באר משה רנה

שב שמעתתא שמעתתא ג' בפי"א ויעו' מ"ש בס' מנחת משה חאה"ע (סי' ח אות ד) ויש לחלק בין שינה בשם ע"פ איזה סיבה לשינה דמחמת חולי דלא שכיח כמובן וגם יש לחלק דהתם מתרצין העדים אף בדרך רחוקה יעו' בש"ע חו"מ (סי' ל) ויש בזה לסתור ולבנות אכמ"ל דכ"ז לפלפולא בעלמא אבל באמת אף אם נאמין לדברי המערער ג"כ יפה כתב רו"מ דהגט כשר בדיעבד כיון דנכתב שמו כמו שנודע במקום כו"נ כמבואר בש"ע (סי"ב) וכמ"ש התוס' (גיטין לד) והוא מדברי הירושלמי והדברים פשוטים ולכאורה היה מקום להסתפק כיון דשם מחמת חולי הוי שם עיקר משום שעוקר שמו הראשון ויצא ממות לחיים א"כ אפשר דמעכב אף אם נשתנה שמו שלא במקום הכתיבה והנתינה אבל מדברי המהרי"ק שורש צ"ח שכתב דלעולם כותבין מקום הנתינה עיקר אף אם נשתנה שמו מחמת חולי במקום הכתיבה (יעו' ג"כ ב"ש ס"ק לד ובט"ז ס"ק ה מ"ש על המהרי"ק) הרי דלא נעקר שמו הראשון במקום הנתינה ע"י ששינה שמו מ"ח במק"א וכ"כ הגאון מאוה"ג מהר"מ מלויבאוויטש בצ"צ אה"ע (סי' קפה) להדיא להקל בכג"ז דבמקום הכו"נ לא היה נודע רק משם יואל וכן כתבו ואח"כ ערערו שבמק"א שינו שמו מחמת חולי להוסיף על יואל גם שם אברהם יעו"ש דאם לא היה נודע במקום כו"נ משם אחר הקיל אף שלא במקום עיגון והביא ג"כ מדברי המהרי"ק (יעו"ש ג"כ בסי' קצ"ב ויעו' ג"כ בט"ג דיני שמ"ח סי"ב וי"ד ובדב"ח שם ס"ק ב ואה"ש כלל ה ס"ק כ וכ"א וכ"ב ודו"ק) ובפרט דבנ"ד גם אותן שערערו לא היה נודע להם אם קראו אותו אח"כ בשם השינוי ולפי דברי המכתבים מאביו ואמו לא הזכירו כלל רק שם ישראל ארי' א"כ אף אם שינו שמו נראה דנשתקע אח"כ שם מ"ח ובזה העיקר דא"צ שני גיטין כמ"ש הב"ש ס"ק ל"ה וכ"כ כל האחרונים ועכ"פ בנ"ד ס"ס מיהו איכא דלמא לא שינו כלל שמו ואת"ל דנשתנה דלמא נשתקע שם החולי ובזה לא הוי כס"ס משם אחד כיון דספק א' מתיר יותר מחבירו דבנשתקע לחד דעה בב"י צריך שני גיטין (ויעו' ב"ש ס"ק לה) משא"כ בספק זה דלא שיני כלל שמו יעו' בש"כ יו"ד כללי ס"ם דין יב ופר"ח שם אות י"ב במ"ש אפי' היכא דספק א' רק מוסיף במציאות ויעו' במלמ"ל פי"ח מה' א"ב ה"י ובנוב"י מה"ק חיו"ד סי' מא אות ד (ובחאה"ע (סי' מג) סוד"ה ולא מצאתי דצ"ע במה שסותר א"ע למ"ש בחיו"ד שם) ואכמ"ל דאיכא עוד ספק א' אפי' אם שינו שמו ולא נשתקע דלמא כדעת המקילין בלא נודע מזה במקום כו"נ הן אמת דיש אופן לברר הספיקות מאה"ק ויש לפלפל בענין ס"ס דאיכא לברורי (שמבואר דינו ברמ"א שם סי' קי ס"ט) דהיכא דאיכא טורח רב אין לברר יעו' ברא"ש ע"ז פ"ב (סי' לה) במ"ש כיון דאיכא ס"ס לא הטריחו חכמים וכו' יעו"ש ובפרט בנ"ד אף אם יבוררו הספיקות דנשתנה שמו מ"ת ולא נשתקע אכתי איכא עוד ספק דלמא כדעת המקילין (ונראה עיקר כדעתם כמש"ל) בלא נודע במקום כו"נ משם החולי שבמקום אחר וא"כ הא כתב הנוב"י חיו"ד (סי' מג) אפי רק בשני ספיקות דגם הרשב"א דמצריך בירור ה היינו דוקא דיכול לברר שני הספיקות ולא ישאר לנו שום ספק משא"כ היכא דלא יבורר רק ספק א' בזה א"צ לברר יעו"ש וכ"כ בשו"ת רעק"א (סי' עז מכש"כ בנ"ד דיש שלשה ספיקות וא' לא יבורר דינו בהחלט (יעו' ג"כ מ"ש בספרי ברכת משה קוה"ת (סי' טו אות ג) ובקו' יפה לבדיקה שער השני נתיב ט א"ב) ועכ"פ בשלשה ספיקות מהני אפי' במקום חזקת א"א לדעת הש"כ דיני ס"ס אות כח דספק הראשון מגרע להחזקה ובפרט דיש לנו ג"כ ספיקא דדינא דאינו משתנה בשביל החזקה כמ"ש המשנה למלך פ"ב מהט"צ ה"א וכ"ו לרווחא דמלתא אבל באמת אף אם היה מתברר אח"כ שהיה לו שמ"ח ולא נשתקע ג"כ יש מקום גדול להקל כיון שלא היה נודע עזה במקום כו"נ וכמש"ל ג"כ בשם הצ"צ

