק ה' שביאר היטב דברי תשו' מהר"מ ויש בענין זה אריכות דברים:

אכמ"ל אבל בנ"ד דאפי' אם היה נקרא כן במקום כו"נ כתבתי לעיל דיש מקום גדול להשמיט לכתחלה הכינוי ארא מכש"כ דבמקום כו"נ לא יזכר ולא יפקד כינוי זה אף אם היה נקרא כן בעיר אחרת ודאי דא"צ לכתבו והדברים פשוטים ומבוארים

[ד] ובדבר הכינוי פאלינא האמת אגיד ולא אכחד דידוע לי ג"כ מכמה מורים מובהקים