כ"ד הכותב בנחיצה מברכו בנח"ט משה נחום ירושלימסקי החופ"ק

סימן כב

תשובה לכבוד ידידי הרב המאור הגדול חו"ב זית רענן וכו' מוהר"ר לוי יצחק לעמבירסקי נ"י האבד"ק ממילא חתנא דבי נשיאת הגאבד"ק סטאניסלאב בדין ג"פ שערער עליו דב א'

השגתי מכתבו וחשתי להשיבו על אתר בעה"י מפני כבוד התורה ולומדי' ולמען השלום בדבר הג"פ שסדרו כדת וכתבו שמו אהרן ושם האשה פעסיא דמתקריא פעסל ועתה מערער ר"א ע"פ ששמע מכמה אנשים ששמעו מפי המגרש שהיה נקרא בפי הרבה אנשים בשם ארא וכן הוא נקרא במקום דירתו ומדוע השמיטו כינוי ארא כן שמע המערער שהאשה נקראת פאליניא כדרך המתחדשים המשנים שמותיהם לשמות הא"י דג"כ היה להם לכתבו וקראתי כל כת"י הרב המערער שיחי' ואינו כדאי להשיב על דבריו יען גם לפי כתבו לא שמע רק חששות וזהירות לכתחלה ואיך לא חש למצודתו של ר"ת לערער על גט שסדרו ב"ד מובהק] וראיתי ג"כ הגב"ע כדת מהעדים הר"מ ברמ"ז הכהן והרא"ח בר"ש תושבי סמילא משנים רבות שהעידו בתו"ע כי יודעים ומכירים היטב את האיש אהרן בר' שמחה מנחם ואת אשתו פעסיא בת מאיר שנתגרשו בב"ד לפני ימים אחדים וזוכרים כי מיום שבא מ' אהרן הנ"ל לסמילא ונשא האשה פעסיא הוא נקרא תמיד בפי כל רק אהרן ולא ידעו כלל מכינוי ארא והמגורשת נקראת תמיד בפי רוב בני העיר פעסיא ומקצת קורין לה פעסל הן בביתה או ביתר בתי העיר בפניה ושלא בפני' רק בשמות אלי תקרא ולא שמעו כלל משם פאלינא זאת יודעים בבירור זת"ד הגב"ע וכת"ר כתב ג"כ דבעת סה"ג אמר הבעל וכן האנשים שעמדו אז דרק יחידים מעטים במספר קוראים אותה לעתים רחוקות "פאלינא מארקאוונא" ודוקא בדברם עמה בל"ר וכת"ר ביאר במכתבו כל פרטי סדר השמות בטוב טעם ודעת ושואל חו"ד

[ב] תשובה הנה צר המקום להתהלך בזה ברחבה בהויות דאביי ורבא ולא נשאר לנו רק לבאר ע"פ דעת גדולי האחרונים דעת תורה מכרעת בעזר החונן דעת כי הדברים פשוטים דהגט כשר ואין בזה שום חשש כי כתורה פשו וכן ראוי לעשות לכתחלה וכל רב מובהק היה מורה לעשות כן לכתחלה דהנה בענין שם ארון גם כן יש מקום ספק אם לכתוב המכונה או דמתקרי דאף דהרב מים חיים אבן העזר (סי' נח) הביא תשו' הגאון בא"פ בהחלט לכתוב דמתקרי ארון אבל הגאון דברי חיים (סי' עח) כתב לכתוב דוקא המכונה ואם יכתבו דמתקרי יש חשש פסול יעו"ש שהאריך בזה (ולדעתו גרע זאת משאר המקומות שכתבו דמתקרי במקום המכונה כמובן ויעו' ג"כ בג"פ ס"ק סד) ובתשו' דברי שאול (להגאון מלבוב) סי' מ"ג האריך בפרט זה לכתוב דוקא דמתקרי ארון ואם